אסטרה זנקה 30042021
צילום: GETTY IMAGES

אסטרהזניקה נופלת ב-8% - תוצאות מאכזבות לתרופה לסרטן

החברה אמרה כי אומנם התרופה מצליחה להאט את ההתקדמות הכללית של המחלה אך "מבחינת הישרדות כוללת, הנתונים לא היו בשלים"
אדיר בן עמי |

מניית חברת התרופות אסטרהזניקה ASTRAZENECA PLC -US יורדת ב-8% לאחר שהחברה דיווחה על תוצאות מאכזבות לניסוי שלב 3 לתרופה לסרטן הריאות.

לפי החברה, התרופה שלה שנקראת datpotamab deruxtecan, מצליחה להשתוות למתחרה docetaxel מבחינת היכולת להאט את ההתקדמות הכללית של הסרטן, אך "מבחינת ההישרדות הכוללת של המחלה, הנתונים לא היו בשלים". עם זאת, החברה נשארת אופטימית ואמרה כי התוצאות מספקות עדות לתפקיד שהתרופה יכולה למלא בטיפול בסרטן הריאות.

"אנו חושבים שזה עדיין מוקדם מדי בכדי לערער את התרופה המתחרה datpotamab deruxteca ואנחנו אוהבים את אסטרהזניקה מכמה סיבות, לכן כל תגובה שלילית של המנייה לחדשות היא הזדמנות קנייה מבחינתנו", אמרה אנליסטית Barclays אמילי פילד. פילד דירגה את מניית החברה הנסחרת בלונדון ב-'משקל יתר' עם מחיר יעד של 135 פאונד. האנליסטית הוסיפה גם כי "המשקיעים קיוו שהמילים 'משמעותית קלינית' יופיעו בדיווח החברה". 

לפני כמה ימים חברת התרופות דיווחה כי בניסוי שלב 3 לבחינת טיפול בסרטן הכבד, בו שילבו את התרופות Imfinzi durvalumab ו-Imjudo הוצגה הישרדות מתמשכת ומשמעותית קלינית לאחר ארבע שנים מהטיפול, עבור חולים הסובלים מקרצינומה כבדית שלא ניתנת לניתוח, לא קיבלו טיפול קודם ולא היו כשירים לטיפול מקומי. לפי הנתונים, מנה בודדת של Imjudo שנוספה ל-Imfinzi הפחיתה את הסיכון למוות ב-22% בהשוואה לטיפול עם sorafenib. 

כ-25.2% מהמטופלים נשארו בחיים כעבור 4 שנים מהטיפול, לעומת כ-15.1% מאלה שטופלו ב-sorafenib. לא נצפו סיכונים חדשים במעקב ארוך אחר המטופלים, אך כ-17.5% מהם חוו תופעות לוואי חמורות המוגדרות כדרגה 3 או 4 הכוללות גם מוות. זאת לעומת 9.6% מאלה שטופלו עם sorafenib.

בכל הקשור לאיכות הסביבה, אסטרהזניקה דיווחה גם כי היא תוציא 400 מיליון דולר על מנת לשתול יותר מ-200 מיליון עצים עד 2030. זאת כחלק מהאסטרטגיה שלה להפחתת פליטות הפחמן כחלק מהסכם פריז. החברה צפויה להוציא בשנה כ-60 מיליון דולר, על מנת לעמוד בהתחייבות. ב-2022 הכנסות החברה עמדו על 44 מיליארד דולר. בנוסף, חברת התרופות הודיעה גם כי תעבור להשתמש בביוגז המופק מפסולת פרות ופסולת מזון בארה"ב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.