בית המשפט המחוזי החמיר בעונשם של מפיצי חשבוניות פיקטיביות בסכום של עשרות מיליוני שקלים
בית המשפט המחוזי מרכז בלוד קיבל את ערעורה של רשות המסים על קלות העונש שהוטל על מורשעים בביצוע עבירות מס והחליט להחמיר בעונשם. מדובר בשני מקרים נפרדים שבהם הורשעו הנאשמים בעבירות של הפצת חשבוניות פיקטיביות וקיזוז חבות מע"מ ללא חשבוניות.
בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וגזר עונש של 40 חודשי מאסר בפועל על דניאל סוחינין, שהורשע בהפצת חשבוניות פיקטיביות וקיזוז חבות מע"מ ללא חשבוניות בסך כולל של 16 מיליון שקל.
המחוזי החמיר בעונש לאחר שהשופטת טל אוסטפלד נאוי מבית המשפט השלום בנתניה גזרה על סוחינין עונש של 24 חודשי מאסר בלבד, תוך התחשבות בתסקירים שהצהירו על סיכויי שיקום גבוהים.
סוחינין הורשע על פי הודאתו, יחד עם שלוש חברות שהואשמו עמו בכתב האישום ב-183 עבירות והעוד עשרות עבירות נוספות יחד עם החברות שהואשמו.
העונש עליו כלל מלבד המאסר לתקופה של 24 חודשים, מאסר על תנאי ל-12 חודשים למשך 3 שנים, וכן קנס של 300 אלף שקל או 30 יום מאסר תמורתו. סוחינין היה רשום כבעל מניות וכדירקטור בין השנים 2014-2016 במספר חברות ושימש כמנהלן הפעיל. העבירות בגינן הורשע היו הוצאת חשבוניות כוזבות על שם החברות שבשליטתו בסכום כולל עשרות מיליוני שקלים כאשר המס הנובע מהם עמד על 16 מיליון שקל.
- הבטיחו להם תשואה של 8.7% בלי סיכון והכסף נעלם
- "הלך הכסף": המשקיעים בקבוצת הנדל"ן פרסונל בצרות, מה יקבע ביה"מ?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שופטי המחוזי קיבלו את טענותיה של רשות המסים כי התסקירים לא מצביעים על שיקומו של הנאשם, וכי אין בהם כל אינדיקציה לשינוי מהותי בהתייחסות הרגשית של הנאשם לאירוע העבירה המתבטא בנטילת אחריות, כפרה והבעת אמפתיה לנפגעי העבירה.
במקרה השני גזר בית המשפט המחוזי עונש של 22 חודשי מאסר בפועל על ראיד גנמה, שהורשע בהפצת חשבוניות פיקטיביות וקיזוז חבות מע"מ ללא חשבוניות בסך כולל של 2.6 מיליון שקל.
בזאת קיבלו השופטים את ערעורה של רשות המסים על קלות העונש שהטיל בית משפט השלום על הנאשם – 18 חודשי מאסר בפועל – ודחו את ערעור ההגנה על חומרת העונש.
לא החזיר את הכסף
בית משפט השלום גזר את עונשו של גנמה תוך התחשבות בזמן שחלף בין ביצוע העבירות לגזר הדין, מצבו הכלכלי והאישי והיעדר עבר פלילי. שופטי בית המשפט המחוזי קיבלו את טענת רשות המסים כי העונש נקבע ללא התחשבות בכך שהנאשם לא החזיר לקופת המדינה את הסכום שנגרע ממנה כתוצאה מפעולותיו, ודחו את טענת ההגנה כי יש להקל בעונשו לאור מצבו האישי והעובדה שהיה איש קש, שפעל בשליחותו של אדם אחר.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
בשני המקרים, יוצגה רשות המסים על ידי עו"ד כרמל קדור, מנהל היחידה המשפטית מחוז מרכז. פסקי הדין ניתנו על ידי השופטת מיכל ברנט, השופט שמואל בורנשטין והשופט עמית מיכלס.
- 3.אני רק שאלה 20/07/2023 07:52הגב לתגובה זו40 חודשים עבור 16 מיליון ובלי להחזיר את הכסף. ואחר כך מתפלאים למה מערכת המשפט מוצפת בשופטים/שופטות ברמה נמוכה של יכולת שיפוט. מעניין מה היה הרכב ועדות לבחירת השופטים שבחר בהם.
- 2.אוי יו יוי,ומה עם חילוט הרכוש שנבזזו מהציבור? (ל"ת)יעקב ל 18/07/2023 19:02הגב לתגובה זו
- 1.לילי 18/07/2023 16:26הגב לתגובה זויש לעבור להוצאת חשבונית מס מאתר רשות המיסים . גם עבור מסטיק בקיוסק . כך המדינה תפסיק את התופעה .
- ישראל 18/07/2023 21:39הגב לתגובה זולמה לעבוד כמו חמור ולהרוויח 8000 בחודש
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
