האם אנבידיה יכולה להיות גלגל ההצלה של אינטל?
במהלך 20 השנה האחרונות אינטל INTEL CORPORATION הפסידה שני גלי מחשוב גדולים ועשתה שורה של שגיאות אסטרטגיות, בהתחלה היא הפסידה לאפל APPLE וקוואלקום QUALCOMM INC -1.33% בתחום המובייל, לאחר מכן היא נפלה מאחורי אנבידיה NVIDIA COR בכל מה שקשור לכרטיסים הגרפיים לבינה מלאכותית ובנוסף לכל זה היא איבדה נתח בשוק המעבדים למתחרתה AMD ADVANCED MICRO DEVICES שהציגה מעבדים עם ביצועים טובים יותר.
מניית אינטל ירדה בשנה האחרונה ב-25%, כשתעודת הסל העוקבת אחר חברות השבבים ISHARES PHLX SEMICONDUCTOR ETF עלתה ב-12%. מנכ"ל אינטל פס גלסינגר עדיין נשאר אופטימי לגבי אסטרטגיית הקאמבק של החברה. אינטל רוצה לבנות מפעלי שבבים בארצות הברית בדומה למפעליה של TSMC באסיה. בחודש הקודם גלסינגר אמר כי אינטל בדרך להשיג מחדש את ההובלה בכל מה שקשור לטכנולוגיות ייצור שבבים והיא תעשה את זה עד שנת 2025.
על מנת שהתכנית של אינטל תעבוד, היא תצטרך לקוח דגל אמריקאי ונראה שרק ארבעה חברות יכולות להיות מתאימות: קוואלקום, אפל, AMD ואנבידיה. נראה שהסיכוי לשיתוף פעולה עם אפל וקוואלקום הוא די קלוש. קוואלקום התעניינה לאחרונה בייצור השבבים שלה למובייל דרך אינטל, אך די מהר השהתה את זה אחריי שאינטל פספסה שוב ושוב בדוחות וביעדים שהציבה לעצמה. הצרות הטכניות של אינטל לא ממש מפתיעות. החברה התמקדה בעיקר במעבדי מחשבים בעלי ביצועים גבוהים בעוד יצירת שבבים לסמארטפונים דורשת מערך מיומנויות שונה כששם ההתמקדות היא בעיקר ביעילות צריכת החשמל של הרכיבים. זה די מקטין את הסיכוי לשיתוף פעולה עם אפל. גם AMD לא ממש ממהרת להשתמש באינטל כיצרנית, היות והיא המתחרה העיקרית שלה בשוק המעבדים.
זה בעצם משאיר רק את אנבידיה בתור האפשרות היחידה. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג כנראה שפתח את הדלת לשיתוף פעולה עם אינטל כאשר נשאל בכנס לאחרונה אם אנבידיה מחפשת להגדיל את מספר הספקים שלה וכך להקטין את הסיכונים בעקבות המתח הגובר בין ארצות הברית לסין, כש-TSMC TAIWAN SEMICOND MNFCG CO היא ספקית השבבים העיקרית של החברה. "יש לנו המון לקוחות שתלויים בנו ולכן חוסן שרשרת האספקה הוא חשוב לנו מאוד. אנחנו מייצרים במקומות רבים ככל שנוכל" אמר הואנג. "אנחנו פתוחים לייצור עם אינטל וקיבלנו לאחרונה את התוצאות של בדיקות שבבי הדור הבא של אינטל והן נראות טוב".
- המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%
- יורוג׳ן קפצה ב-22%, ICL נפלה 17%; הנאסד״ק איבד 1.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך 2022, חתם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן על CHIPS, תכנית שנועדה לעודד חברות שבבים לייצר בארצות הברית ומציעה להן מימון של עד 50 מיליארד דולר. אך כל הכסף שבעולם לא יעזור אם לחברה אין לקוחות גדולים שירכשו את השבבים.
בדוחותיה האחרונים דיווחה אינטל על הפסד למניה של 4 סנט על הכנסות של 11.7 מיליארד דולר, לעומת צפי אנליסטים להפסד למניה של 16 סנט על הכנסות של 11.05 מיליארד דולר. הכנסות מובילאי הסתכמו ב-458 מיליון דולר לעומת צפי של 498.8 מיליון דולר. ההכנסות ממרכזי הנתונים ומבינה מלאכותית עמדו על 3.7 מיליארד דולר לעומת צפי של 3.5 מיליארד דולר, ההכנסות ממרכזי הנתונים ירדו 39% וההכנסות ממחשבים ירדו 38%. תחזית החברה לרבעון השני היא להפסד למניה של 4 סנט על מכירות של בין 11.5 מיליארד ל-12.5 מיליארד דולר. החברה נסחרת לפי שווי של 134 מיליארד דולר.
- 2.[email protected] 01/06/2023 06:50הגב לתגובה זואדיר היקר לא שכחנו לתת מילה טובה אחת על העובדה שעוד רגע סין עלולה לחרב את טיוואן ??? ואז מה בדיוק יהיה בגורלה של TSMC?? קצרה היריעה מלהכיל את כל המידע שחסר לך ולכן.... ממליץ לך בחום רב ביותר לצפות בהרצאה שנערכה באינטל ישראל על המצב על ידי חזי יחזקל מפורום כיכר השוק בטלגרם תוכל ללמוד המון ! https://youtu.be/VMA21F_g8lw
- שימי 01/06/2023 08:29הגב לתגובה זובמשך חודשים פמפם על אינטל ועל D-wave אני את השיעור למדתי
- 1.רועי 31/05/2023 23:50הגב לתגובה זומספיק שסין עושה פו לכיוון טאיוון וכל החברות האלו יעמדו בתור למפעלים של אינטל. ברגע שאסטרטגיית המפעלים תוכיח את עצמה, החברות המערביות לא ירשו לעצמן להסמך רק על TSMC כמו עכשיו. לא הגיוני מבחינת ניהול סיכונים.
- בגלל זה הם פותחים מפעלי ייצור באמריקה. ולא רק הם. (ל"ת)אלכס 01/06/2023 11:08הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
