יצליח למנוע את הבריחה? הכנסת אישרה את החוק לעידוד השקעה בהייטק
לאחר שאושר בוועדת הכספים, מליאת הכנסת אישרה אתמול את החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, המעניק הטבות מס למשקיעים בחברות היי־טק ישראליות וכן הטבות לחברות בגין רכישת חברות אחרות או מיזוג עם חברות אחרות. מטרת החוק היא לשמר את ישראל כיעד אטרקטיבי להשקעה בחברות טכנולוגיה, כשברקע המשבר שעובר על תעשיית ההייטק העולמית ככלל, והישראלית בפרט על רקע המציאות הפוליטית בארץ.
בין ההטבות הכלולות בחוק, זיכוי במס למשקיעים פרטיים אשר מבצעים השקעות בחברות הזנק הנמצאות בשלבים התחלתיים של פעילותן (שלבי ה-seed וה-pre-seed), בגובה של סכום ההשקעה המוכפל בשיעור מס רווח ההון שחל על המשקיע. בכך מבקשת המדינה לסייע לחברות צעירות, שלא הצליחו לגייס השקעות, על אף הגאות בשווקים, בשל הסיכון הרב הטמון בהם. הטבה נוספת בחוק מעניקה דחייה של תשלום המס בגין רווח הון שמופק ממכירה של חברה טכנולוגית, לבעלי מניות המשתמשים בחלק מהתמורה ממכירת החברה לצורך השקעה בחברת הזנק.
מטרת ההטבות הללו היא לעודד את ההשקעה בחברות הנמצאות בשלבי המחקר והפיתוח הראשוניים, בפרט על ידי משקיעים אסטרטגיים אשר להם ניסיון בשוק הטכנולוגי, אותו הם מביאים יחד עם השקעתם ואשר יכול לתמוך בצמיחת החברה, במיוחד בשלבים ההתחלתיים.
הטבה שלישית הכלולה בחוק קובעת כי חברה טכנולוגית גדולה שרוכשת את השליטה בחברה טכנולוגית אחרת תוכל לנכות את ההוצאה על רכישת המניות מחבות המס שלה, בשיעורים שנתיים שווים במשך 5 שנים מיום הרכישה. זאת בשונה מהמצב כיום שבו ההוצאה על רכישת המניות מותרת בניכוי רק בעת מכירת המניות, בדרך של הקטנת רווח ההון החייב במס בעת המכירה.
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
- הרפורמה במס להייטק היא צ'ופר לקרנות הון סיכון - וממש לא להייטק עצמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, מעניק החוק למוסדות פיננסיים זרים פטור ממס על הכנסותיהם מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה בגין הלוואות שניתנו לחברות טכנולוגיה ישראליות. מטרת הפטור היא להוריד את העלויות המושתות על חברות טכנולוגיה ישראליות בגיוס אשראי ממוסדות פיננסיים זרים, המתמחים במתן אשראי לחברות טכנולוגיות.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "ההייטק הישראלי מקבל היום תנופה אדירה עם חוק שמקדם בפועל את המשך ביסוס מעמדה של ישראל כאומת הסטרארטאפ. האקוסיסטם הישראלי מאפשר לזירת ההייטק הישראלי להמשיך בהפריה הדדית של המרכיבים השונים של ההייטק. ברקע המשבר העולמי כבר היום
ניתן לראות התאוששות בהשקעות בהייטק וממשלת ישראל עושה צעד חשוב ומשמעותי להמשך חיזוק ופיתוח ההייטק הישראלי וכשר האוצר אמשיך לעמוד לימין חברות הסטארטאפ הישראליות וההייטק הישראלי ולמצוא את המסילות והדרכים להמשך העצמת הזירה החשובה הזו. נמשיך לפתח את ההייטק הישראלי ולחזק את הכלכלה הישראלית למען כל אזרחי ישראל".
- פורטיסימו רוכשת את MyVisit - מערכת לניהול תורים
- איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
- 7.רפאל 28/07/2023 00:54הגב לתגובה זושום הפחדה לא תצליח להבריח את הברכה של הכלכלה הישראלית. עכשיו יותר מתמיד הזמן להשקיע! זכינו בשר אוצר ברוך כישרונות.
- 6.גיא 26/07/2023 11:09הגב לתגובה זוהענף משגשג-ולא רק ההייטק. אבל הגיע הזמן לייבש את תל אביב! צריך לפרוס את ההייטק בעיקר ביוקנעם, חריש, חדרה, אופקים, נתיבות. לייבש את תל אביב!! להתנות את ההשקעות בהייטק-רק בערים אלה!!
- מרים 04/09/2023 16:01הגב לתגובה זועם הימין בשלטון אין סיכוי שהפריפריות יצליחו.
- 5.איש פשוט 26/07/2023 10:53הגב לתגובה זוסמוטריץ רואה התאוששות בהשקעות בהייטק. נפלא !!!!!. ובעזרת השם (כפי שמבטיח השר המכובד) זה מה שיקרה. השר מלמד לקח את כל האחרים שהם עוורים ולכן נדמה להם שכספים מחשבונות חברות הייטק יוצאים לחו"ל וכספים מחו"ל אינם מוצאים את הדרך לישראל.
- 4.איזה "בריחה"? הכתב מהנדס תודעה? או מהונדס תודעה? :-)))) (ל"ת)CEO סייבר-סקיוריטי 26/07/2023 10:03הגב לתגובה זו
- 3.חלמאים 26/07/2023 10:03הגב לתגובה זוכמה נזק עוד יביאו עלינו ועל הכלכלה פה, הכל יתפוצץ עלינו פה
- שרית 26/07/2023 11:12הגב לתגובה זואדם ריקני זה אדם שעושה רעש. המיעוט התל אביב השמאלני הוא אפסי וקטן ולא צריך להתייחס אליו. אין הפגנות בכל הארץ-מלבד בקפלן...(מצידי שיסגרו לעולמי עד את תל אביב
- 2.הוא מבין בקלקלה החשוך הזה (ל"ת)דפנה 26/07/2023 09:46הגב לתגובה זו
- 1.חחח, הסוסים כבר לא באורווה... (ל"ת)טיפי 26/07/2023 09:44הגב לתגובה זו
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
