עמית בכר
צילום: סיון פרג'

לשכת עורכי הדין נגד הממשלה: מארגנת כנס חירום ותוקפת את השר אמסלם

הבחירות ללשכת עורכי הדין  עברו מזמן אך המלחמה בממשלה ממשיכה בכל הכוח. מחר יערכו שם כנס חירום והיום הם מתייצבים להגנתה של היועצת המשפטית לממשלה ותוקפים את השר אמסלם שתקף אותה היום בכנסת
נחמן שפירא | (15)

על רקע המשך קידום החוק לביטול עילת הסבירות, עו״ד  עמית בכר ראש לשכת עורכי הדין תוקף את השר דודי אמסלם על דבריו כנגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. בכר אמר כי הוא "מגנה בתוקף את ההשתלחות הפרועה של השר אמסלם על היועצת המשפטית לממשלה. מעבר לסגנון הפוגעני והמיזוגני, הרי שהמציאות הפוכה לגמרי. היועצת המשפטית שומרת על עצמאות מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ומונעת חדירה של שיקולים פוליטיים זרים לתחום אכיפת החוק במשטרה ובצבא. מערכת משפט עצמאית ובעלת מעמד והכרה בינלאומיים היא תנאי הכרחי להגנה על ביטחון המדינה ומשמשת כיפת ברזל משפטית לחיילי צה״ל וקציניו".

בנוסף הודיע בכר כי לשכת עורכי הדין תערוך מחר כנס חירום של הלשכה, בהשתתפות נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית בייניש, השופט בדימוס יורם דנציגר שהיועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט ופרופ׳ סוזי נבות  - סגנית נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. הכנס ייערך מחר  במוזיאון תל אביב באודיטוריום ע״ש רקאנטי.

 

הכנס של הלשכה. קרדיט לשכת עורכי הדין.

 

הדברים של בכר הגיעו לאחר שהשר דודי אמסלם תקף בנאום בכנסת את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה ואמר כי היא "האדם המסוכן ביותר למדינה". אמסלם אמר כי "סוגרים את הרכבת ונתב"ג? הכול בסדר. יש מרד היום בצה"ל והיא לא רואה ולא שומעת. היא נזק ביטחוני ומהווה סכנה ממשית ליציבותה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית".

   

"הממשלה לא שולטת. אתמול סגרו את הרכבת, סגרו את נתב"ג. הכול בסדר. יש הלכה למעשה היום מרד בצה"ל - והיא? עושה פן ורול ולא רואה כלום. לא רואה, לא שומעת", אמר אמסלם.

 

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

דני שם טוב דוברות הכנסתהשר אמסלם היום בכנסת. צילום דני שם טוב, דוברות הכנסת.

אמסלם קרא בנאומו ולא בפעם הראשונה לפטר את בהרב מיארה. "היא ביזתה את הממשלה כשהיא הגיעה לישיבת הממשלה. עד שלא נזיז אותה משם, צריך להזיז אותה אתמול. היא נזק ביטחוני. היא מהווה סכנה ממשית ליציבותה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. נזיז אותה ותראה שכל מי שעובר על החוק - ייענש על פי חוק. עבריין? פועלים נגדו".

קיראו עוד ב"משפט"

שר המשפטים לשעבר גדעון סער שכזכור הוביל את בחירתה של היועצת המשפטית לממשלה בממשלה הקודמת, תקף את אמסלם ולוין. סער אמר בכנסת "השר אמסלם עמד על הדוכן הזה והתיר את דמה של היועצת המשפטית לממשלה! אין דרך אחרת להתייחס לנאום ההסתה המופרע הזה. השר אמסלם התיר את דמה כשאמר שהיא פוגעת בביטחון המדינה והאדם המסוכן בישראל - ואתה שר המשפטים נותן לזה יד. אתה החרשת. מתפקידך כשר המשפטים היה לתת לה הגנה מול דברי הבלע. אבל אתה מטיף מוסר לאחרים.. קשוט עצמך".

