חייל וחרדי אילוסטרציה
צילום: Pixabay

73% מהישראלים סבורים: לדת יש השפעה חזקה על החיים בישראל

סקר של הלמ"ס מצא כי 26% מהישראלים סבורים שהיחסים בין דתיים וחילונים מדרדרים, לעומת 7% שחושבים שהשתפרו. וכמה סבורים שיש להפריד בין דת למדינה?
איציק יצחקי | (6)

73% מהנשאלים בסקר שערכה הלמ"ס סבורים כי לדת יש השפעה חזקה על החיים בישראל. בסקר, שנערך בקרב בני 20 ומעלה, נמצא כי נשים וגברים הגיבו בשיעור דומה, אך יהודים (77%) הגיבו באופן שונה מערבים (52% בלבד סבורים כך).

עוד עולה, כי 56% סבורים כי השפעת הדת בתחומים שונים התחזקה בשנים האחרונות. כמחצית מהיהודים (49%) סבורים שצריך להפריד בין דת למדינה. 6.7% מהיהודים סבורים כי מאז משבר הקורונה יחסי דתיים-חילונים נעשו טובים יותר, בעוד ש-56% סבורים כי הם לא השתנו, ואילו 26% סבורים כי היחסים נעשו גרועים יותר.

הסקר החברתי נערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדי שנה מאז שנת 2002. הוא הסקר מספק מידע על תנאי החיים של אוכלוסיית ישראל בנושאים: דיור, רכב, בריאות, השכלה, תעסוקה, מצב כלכלי ועוד. בשנת 2022 עסק הסקר בנושאים השלכות תעסוקתיות, חברתיות וכלכליות של משבר הקורונה, השפעת הדת, תפיסת הדמוקרטיה ותפיסת התקשורת. במסגרת הסקר הזה רואיינו 6,501 איש בני 20 ומעלה, המייצגים כ-5.8 מיליון איש בגילאים האלה. הראיונות נערכו מינואר 2022 עד ינואר 2023.

השאלות שנבדקו בסקר הן עד כמה הציבור מסכים עם האמירות האלה:

"לדת יש השפעה חזקה על החיים בארץ" - כאמור, 73% מסכימים

32% מסכימים מאוד ו-41% מסכימים. 15% לא כל כך מסכימים ו-7.7% בכלל לא מסכימים. שיעור המסכימים מאוד בקרב היהודים: 36% מהחרדים, 26% מהדתיים, 24% מהמסורתיים ו-43% מהחילונים. שיעור הסבורים כך בערים הגדולות (שבהן 200,000 תושבים ויותר) נע בטווח שבין 81% בחיפה לבין 60% בבני ברק.

נתונים: למ

"השפעת הדת בתחומים שונים התחזקה בשנים האחרונות"

20% מסכימים מאוד, 36% מסכימים, 22% לא כל כך מסכימים ו-15% בכלל לא מסכימים. 57% מהיהודים ו-52% מהערבים מסכימים מאוד או מסכימים. 47% מהחרדים, 44% מהדתיים, 54% מהמסורתיים ו-67% מהחילונים מסכימים או מסכימים מאוד עם הקביעה.

"במדינת ישראל צריך להפריד בין דת למדינה"

בקרב היהודים 30% מסכימים מאוד ו-19% מסכימים. גם כן בקרב היהודים: 13% מהחרדים, 17% מהדתיים, 28% מהמסורתיים-דתיים, 43% מהמסורתיים ו-75% מהחילונים מסכימים מאוד או מסכימים.

קיראו עוד ב"בארץ"

נתונים: למ

"יחסי דתיים-חילונים מאז משבר הקורונה"

בקרב היהודים 6.7% סבורים כי מאז משבר הקורונה, יחסי דתיים-חילונים נעשו טובים יותר, 56% סבורים כי הם לא השתנו, 26% סבורים כי היחסים נעשו גרועים יותר. 10% מהחרדים סבורים כי היחסים נעשו טובים יותר, לעומת 2.8% מהחילונים. יותר משליש מתושבי אשדוד (37%) ובני ברק (39%) סבורים כי היחסים נעשו גרועים יותר.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    פיקסלה 12/07/2023 15:00
    הגב לתגובה זו
    מי שרוצה להתנצר שישאיר כאן פרטים
  • 3.
    שלמה 12/07/2023 14:47
    הגב לתגובה זו
    מי שלא אוהב את זה יכול תמיד לעזוב
  • 2.
    החרדים לוקחים לחילונים את כל משכורתם-איך לא תהיה השפעה (ל"ת)
    הדר 12/07/2023 14:34
    הגב לתגובה זו
  • אלי ישראלי 12/07/2023 14:54
    הגב לתגובה זו
    מה כואב לך ? 80אחוז ממנשים החרדיות עובדות יותר מ 60 אחוז מהגברים עובדים ומגמה זו רק עולה. אנטישמי בגרוש
  • אניי 12/07/2023 16:26
    עם השכר הנמוך יחסית וכל נקודות הזכות, מעריך 150 שקל לכל עובד כזה.
  • 1.
    בלי הדת אנחנו גזלנו את הארץ מהערבים (ל"ת)
    שלמה 12/07/2023 14:13
    הגב לתגובה זו
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.