המלחמה הקרה בין סין וארה"ב - שלב אחרי שלב והאם סין בעמדת מפתח?
הבחירות הקרובות בטיוואן צפויות להיות הבחירות החשובות ביותר בתולדות המדינה. לאזרחי טיוואן חשוב שיבחר נשיא חזק עם דעות נחרצות שיוכל להתמודד עם האיום הסיני. גם ארצות הברית צופה במתח לתוצאות הבחירות, כי היא יודעת שזה יהיה הכרחי להתמודדות עם סין. לא סביר שנראה איזשהו מועמד פרו-סיני מנצח בבחירות בטיוואן או אפילו מתקרב לכך, ובכל זאת, שתי המעצמות צופות מהצד בכיליון עיניים. ארה"ב יודעת שהמלחמה הקרה החדשה שלה היא לא מלחמת חימוש, אלא מלחמה כלכלית וטכנולוגית עם טיוואן במרכז. מה ארצות הברית כבר עשתה נגד סין? איך סין הגיבה? והאם המלחמה טובה לשתי המדינות?
בזמן האחרון שומעים בחדשות כל הזמן על טיוואן, טיוואן פה וטיוואן שם. מדינת האי הקטנה היא רק העימות האחרון במלחמה הקרה בין שתי המדינות החשובות בעולם, סין וארצות הברית.
המקור לעימות הוא טכנולוגי. שתי המדינות מתחרות כבר שנים רבות על מי תהיה יותר מתקדמת טכנולוגית. למי יהיה את הטלפון הכי מתוחכם, הטלוויזיה הכי חדה, והנשק הכי חדיש. אבל הבסיס של כל הטכנולוגיות בימינו הוא מחשב, ובבסיס של מחשב יש שבבי מחשב. בלי שבבי מחשב אי אפשר להפעיל כמעט אף טכנולוגיה ופה טיוואן נכנסת לתמונה. טיוואן אחראית על יצור כ-65% מהשבבים בעולם, בעוד שארצות הברית אחראית על 10% וסין על 5%. סין רוצה לחזק עוד יותר את מעמדה הטכנולוגי בעולם ולהפוך לשולטת הכמעט בלעדית על יצור שבבי המחשב בעולם. היא מאיימת באופן קבוע לשלוח צבא ולכבוש את טיוואן בכוח. ארצות הברית לא מוכנה לזה והיא מנסה למנוע את זה בכל דרך שהיא יכולה. היא הודיעה על הגדלת ייצור שבבי המחשב על אדמת המדינה בניסיון להוריד את התלות בשבבים של טיוואן. היא גם אמרה שאם סין תבצע מהלכים צבאיים נגד טיוואן, היא תגן עליה בכל דרך שהיא יכולה כולל שליחת חיילים ונשקים. זאת לעומת המלחמה באוקראינה שהיא מסתפקת בשליחת נשקים.
גם במסחר המלחמה נותנת את אותותיה. כשמראים לאדם ברחוב חפץ ושואלים אותו איפה זה יוצר, הניחוש הראשון של רוב האנשים זה סין. וזה לא מפתיע. סין אחראית ליצור של 20% מהמוצרים בעולם, והיא היצרנית הגדולה בעולם. גם פה ארצות הברית רוצה להוריד את התלות שלה בסין, וקבעה סנקציות חדשות על סין, וביניהן הורדה משמעותית במסחר, הפסקה של כל השקעה בסין, וחיוב חברות אמריקאיות לקבל אישור מהממשל לפני השקעה בסין. זה הוביל חברות אמריקאיות רבות וגדולות להוציא את היצור שלהן מסין ולהעביר אותו לארצות הברית, ולהפסיק את מכירת המוצרים שם. האמריקאים רוצים להיות עצמאיים בכל התחומים ומתחילים לפתח חשדנות רבה כלפי סין וכל מה שקשור בה. דוגמה מוכרת לכך היא שערוריית טיקטוק. טיקטוק היא אפליקציה סינית פופולרית בארצות הברית ובעולם. אין בן נוער שלא מכיר אותה או משתמש בה. בדיוק מזה חשש הקונגרס האמריקאי כשטען שהסינים משתמשים באפליקציה בשביל לרגל אחרי ארצות הברית, ולהשפיע על המוח של בני הנוער המשתמשים בה. הקונגרס אירגן שימוע, ובו הם חקרו את מנכ"ל החברה במשך שעות רבות, ואיימו לחסום את השימוש באפליקציה בארצות הברית. בסופו של דבר לא העבירו חוק האוסר על השימוש באפליקציה, אבל מדינות רבות ממשיכות להתנגד, ומדינת מונטנה אפילו העבירה בתוכה חוק האוסר על הורדת האפליקציה.
- רמאקו מצטרפת למירוץ האמריקאי להפחתת התלות בסין במתכות הנדירות
- המגפה השקטה - תרופות נגד דיכאון נמכרות במעל 20 מיליארד דולר, והשוק צומח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסינים לא נשארו חייבים, וגם הם פתחו בצעדים כלכליים נגד ארצות הברית. הם הפחיתו את כמות המסחר שלהם עם ארה"ב, וביקשו מכל אזרחי סין לעבור להשתמש במוצרים סינים שיוצרו בסין.
