פנינסולה: ההפרשה להפסדי אשראי ממשיכה לעלות והגיעה ל-2.82%
היקף תיק האשראי של החברה ירד מעט ברבעון השני. הכנסות הריבית הסתכמו ברבעון בכ-41.2 מיליון שקל, גידול של כ-30% לעומת הרבעון המקביל אשתקד
הרווח הנקי של חברת פנינסולה פנינסולה -0.71% שפועלת בתחום האשראי העסקי הסתכם ב-14.3 מיליון שקל לעומת כ-10.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-32%. הגידול נובע בעיקרו מאחר שמרבית האשראי המועמד על ידי החברה ללקוחותיה מושפע מהשינויים בשיעור הריבית של בנק ישראל.
אבל ההוצאות להפסדי אשראי ממשיכות לעלות, על רקע הביקורת של רשות ניירות ערך. החברה מדווחת על הוצאות להפסדי אשראי של 2.82% לעומת 1.89% ברבעון המקביל בשנה שעברה. השאלה היא האם זה מספיק. במספרים מוחלטים לעל 3 מיליון שקל, לעומת כ-2.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בחברה הסבירו כי הגידול נובע בעיקר מגידול בהפרשות בגין לקוחות ספציפיים, וכן מגידול במקדם ההפרשה הכללית בשל הצפי של השפעות עליית האינפלציה ועליית ריבית בנק ישראל על הסיכון בתיק האשראי של החברה.
הכנסות הריבית הסתכמו ברבעון השני בכ-41.2 מיליון שקל, לעומת כ-31.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-30%. הגידול בהכנסות נובע בעיקר מהשפעת עליית ריבית הפריים והמרווחים על תיק האשראי של החברה.
הוצאות הריבית ברבעון השני עלו בצורה משמעותית מיותר מפי 2.5 והסתכמו בכ-11.5 מיליון שקל, לעומת כ-4.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בחברה מסבירים כי הגידול בהוצאות נובע בעיקר מהשפעת עליית ריבית הפריים.
- הכנסות המימון נטו של פנינסולה צמחו ב-27%: הרווח הנקי קפץ ב-67% ל-18.5 מיליון שקל
- מיטב חוצה את רף ה־80% בהחזקה פנינסולה; לקראת מחיקה מהמסחר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההוצאות התפעוליות ברבעון השני הסתכמו בכ-8 מיליון שקל לעומת כ-10.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון בהוצאות נבע מקיטון בהוצאות שיווק, הנהלה וכלליות.
ירידה בגודל תיק האשראי לעומת הרבעון המקביל
ההון העצמי הסתכם בכ-509.1 מיליון שקל לעומת כ-505.5 מיליון שקל בסוף שנת 2022. הגידול בהון העצמי של החברה נובע מרווחים של כ-30.1 מיליון שקל שהצטברו במחצית הראשונה של השנה, וקוזזו בעיקר מדיבידנדים בסכום של כ-24 מיליון שקל שהוכרזו וחולקו במהלכה, וכן מרכישה עצמית של מניות בסך של כ-3.1 מיליון שקל.
גודל תיק האשראי הסתכם ב-1.413 מיליארד שקל, לעומת 1.384 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2023, ו-1.434 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
לקבוצה קווי אשראי משלושה בנקים בישראל בסך כולל של כ-795 מיליון שקל למימון פעילותה השוטפת. מרבית ההלוואות הנלקחות מבנקים בישראל הינן הלוואות לטווח קצר.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
במהלך חודש יולי גייסה החברה 100 מיליון שקל בהנפקה פרטית של ניירות ערך מסחריים (נע"מ) מסדרה 3 החדשה, הנושאים ריבית שנתית בשיעור ריבית בנק ישראל בתוספת מרווח של 1.1%. עוד קודם לכן גייסה החברה בחודש מאי סכום של 40 מיליון שקל בהנפקה פרטית של נע"מ, בדרך של הרחבת סדרה 2.
החברה הכריזה על חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-9 מיליון שקל. חלוקה זו מצטרפת לשתי חלוקות בהיקף של 12 מיליון שקל כל אחת, שבוצעו בחודשים מרץ ומאי השנה.
אייל ליאור, מנכ"ל קבוצת פנינסולה: "אנו שמחים לדווח על רבעון מוצלח נוסף עם צמיחה חדה בהכנסות וברווחים ביחס לרבעון המקביל אשתקד, בזכות שמירה על גודל תיק האשראי, עלייה במרווחים והפחתת הוצאות. למרות סביבה עסקית מאתגרת, המשכנו לטייב את תיק האשראי ולהגדיל את החשיפה לענפי פעילות שונים ובעיקר אשראי מגובה בטחונות קשיחים, על חשבון המשך הפחתת החשיפה לענף נותני שירותי האשראי. בכוונתנו להמשיך ולפעול לצורך חיזוק מעמדנו בשוק האשראי המקומי, תוך גיוון מקורות האשראי. בד בבד, נשאף לשמור על משמעת תמחור קפדנית ורווחיות גבוהה, גם בתקופה של התייקרות בעלויות המימון במשק".
- 1.בתקופה של ריביות גבוהות גם הפסדיים בגין מחיקת חובו 14/08/2023 20:09הגב לתגובה זובתקופה של ריביות גבוהות גם הפסדיים בגין מחיקת חובות עדיין זה מקסימום מגיע לשליש מהורווח על ריבית גבוה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
