משרדי אינטל מנכלי אינטל וטאואר
צילום: דוברות אינטל ויח"צ

"אינטל תשאף לחפש הזדמנויות לעבוד עם טאואר בעתיד"

מה עומד מאחורי המשפט של פט גלסינגר, אחרי ביטול עסקת טאואר לאור אי קבלת אישור מהסינים? והאם טאואר צפויה ליהנות מכך?
איציק יצחקי | (8)
נושאים בכתבה TSMC אינטל טאואר

מלחמת השבבים עם סין הולכת ומתעצמת לאחר הפיצוץ בעסקת אינטל-טאואר. הממשל האמריקאי רואה באינטל סוג של זרוע ארוכה והוא מבין טוב מאוד את המסר על אי קבלת אישור סיני לעסקה. חכו לנקמה. 

כזכור, שלשום אינטל ירדה מרכישת טאואר בגלל שהרגולטור הסיני לא אישר את העסקה. כתוצאה מכך, הקרב בין שתי המעצמות בתחום המוליכים למחצה העולמית התלהט, כשהזירה העיקרית היא זירתת שוק השבבים.  

עבור אינטל, מדובר במכה כנראה קלה יחסית. טאואר היא אמנם עסקה טובה, אבל לא כזאת שמטלטלת את ענקית השבבים. טאואר יכלה לסייע לאינטל להתמודד עם עוד לקוחות, ועדיין - העסקה הכוללת הייתה מינורית בגודלה ובהיקפה, אם כי מאוד חשובה לאינטול שכן לטאואר יכולות בייצור בנישות וכן יכולות לניסיון ארוך בהתנהלות מול לקוחות. אינטל עשויה לפעול בצורה אחרת מול טאואר. פט גלסינגר מנכ"ל אינטל אמר אחרי ביטול העסקה כי "אינטל תשאף לחפש הזדמנויות לעבוד עם טאואר בעתיד". זה רמז עבה - אם אתה לא יכול לקנות את החברה, לפחות תשתף פעולה ותדע לנצל את היכולות שלה בדרך אחרת. זה גם הגיוני. 

מניית טאואר כצפוי ירדה אחרי העסקה, אבל לא התמוטטה. ירידה של 10%היא נסבלת, היא עדיין בקידמות של 3 - 30.4 דולר. בכל מקרה, היא נסחרת ב-3.5 מיליארד דולר כשבתוספת הפיצוי שהיא תקבל מאיחנטל על ביטול העסקה בסך 355 מיליון דולר יהיו לה בקופה 1 מיליארד דולר.

היא נסחרת במכפיל רווח של 14 על רווחי השנה ובנטרול המזומנים על כ-10-11. פעילות עם אינטל עשויה להתבטא בעלייה ברווחים בשנה הבאה כשגם כך החברה צפויה לעלות ברווח לכיוון מכפיל רווח של 12-13 ובנטרול המזומנים אף מתחת ל-10.  

  

לפי דיווחים בחו"ל, לטאואר היה נתח שוק של 1% מעסקי ייצור השבבים, בהשוואה למובילת השוק, TSMC, ששולטת על 60% מהשוק. המומחיות של טאואר היא בטכנולוגיות שבבים ישנות יותר, כמו מוליכים למחצה אנלוגיים וטכנולוגיות נישתיות. אינטל ראתה במומחיות של טאואר הזדמנות חשובה.

מה שחשוב בכל הסיפור הזה הוא מה שעומד מאחוריו - השאלה הגדולה היא האם סין מתערבת לרשות ההגבלים העסקיים שלה כדי לקדם את השאיפות שלה במלחמה מול ארצות הברית. לכאורה, אין היגיון כלכלי לשלול עסקה בגובה 5.4 מיליארד דולר, בפרט כשיש מיזוגים גדולים יותר על הפרק, כמו עסקת מיקרוסופט עם Activision Blizzard.

קיראו עוד ב"גלובל"

כשארה"ב העבירה את חוק השבבים בשנה שעברה, ממשלת הבינה ש-90% מהנתח העולמי של טייוואן בייצור שבבים מתקדמים יכול לסכן אותו ולפגוע בכלכלה, בטח כשהמתיחות עם סין מחריפה.

בשבוע שעבר חגג ממשל ביידן את יום השנה הראשון להפיכת החוק לרשמי, אבל היא עדיין לא חילקה את סובסידיות הייצור. היא אמורה להעניק מאות מיליארדי דולרים למפעלים חדשים לייצור מוליכים למחצה, חברות פרטיות וציבוריות, אבל זה יקרה רק כשהיא תקבל אור ירוק לכך.