סין גם היא חברה בארגון BRICS, ארגון כלכלי המורכב מברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה. זה ארגון נגדי לעומת ה-G7, הארגון הכלכלי של 7 המדינות המערביות עם הכלכלות הגדולות ביותר. לאחרונה התמ"ג הכולל של BRICS עקף את התמ"ג הכולל של ה-G7, והפך אותם לארגון הכלכלי הגדול ביותר בעולם. סין רוצה להשתמש בחברותה בארגון, ולנסות להמשיך ולחתור תחת גדולתה של ארצות הברית. סין הבינה שכרגע המטבע השולט בעולם הוא הדולר, וכל עוד זה המצב ארצות הברית תמשיך להיות המדינה החשובה בעולם. על מנת להתחרות בדולר, סין פועלת למען מעבר ממסחר עולמי בדולר, לסחר במטבע חדש של BRICS ולחזק את שליטתה הכלכלית בעולם. לאחרונה גם חברי BRICS פתחו את הארגון למצטרפות חדשות, וכמעט 20 מדינות הגישו בקשת הצטרפות. סין חושבת שככל שהארגון יגדל ומעמדו יתחזק, ההשפעה של ארצות הברית תקטן. זה מזכיר את המלחמה הקרה הקודמת, שהיה גוש סובייטי וקומוניסטי, וגוש מערבי, רק שהפעם הגושים הם כלכליים.
שרת האוצר האמרקאית ג'נט ילן הזהירה מפני הצעדים כלפי סין ומהתקדמות המלחמה הקרה, ואמרה שניתוק המסחר עם סין יפגע בארצות הברית לא פחות משזה יפגע בסין. "טעות גדולה" היא קראה לזה "זוהי אינטראקציה בעלת ערך רב. זה יהיה אסון עבורנו לנסות להתנתק מסין. הפחתת סיכונים, כן. להתנתק? בהחלט לא".
- 3.עידו 03/07/2023 08:13הגב לתגובה זוהתמ"ג המיצרפי של מדינות ה-BRICS עולה באופן משמעותי בשנים האחרונות, אבל עדיין קטן משמעותית מהתמ"ג המצרפי של מדינות ה-G7
- 2.לרון 02/07/2023 20:49הגב לתגובה זויחסי הכוחות ניתן לחת מ DDR גרמניה המזרחית הקומוניסטית לשעבר וגורלה
- 1.לרון 02/07/2023 20:47הגב לתגובה זוהיא קומוניסטית,וראינו במקרה רוסיה שקומוניסט נשאר קומוניסט ומי מרוויח ממאבק ומי מפסיד,ואם סין שואפת ואכן היא שואפת להמשיך בקומוניזם היא צריכה כמו קוריאה הצפ.לא למתןח את החבל יותר מדי
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.26% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
וול סטריט שור (גרוק)וול-סטריט ננעלה בירוק: הנאסד״ק קפץ ב-2.3%, סולאראדג׳ זינקה ב-13%
המסחר בוול סטריט התנהל בעליות חדות, כשהמשקיעים מיהרו חזרה לנכסים מסוכנים בעקבות ההתקדמות בסנאט האמריקאי לקראת סיום השבתת הממשל הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב. מדד S&P 500 קפץ ביותר מ־1.5% לאחר שבוע חלש במיוחד, הנאסד״ק זינק ב-2.3% והדאו עלה ב-0.8%. מניות הטכנולוגיה, שספגו את המכה הקשה ביותר בשבועות האחרונים, הובילו את העליות. גם הביטקוין טיפס, בעוד הדולר נחלש.
בבית הלבן בירכו על ההסכם הדו־מפלגתי, שנועד להחזיר את פעילות הממשלה בתוך ימים ספורים. אף שההצבעה הסופית בסנאט ובבית הנבחרים טרם נקבעה, השווקים רואים בכך פריצת דרך שתסיר חסם מרכזי מעל הכלכלה האמריקאית. חידוש פעילות הממשל צפוי לאפשר פרסום מחודש של נתונים כלכליים, מה שיאפשר תמונה עדכנית יותר לגבי שוק העבודה והצמיחה לפני החלטת הריבית הקרובה של הפדרל ריזרב. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידה קלה, כאשר התשואות לשנתיים עלו בשלוש נקודות בסיס לרמה של 3.59%. השוק נערך למבחן ביקוש נוסף עם סדרת הנפקות חדשות בהיקף כולל של 125 מיליארד דול. מניות חברות הבריאות נפלו על רקע החשש שהסכם הסיום לא יכלול הארכה של סובסידיות חוק הבריאות.
אנליסטים מסבירים כי תגובת השוק הגיונית: סיום ההשבתה מסיר עננה של חוסר ודאות ומחזק את הסנטימנט החיובי. מייקל בראון מ־Pepperstone אמר כי "החזרה לשגרה לא רק תשפר את האווירה, אלא גם תאפשר שחרור נתונים חשובים שיכולים להעיד על מצבה האמיתי של הכלכלה". פיונה סינקוטה מ־City Index הוסיפה כי המשקיעים יוכלו סוף־סוף לקבל "אותות ברורים לגבי מצב שוק העבודה והכיוון העתידי של הריבית".
טאואר היא אחת ממניות היום עם זינוק של 17% על רקע דוחות טובים - טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית. גם פאגאיה הישראלית טסה, מנגד מאנדיי בנפילה וקמטק מתממשת עם תחזית חלשה (ראו הרחבה בהמשך)
- לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד ההתפתחויות הפוליטיות, השוק מתמקד גם בדוחות של החברות שיתפרסמו השבוע, ובהם של דיסני, סיסקו, אפלייד וחברות טכנולוגיה נוספות. זה לאחר שבוע קשה במיוחד למניות ה-AI בו היה נראה שהמשקיעים שוקלים מחדש את התמחורים של המניות בתחום ובראשם פלנטיר, ביתניים נראה שהשוק מנסה לפתוח את השבוע בטון יותר חיובי.
