איציק יצחקי
צילום: איציק יצחקי

חבל הצלה לשוק הדיור להשכרה - האוצר יאפשר למשתתפות למכור את הדירות ולהתקזז על המע"מ

שיכון ובינוי, פרשקובסקי, מגוריט, אזורים ליוינג וחברות נוספות רכשו קרקעות לדיור להשכרה לטווח ארוך ואז הריבית עלתה והמודל העסקי קרס; הן כנראה יקבלו הטבות, ואנחנו רק רוצים לשאול - כשהריבית תרד הן יחזירו את ההטבות? 
איציק יצחקי | (4)

שוק הדיור להשכרה ארוכת טווח בבעיה גדולה. לפני כשנתיים-שלוש היתה נהירה לשוק כאשר המודל העסקי היה פשוט - קונים קרקע מהמדינה במחיר מופחת, מקבלים הטבות מס, בונים להשכרה ארוכת טווח, משכירים בתשואה אומנם נמוכה - באזור 3%-3.5% אבל בהינתן ההטבה על הקרקע והטבת המיסויי ובעיקר בהינתן הריבית אז שהיתה אפסית, זה עסק לא רע, ויש גם אפסייד - השבחת הדירות. ערך הדירות על פני זמן עולה, כשבודקים 20-30 שנה לאחור מוצאים שהעלייה הממוצעת היא 4%-5% בשנה ובהינתן התשואה מהשכירות, מקבלים כאן רווח מרשים.

אבל, הריבית זינקה בשנה וחצי האחרונות, והמודל העסקי "מת". אי אפשר להרוויח בתשואה של 3% מדמי שכירות  כשהריבית על ההלוואה היא 5%. נכון, יהיה אפסייד בעוד 20-25 שנה כשהנדל"ן יימכר, אבל עד אז יש הפסדים שוטפים ובראייה מצטברת, העסקה לא מרשימה, וכל זה מתרחש שגם יש ירידת מחירי דירות בחצי השנה האחרונה בסדר גודל של 5%-7%.

אז מה עושים? באים בטענות ובקשות מהרגולטור. מסבירים שהשכירות לזמן ארוך זה הדבר היחיד שיכול להציל את שוק הדירות, כי אחרי הכל אנשים כבר לא יכולים לקנות דירה. מבקשים הקלות, והאוצר כנראה עומד להשתכנע ולספק הקלות.

ליזמים יתאפשר למכור את הפרויקטים כבר היום ולא לחכות 20 שנה. אלו חדשות טובות ליזמים לרבות מספר חברות וקרנות ריט ציבוריות כמו - שיכון ובינוי, פרשקובסקי, מגוריט ואזורים ליוינג שעמוסות בקרקעות לבניית דיור להשכרה לטווח ארוך. הן יוכלו להתנזל, אבל השאלה אם הן יוכלו גם לשנות את התב"ע של הקרקע וכאן התשובה היא לא. ואז עולה השאלה - מי יקנה? וגם אם מישהו יקנה, זה ידרוש התאמת מחירים כלפי מטה על רקע ההרעה במודל העסקי. 

הטבה נוספת ליזמים בתחום שכירות ארוכת טווח היא לאפשר קיזוז מע"מ מיום הרכישה. על פי התקנות הקיימות ניתן לקזז את המע"מ רק בשלב יצירת ההכנסות מהפרויקט, ולא בשלבים של הקמת הפרויקט. הכוונה לאפשר את ניכוי המע"מ כבר בשלב הבנייה וההקמה, אלא שזה לא יהיה שינוי מידי.

כמו כן, האוצר שוקל לפרוס את התשלומים על הזכייה בקרקע.  פעולות כאלו האוצר כבר מניע  בשוק הנדל"ן כדי לעודד בנייה, וגם כאן אלו חדשות טובות ליזמים, אלא שכאן זה בעיקר עניין תזרימי - הטבה תזרימית, אך לא תוצאתית שמשפיעה על הרווח. שתי הנקודות הראשונות ישפיעו על המודל העסקי והרווח מהפרויקטים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    קרן 13/08/2023 05:49
    הגב לתגובה זו
    איך תמיד הקבלנים מקבלים הכל מהממשלה. תראו לי בעל עסק שמקבל הטבות מהממשלה. יופי, אנלנו נממן את הקבלנים העשירים!
  • 2.
    כמה שטויות 10/08/2023 12:00
    הגב לתגובה זו
    היא צריכה להשקיע בזה. ההטבות לא ילקחו ולא ינתן קנס לחברה שמקדמת מודל כלכלי מפוקפק אותו המדינה מעוניינת לקדם. אם החברות יחזירו את הקרקע ויודו בטעות לא יהיה כאן גם עוד 10 שנים דיור להשכרה ארוכת טווח. כלכלה זה דבר מסובך. לרשום שהנדלן עולה כ-4% בשנה דווקא בשנה שהוא ירד 7% זה בדיחה רעה.
  • 1.
    המגיב 10/08/2023 10:23
    הגב לתגובה זו
    הם רצו "שכירות ארוכת טווח" - כלומר - לשעבד אנשים לטווח ארוך, ולשמר את המצב שבו רוב הציבור לא יכול להחזיר בבעלות על קורת הגג שלו. אם הם עשו טעות עסקית - הם צריכים לשלם עליה. למה אני וכלל הציבור צריכים לכסות את ההפסדים שלהם ? האם הם היו חולקים איתי את הרווחים ?
  • כלכלן 11/08/2023 16:56
    הגב לתגובה זו
    בישראל אין חוקה ואין מערכת משפט צודקת ולכן עם ישראל ימשיך להיעשק על-ידי בעלי ההון הפושעים וחסרי המוסר.
רז אברהם. קרדיט: רון כהןרז אברהם. קרדיט: רון כהן
מחירי הדירות