 

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    דורית 23/07/2023 09:32
    הגב לתגובה זו
    תתבייש לך לעשות פגישת חירום עם הצד של מתנגדי הרפורמה נבלות כמוך לא יעזור לכם חירום אלק אתה ואלה שהזמנת הם בושה לדמוקרטיה שלא הייתה כאן בכלל
  • 9.
    שאמפלגה חדשה 20/07/2023 21:12
    הגב לתגובה זו
    אתם יכולים להקים מפלגת שמאל חדשה בראשות בייניש,מנדבליט בכר ועוד כמה מעניין כמה מנדטים תקבלו אני מהמר שאתם לו עוברים את אחוז החסימה או תתאחדו עם מרץואולי תכנסו לכנסת,הבנתי שמי שהוזמן זה כל השמאלנים את הימניים לא הזמנתם הם לא שייכים בהצלתה
  • 8.
    משה לנדוי קרא לזה מעין דיקטטורה שיפוטית. שנים קוראים (ל"ת)
    להגביל את בגץ 20/07/2023 13:50
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ישראל ישראלי 20/07/2023 12:57
    הגב לתגובה זו
    ימי בין המיצרים תמיד היו ימים לא פשוטים בחיי עם ישראל “משנכנס אב, ממעטין בשמחה” . הרבה מאורעות קשים אירעו לעם ישראל בימים אלה, החל מחטא העגל ושיבור הלוחות הראשונים וכלה בחורבנות שני בתי המקדש, כמו גם פורענויות קשות בדורות האחרונים. התקופה ידועה כתקופה של דין מתוח, בה אנו מוזהרים לנקוט משנה זהירות בכל מעשינו. אנו מוזהרים בין היתר שלא להכניס עצמנו למקום סכנה, לא להתחיל דברים חדשים ולא לחתום על עסקאות שאפשר לדחותן. לכן לא תהיה ברכה ( אלה קללה ) בחוקים שנדונו בכנסת בתקופה זו.
  • 6.
    דיפ סטייט 20/07/2023 12:35
    הגב לתגובה זו
    " לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב" וזה לא טוב לעם ישראל שצריך לשאת על גבו גם את הפריוולגים האלה.
  • לירי 20/07/2023 13:37
    הגב לתגובה זו
    אבל מה שיפה- אתה לעולם לא תבין זאת...
  • 5.
    הזוייים 20/07/2023 10:27
    הגב לתגובה זו
    מה שיפה שבלשכת עו"ד לא מבינים שהם איבדו בלמים , מה שיגרום לפירוק הלשכה הסטטוטורית והפיכתה לגוף וולנטרי - אז באמת הם יוכלו לצייץ כאוות נפשם , עד אז שישתקו
  • 4.
    שרה 20/07/2023 08:30
    הגב לתגובה זו
    לשכת עורכי הדין בולשיט אחד גדול של שמאלנים. לא מייצגים את הדעות בעם. כמובן יגנו על החברה מיארה כנאמר: חבר מביא חבר. אנחנו הציבור הרחב לא מאמינים וסומכים עליכם, חלילה להגיע לאחד מבתי המשפט בארץ........
  • ועל פוליטיקאים אינטרסנטים ופופוליסטיים העם סומך? חכם (ל"ת)
    לרינה 20/07/2023 10:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עו"ד 20/07/2023 07:56
    הגב לתגובה זו
    מתעסקת בפוליטיקה. בכר ידרדר את הלשכה דרך הפוליטיקה . הקודמים דרדרו את הלשכה דרך אברים רגישים .
  • 2.
    הדג מסריח מהראש 20/07/2023 05:26
    הגב לתגובה זו
    משרד המשפטים - לוין אמסלם . האנשים הפרימיטיביים המגעילים ביותר שידע המשרד היי פעם .
  • שרה 20/07/2023 08:32
    הגב לתגובה זו
    הם פרימיטביים מעניין, האם בדקת את ההשכלה שלהם לעומת שלך??? בינתיים נראה שהאספסוף הפרימיטיבי נמצא בצד שלכם....
  • אתה עשית את הבדיקות נכון ? אפשר לקבל תוצאות? (ל"ת)
    לרינה 20/07/2023 10:27
  • 1.
    שאול 19/07/2023 20:12
    הגב לתגובה זו
    אין שום זכות לאף אחד להרוס את המדינה ,בפרט לא לכנופיה של פושעים וחיות אדם שגנבה את השלטון .
  • "אין שום זכות לאף אחד להרוס את המדינה" אז תפסיק להרוס (ל"ת)
    לשאול 20/07/2023 12:39
    הגב לתגובה זו
שדה חיטה
צילום: pixbay

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך

לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי

עוזי גרסטמן |

בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.

מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.

שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.

"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"

המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה  רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".

אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.