בשורה התחתונה, הפעולה האחרונה של סין, למנוע עסקה כזאת, מדגישה עוד יותר את הפזילה לעבר אינטל. זוהי יצרנית השבבים האמריקאית היחידה שיכולה לקרוא תיגר על TSMC בתחום ייצור השבבים.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מגחך 24/08/2023 10:55
    הגב לתגובה זו
    אין לטאוור שום ידע מיוחד. ניהול כושל זה יש למכביר. אנשים שאף מקום עבודה לא יקח אותם כי הם לא יודעים כלום.
  • 5.
    לילי 18/08/2023 11:06
    הגב לתגובה זו
    תוכניות הפיתוח של טאואר נעצרו במשך שנה וחצי . הפיצוי שתקבל מאינטל לא יכסה את הנזק . עתה צריכה טאואר לחדש ציוד לחדש הסכמים ולבצע תיכנון לטווח ארוך . המשימה העיקרית להדביק את הפער הטכנולוגי .
  • מגחך 24/08/2023 10:58
    הגב לתגובה זו
    היה פרוייקט מחשוב מיותר ופרוייקט ננו מיותר. אין לטאוור אופק ייצורי או פיתוחי, המוצרים שלהם זה ג'אנק שסין אפילו לא טורחת להעתיק. יהיה להם עוד כמה שנים בינוניות עד שהכל ידעך ויעלם באבק.
  • 4.
    פאק צ׳אינה (ל"ת)
    E T 18/08/2023 10:48
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 18/08/2023 10:06
    הגב לתגובה זו
    נראה כמו הזדמנות למי שהיה בחוץ.סבלנות ימים יגידו השבבים זה סקטור מעולה ואין לי בעיה לקנות עוד שני מנות בטאואר.מחזיק גם נובה קמטק אנבידיה amd.לא המלצה בהצלחה לכולם
  • 2.
    שמואל א 18/08/2023 07:12
    הגב לתגובה זו
    גאון. אשכרה שאלת את זה? חשבת שהסינים פספסו את השאלה?
  • 1.
    סין נזק 17/08/2023 16:53
    הגב לתגובה זו
    חונקים את מי שמאיים
  • בדלרגע חשבתי שאתה מדבר על מערכת המשפט בארץ (ל"ת)
    שמואל א 18/08/2023 07:14
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים

ריגטי קומפיוטינג ו־D-Wave הפכו לכוכבות החדשות של וול סטריט, עם שווי של מיליארדים והכנסות זעומות. המשקיעים מהמרים על העתיד, האנליסטים מזהירים מבועה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

מניות שמזנקות כמעט 2,000% בשנה בדרך כלל מספרות סיפור של הצלחה עסקית עם רווחים שמתפוצצים, מוצרים שכובשים את השוק, לקוחות שעומדים בתור. אבל מניות המחשוב הקוונטי שוברות את כל הכללים: הן טסות לשמיים למרות שהרווחים עדיין לא קיימים


ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing -1.72%  ו־D-Wave D-Wave Quantum 3.91%  הן השמות החדשים שמסעירים את וול סטריט. שתי החברות שוות כיום יותר מיצרנית המרקים הוותיקה קמפבל'ס, אף שההכנסות שלהן מהוות פחות מאחוז מהכנסותיה. כך נראית בורסה שמונעת מציפייה לפריצה המדעית הגדולה הבאה.


הדרך למוצר מסחרי עוד ארוכה

תחום המחשוב הקוונטי נחשב כיום לאחד המסקרנים והמסוכנים בשוק ההון, כאשר החברות פועלות לפיתוח מחשבים בעלי עוצמת חישוב חסרת תקדים, שיכולים לפתור בעיות שלמחשבים רגילים יידרשו להן מיליוני שנים. גוגל הדגימה לאחרונה יכולת כזו, כאשר שבב קוונטי שפתחה פתר בעיה בתוך דקות - משימה שלמחשב־על רגיל הייתה אורכת עידנים. אלא שיש פער גדול בין היתכנות מדעית לבין מוצר מסחרי שמייצר הכנסות. מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, העריך כי עשויות לחלוף עשרות שנים עד שהטכנולוגיה תניב תוצאות מעשיות. בשוק ההון, לעומת זאת, המשקיעים נוטים להתעלם מהזהרות ולהתרכז בפוטנציאל.


התופעה מזכירה במידה מה את מניות הביוטכנולוגיה, גם שם משקיעים מוכנים להמתין שנים לתוצאות, מתוך אמונה שההשקעות יניבו בסוף תרופה או טכנולוגיה מהפכנית. במקרה של הקוונטום, הכול עדיין תיאורטי: המשקיעים רוכשים מניות על סמך חזון, לא על בסיס נתונים כספיים.


נשיא ארה״ב טראמפ הציב את המחשוב הקוונטי בעדיפות לאומית, וחברת ההשקעות פידליטי השתתפה לאחרונה בגיוס הון של חברת קוונטיניום, שנערך לפי שווי של עשרה מיליארד דולר. גם ענקיות טכנולוגיה נהנות מהגל: דיווח על פריצת דרך בשבב של אלפאבית הוסיף לשוויה עשרות מיליארדי דולרים בתוך דקות. עם זאת, יש מי שמזהירים מפני בועה. האנליסט טרוי ג’נסן מקנטור פיצג'רלד הסביר כי אם הטכנולוגיה תצליח, זה עשוי לשנות את העולם; אם לא, המניות עלולות להתרסק.