מבצעי הייאוש של הקבלנים מלמדים שירידת מחירי הדירות תימשך

רז אברהם, משפטן ושמאי מקרקעין, על המלאי הענק, הטריקים להשארת מחיר הדירה הרשמי יציב כשבפועל המחיר בירידה דרמטית

רז אברהם |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

שוק הדיור הישראלי עבר בשנתיים האחרונות שינוי משמעותי: יותר תנודתיות והרבה יותר יצירתיות שיווקית מצד יזמים. מי שמחפש תשובה פשוטה (עולה/יורד) מפספס את הסיפור. מי שמנסה להבין מה באמת קורה למחיר - לא צריך להסתכל על המספרים, אלא על מה שמנסים להסתיר מאחוריהם.

עודף מלאי חדש: כשההיצע נהיה שחקן פעיל

עפ״י נתוני הלמ״ס בסוף אוקטובר 2025 נותרו למכירה כ־83,580 דירות חדשות, עם 29.2 חודשי היצע. כלומר בקצב המכירות הנוכחי יידרשו מעל שנתיים עד לסיום מכירת המלאי הקיים. כבר כאן עולה מצוקת היזמים על פני השטח: כשיש כל כך הרבה דירות על המדף, הקבלן חייב למכור כדי לפתור לעצמו בעיות מימון, תזרים וודאות.

ועוד נתון שמחדד איפה הלחץ יושב: כ-32% מהמלאי שנותר למכירה נמצא במחוז תל אביב (26,570 דירות) וכ-25% במחוז המרכז (20,750 דירות). כלומר: עודף המלאי מתרכז באזורי ביקוש - בדיוק המקומות שבהם הקונים הכי רגישים למחיר, לריבית ולתחושת הסיכון.

בשלושת החודשים אוגוסט- אוקטובר 2025 נמכרו כ-19,870 דירות (חדשות + יד שנייה, ירידה של 9.8% לעומת שלושת החודשים הקודמים). מתוך זה, 40.2% דירות חדשות (כ-7,990), ומתוכן כ־35.6% מהדירות החדשות שנמכרו היו במסגרת סבסוד ממשלתי.

זה אומר משהו לא נעים לקבלנים אבל אמיתי: כשחלק גדול מהפעילות נשען על מסלולים מסובסדים, השוק החופשי מאותת שהוא מתקשה לייצר ביקוש במחירים שהיזמים רוצים - והפער הזה הוא הדלק למבצעים.

רז אברהם. קרדיט: רון כהןרז אברהם. קרדיט: רון כהן
מחירי הדירות

מבצעי הייאוש של הקבלנים מלמדים שירידת מחירי הדירות תימשך

רז אברהם, משפטן ושמאי מקרקעין, על המלאי הענק, הטריקים להשארת מחיר הדירה הרשמי יציב כשבפועל המחיר בירידה דרמטית

רז אברהם |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

שוק הדיור הישראלי עבר בשנתיים האחרונות שינוי משמעותי: יותר תנודתיות והרבה יותר יצירתיות שיווקית מצד יזמים. מי שמחפש תשובה פשוטה (עולה/יורד) מפספס את הסיפור. מי שמנסה להבין מה באמת קורה למחיר - לא צריך להסתכל על המספרים, אלא על מה שמנסים להסתיר מאחוריהם.

עודף מלאי חדש: כשההיצע נהיה שחקן פעיל

עפ״י נתוני הלמ״ס בסוף אוקטובר 2025 נותרו למכירה כ־83,580 דירות חדשות, עם 29.2 חודשי היצע. כלומר בקצב המכירות הנוכחי יידרשו מעל שנתיים עד לסיום מכירת המלאי הקיים. כבר כאן עולה מצוקת היזמים על פני השטח: כשיש כל כך הרבה דירות על המדף, הקבלן חייב למכור כדי לפתור לעצמו בעיות מימון, תזרים וודאות.

ועוד נתון שמחדד איפה הלחץ יושב: כ-32% מהמלאי שנותר למכירה נמצא במחוז תל אביב (26,570 דירות) וכ-25% במחוז המרכז (20,750 דירות). כלומר: עודף המלאי מתרכז באזורי ביקוש - בדיוק המקומות שבהם הקונים הכי רגישים למחיר, לריבית ולתחושת הסיכון.

בשלושת החודשים אוגוסט- אוקטובר 2025 נמכרו כ-19,870 דירות (חדשות + יד שנייה, ירידה של 9.8% לעומת שלושת החודשים הקודמים). מתוך זה, 40.2% דירות חדשות (כ-7,990), ומתוכן כ־35.6% מהדירות החדשות שנמכרו היו במסגרת סבסוד ממשלתי.

זה אומר משהו לא נעים לקבלנים אבל אמיתי: כשחלק גדול מהפעילות נשען על מסלולים מסובסדים, השוק החופשי מאותת שהוא מתקשה לייצר ביקוש במחירים שהיזמים רוצים - והפער הזה הוא הדלק למבצעים.