מה יהיה מדד המחירים לצרכן, למה צריך לשים לב ואיך זה ישפיע על הריבית?
עדכון: פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש יוני
מדד המחירים לצרכן לחודש יוני שיתפרסם בצהריים צפוי להערכת הכלכלנים לעלות ב-0.2%-0.3%. הקצב השנתי יהיה 4.5%-4.6%, אבל באם המדד בחודש יולי יהיה נמוך כצפוי, קצב האינפלציה השנתי יירד בחודש הבא ל-3.8%. הסיבה היא מדד גבוה מאוד ביולי בשנה שעברה - 1.1%.
המתמטיקה הזו מלמדת שאנחנו צפויים להפחתה משמעותית בקצב האינפלציה, לאזור 3.8% כבר בחודש הבא. המשמעות היא שעד כמה שהמדד היום חשוב (והוא חשוב) המדד בחודש הבא הוא קריטי. הוא זה שעשוי להוריד אותנו מתחת ל-4%, הוא זה שהנגיד ייקבע לפיו את כיוון הריבית. מדדים נמוכים ביוני ויולי ישאירו את הריבית באותה רמה. מדדים גבוהים (בעיקר של חודש יולי), יאלצו את פרופ' אמיר ירון להעלות את הריבית.
המדד הצפוי להתפרסם היום ייהנה מהפחתה של מחירי הדלק (המשך סבסוד מחירי הדלק), וכן מהמשך ירידה במחירי הסחורות בעולם. מעבר לכך, חודשי הקיץ הם בהגדרה מדדים נמוכים. מנגד יש גם סעיפים מסוכנים - מדד שכר הדירה מהווה 25% ממדד המחירים לצרכן והוא בעלייה על רקע הביקוש ההולך וגדל לשכירות. מול הביקוש הזה יש היצע מוגבל ויש מוטיבציה גדולה של משכירים להעלות את המחירים כדי לקבל תשואה טובה יותר על הנכס.
המשכירים בעצם מפסידים תשואה מול ההשקעות הסולידיות כיום - פיקדונות ואג"חים, והם דוחפים מלעליית דמי השכירות. רואים את זה היטב בחוזים לשוכרים חדשים מול חוזים מתגלגלים. המשכירים מעלים את דמי השכירות לשוכרים חדשים ומצליחים - כי אלו המחיירם בשוק. הם סלחניים יותר לשוכרים קיימים (ומוכרים להם), אבל ככל שהתחלופה תעלה, המחיר הרלבנטי יהיה מחיר השוק הגבוה - זה אומר שבשוק השכירות גלומה עליית שכר דירה שעוד לא באה לידי ביטוי במדדים אבל היא תגיע בהדרגה.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדד שכר הדירה עשוי להפתיע למעלה ולקלקל את הציפיה למדד נמוך, במיוחד בחודשים הבאים בהם יש את תחלופת הדירות המשמעותית ביותר. בנוסף, הסכמי השכר בבנקים, במגזר הציבורי (בקרוב) עלולים לחלחל לעלייה באינפלציה. ככל שיש יותר כסף לציבור והוא צורך יותר כך הוא גורם בעקיפין לעליית מחירים. בחודשים האחרונים היו הסכמים מאוד משמעותיים לרבבות עובדים וזה יכול להתבטא במדדים.
מנגד, בימים האחרונים יש ירידה חדה בשער הדולר. מה זה אומר? שיש סיבה טובה להניח שאם זה יימשך כך, מדד יולי יהיה מרוסן, השינויים הדולר מתגלגלים בהמרה של 20%-30% למדד. הדולר ירד 30%, זה יתבטא במדד שלילי של 0.6%-0.9%. זה לא מידי, זה מתגלגל במשך כמה חודשים וזו גם התיאוריה, בפועל זה יכול להיות שונה מכך. אז הדולר יורד בימים האחרונים כשבכלל - למרות הרפורמה-מהפכה-מחאה הוא לא באמת עלה כפי שחששו רבים.
- 5.העובדות 14/07/2023 13:44הגב לתגובה זוהדלק עלה ביולי ולא ירד. הדולר עלה מתחילת המחאה בכמעט 3% והאירו ב-7.5% כמו שחששו רבים. הדולר לא ירד ביוני 30% אלא ב-2.7% והאירו שמשפיע גם הוא על האינפלציה עלה בשליש אחוז. ומספיק לראות מה קורה בסופרים ובמחירי הטיסות כדי להבין שמדד יולי לא יהיה נמוך כלל.
- 4.מה שבטוח מחירי הדירות יהיו חייבים לרדת בחדות. (ל"ת)כלכלן 14/07/2023 13:39הגב לתגובה זו
- 3.המחאות עושות טוב לאינפלציה ולריבית - בירידה (ל"ת)אלקין 14/07/2023 13:37הגב לתגובה זו
- 2.ביטאון הליכוד ? 14/07/2023 13:26הגב לתגובה זותעמולה לשוחדיהו במסווה של כלכלה
- 1.חיים 14/07/2023 12:25הגב לתגובה זואז חאלס עם כול הפלפולים.........
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
