הפגנה מחאה רפורמה 2
צילום: צילום דוברות משטרה

הצד הלא יפה של המחאה: "פגיעה בעיתונאי היא פגיעה בדמוקרטיה"

לאחר תקיפת העיתונאים בהפגנות ובמחאות התכנסה מועצת העיתונות לדיון חירום בנושא בו הגיעו גם העיתונאים שהותקפו השבוע, עתי שלו מערוץ 14, איתי שיקמן מערוץ 11 וגלעד שלמור מערוץ 12
נחמן שפירא | (6)

מועצת העיתונות ערכה דיון חירום לאחר המשך תקיפות העיתונאים על ידי מפגינים ברחבי הארץ. בדיון השתתפו הכתבים עתי שלו, איתי שיקמן, גלעד שלמור, מערוצי הטלוויזיה 14, 11 ו-12 שסיפרו כי "אנחנו כל הזמן מטרה".

נשיא מועצת העיתונות המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס חנן מלצר אמר "נמצה את כל מה שעומד לרשותנו כדי להגביר הגנה על עיתונאים היוצאים לסקר בשטח. הדבר חיוני לחופש העיתונות – ולזכות הציבור לדעת.

 

גלעד שלמור מחדשות 12 אמר "מה שקרה במקרה הזה שאיננו נדיר. עמדתי בשטח יחד עם צוות צילום ברחוב קפלן בתל אביב בהפגנת תומכי הרפורמה. קבוצת מפגינים התגודדה סביבנו. צפרו בצופרים והרעיון הכללי היה לא לאפשר לנו לשדר. החלו גם דחיפות. יריקות. בסופו של דבר נאלצנו לברוח משם. חולצנו על ידי המשטרה שעטפה אותנו בטבעת הגנה והוציאה אותנו החוצה.

 

שלמור המשיך "בהפגנת הימין בירושלים בחור צעיר התקרב אלי עם צופר ולחש לי באוזן ש"בתור אל-ג'זירה" אני לא אשדר. החלטתי לקבל את העובדה שזה חלק מסיכוני המקצוע של כתב שטח".

 

עתי שלו מערוץ 14 אשר הותקף מספר פעמים בשבועות האחרונים בסיקור הפגנות מתנגדי הרפורמה אמר "סיקרתי את מרבית ההפגנות. עברתי תקיפות רבות. קללות, יריקות, שפיכת מים, זריקת בקבוקי מים, דגלים שמסתירים מצלמה. זה קורה בכל הפגנה וכמה פעמים. גם דחיפות – גם על רציף רכבת בו סיקרתי.

 

"אנחנו לא עומדים באמצע. משתדלים לעמוד בצד. והצד נהיה אמצע כשמזהים את המיקרופון שלנו. עד היום הגשתי 3 תלונות למשטרה עם חומרים".

שלמור הוסיף "בימים שאחרי המשכתי לשמוע את הצפצופים באוזניים. החלטתי להגיש תלונה במשטרה על תקיפה. התלונה נסגרה בעילת עבריין לא נודע. זאת למרות שהבאתי צילומים מן האירוע. אני משתדל לשים את עצמי איפה שהאירוע קורה. זה חלק מן השליחות העיתונאית. שמח על הגיבוי שאני מקבל כאן. מצפה לגיבוי רחב יותר מצד המשטרה. חסרה המודעות שפגיעה בעיתונאי היא פגיעה בדמוקרטיה. מה שיכול לעזור –זה להעניש את מי שתוקף".

 

שלו הוסיף במענה לשאלה אם יש אחוות צוותים בשטח בתשובה חד משמעית: "כן. כל הצלמים והכתבים בשטח מנסים לעזור. אך הדבר קשה מול עשרות ומאות וגם הם בסוף חוטפים. כדאי לשמוע גינוי נרחב לתקיפת עיתונאים מכל קצוות  הקשת".

קיראו עוד ב"בארץ"

 

איתי שיקמן מכאן 11 אמר "זה לא התחיל בשבועות המחאה. התקיפות קורות כל הזמן. היום להיות עיתונאי בשטח – זה לא תפקיד בטוח. השנאה כלפי עיתונאים הולכת ומתגברת עם הזמן. אני 6 שנים עיתונאי אני רואה את זה".

 

לשאלת נשיא המועצה השיב "כי בדרך כלל אין מוצמדת אבטחה לכתב היוצא לשטח. חשוב לי להגיד שפגיעות בעיתונאים קורות לא רק בהפגנות בעד ונגד הרפורמה".

 

 שיקמן הביא תיאור של ניסיון התנכלות בעת סיקור בזירת פיגוע והחמיא לשוטר שרץ במהירות כדי לסכל אותו. "אנחנו כל הזמן מטרה כמעט בכל מקום שאנו מגיעים אליו".

 

מלצר אמר כי "מועצת העיתונות תמצה את כל מה שעומד לרשותה בכדי להגביר את ההגנה על עיתונאים היוצאים לסקר בשטח. הדבר חיוני גם לחופש העיתונות – וגם לזכות הציבור לדעת. המשטרה צריכה לא רק שלא להפריע – גם לעזור. ואם מתנכלים לעיתונאים – להגן עליהם".

 

נשיא מועצת העיתונות ציין כי "ההגנה נדרשת ותמיכת מועצת העיתונות והתקשורת נתונה לכל העיתונאים והצלמים מכל ערוץ, מכל כלי תקשורת. חבר במועצה או שאינו חבר במועצה, בנוסף הדגיש כי המגעים עם צמרת המשטרה נמשכים, וכי היו בעבר סיכומים והוכן נוהל על כך שהמשטרה לא תרחיק את התקשורת המסקרת ותחוש לעזרת מי שנפגע.  אך יש לוודא שהם יגיעו לביטוי מלא גם בשטח".

 

הדיון עסק גם בשאלה האם נכון לצייד את התקשורת בזיהוי בולט והדעות בנושא זה היו חלוקות. הסתמנה הסכמה שאמצעי זיהוי נגיש לשליפה והצגה מהירה – כמו צמיד יד, עשוי לסייע לעיתונאים הנושאים אותו כשהם נזקקים במהירות לסיוע משטרתי. 

מ"מ מפקד גלי צה"ל דני זקן שאמר כי גם בתחנה מתלבטים בסוגיית לבישת שכמייה המזהה את נושאה כעיתונאי - ו"כן יש החמרה במצב הנוכחי באלימות כלפי עיתונאים בשל הסתה גוברת".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    איפה ראיתם כאן עיתונאים? (ל"ת)
    מתן 06/08/2023 13:26
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מלצר. נו (ל"ת)
    חכ 30/07/2023 15:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דוד 27/07/2023 09:32
    הגב לתגובה זו
    ממליץ להגיע עם אטמי אזניים להפגנה ולא לבכות על צילצולים באוזניים כי עשו רעש בהפגנה.
  • 2.
    עלימות כלפי עיתונאים זה פשיזם שאסור לעבור עליו בשתיקה (ל"ת)
    אהרון 26/07/2023 14:25
    הגב לתגובה זו
  • השמאל תמיד היו פשיסטים. הנאציזם: נציונל-"סוציאליסטים" (ל"ת)
    היטלר 30/07/2023 09:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איזה צדקנות !! איפה היתה מועצת העיתונות שרמסו את אושרת (ל"ת)
    אלי 26/07/2023 14:16
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.