הצלחה עליות
צילום: Razvan Chisu on Unsplash

המניות נתנו תשואה שנתית של 8% בעשור האחרון - זה כנראה יהיה נמוך יותר בעשור הקרוב

לאיזו תשואה שנתית אפשר לצפות בעשור הבא על פי ענקית ההשקעות ואנגארד, וכמה כסף היו שווים 100 דולר אם הייתם משקיעים ברציפות מ-1925 ועד היום?
נתנאל אריאל | (6)

שוק המניות נחשב לאפיק ההשקעה עם הסיכון הגדול ביותר ולכן מנגד גם עם פוטנציאל התשואה הגבוה ביותר. זה עובד לאורך שנים: בדרך כלל שוק המניות הוא זה שמוביל את התשואות הארוכות ורואים כי הוא מניב לאורך שנים תשואה טובה יותר ביחס לאלטרנטיבות. אם מסתכלים משנות ה-70, שוק המניות יודע לתת תשואה שנתית ממוצעת של 7-8%, וזאת למרות הנפילות הגדולות שמרחשות בשוק. כן, זו התשואה הממוצעת גם כאשר לוקחים בחשבון שפעם או פעמיים בעשר שנים השוק מתרסק ב-50% (למשל בשנת 2000 ולאחר מכן ב-2008).

כמובן, בעשר השנים האחרונות כשהריבית בעולם הייתה אפסית, שוק המניות היה האפיק הרווחי ביותר (בוודאי בהשוואה לאגרות חוב או מזומן) עם תשואה ממוצעת של יותר מ-8% בשנה, כולל האינפלציה. לא מעט. זה אומר שכל 9 שנים הכסף מכפיל את עצמו. זו תשואה מצוינת כמובן שהרבה משקיעים היו שמחים לקבל (הם היו יכולים, רק היו צריכים להצליח לשרוד את הנפילות). גם הירידות החדות של שנת 2022 שהוכיחה שבהחלט יכולות להיות גם ירידות בשווקים לא הצליחה להרוס את הסטטיסטיקה עד כדי כך והמניות היו עדיין האפיק הרווחי ביותר בעשור האחרון וזו הייתה מעל הממוצע מאז 1925 שעומד על 6.6%.

למעשה, מניות היו קבוצת הנכסים העיקרית היחידה שעלתה בערכה בעשור האחרון, כך על פי מחקר של בנק ברקליס, המפרט את התשואות עבור נכסים מותאמים לאינפלציה. לדברי הבנק, המניות בארה"ב נפלו ב-24.4% בשנת 2022, דווקא אג"ח מוגנות אינפלציה של ממשלת ארה"ב (TIPS) מחקו 36.1% מערכן, אג"ח ממשלת ארה"ב מחקו 30.4%, ואג"ח קונצרניות איבדו גם הן 30.1%.

אבל השאלה הגדולה היא מה יהיה הלאה, האם אפשר להמשיך ולהאמין שהתשואות בשוק המניות יהיו כל כך טובות גם בשנים הבאות? ג'ון בוגל מייסד ענקית ההשקעות ואנגארד (Vanguard) שנפטר לפני כמה שנים, טוען שלו. בספרו 'המדריך למשקיע המתחיל' שנכתב לפני הקורונה הוא העריך שבעשור הבא התשואות תהיינה נמוכות יותר. המשקיעים בוודאי מתלבטים האם הוא יצדק.

האמת היא שזה לא באמת משנה, בהנחה שאתם משקיעים לטווח ארוך ומוכנים-מסוגלים ובונים את עצמכם כדי לספוג ירידות (באמצעות גידור מראש, הורדת רמת סיכון לכזו שאיתה 'תוכלו לישון טוב בלילה') אז אתם יכולים להשקיע ולקוות שהשוק יעשה את שלו. מה האלטרנטיבה? לשים את הכסף במזומן? הוא ייאכל על ידי האינפלציה. פיקדון בבנק עשוי אמנם לשמור בערך על ערך הכסף, אבל לא בהכרח לייצר תשואה ריאלית חיובית משמעותית.

ואם כבר הזכרנו את בוגל, אז התחזיות האחרונות שקל ואנגארד לא אופטימיות: זו צופה עלייה שנתית ממוצעות במהלך העשור הקרוב בארה"ב של 4.1% ל-6.1%, כשבמקביל היא מעריכה שהאינפלציה תהיה כל שנה בין 2% ל-3%, כלומר הרווח הריאלי למניות עשוי להיות נמוך, כ-1.1% בלבד. ואנגארד גם צופה שהתשואות השנתיות לאג"ח ממשלתיות אמריקאיות יהיו 3.3% עד 4.3% לשנה, דומה לביצועים המתואמים לאינפלציה ב-20 השנים האחרונות של 1.4%.

מעניין לציין שנתוני ברקליס מצביעים על כך שהתשואה השנתית הגרועה ביותר אי פעם עבור מניות בארה"ב, בהתאמה לאינפלציה, על פני תקופה של 20 שנה הייתה 0.9%. אבל זה כמובן לא אומר שאי אפשר להפסיד כסף בדרך.

קיראו עוד ב"גלובל"

מה הסיכוי להפסיד כסף באפיקי השקעה שונים, לאורך 20 שנה?

הסיכוי להפסיד כסף באפיקי השקעה שונים, מניות אג

בשוק המניות הבריטי אגב, הסיפור דומה - בשנה שעברה המניות איבדו יותר מ-11% אבל מדובר על קצב עלייה שנתי של 2.6% במהלך העשור האחרון. לאורך 120 השנים האחרונות המניות בבריטניה רשמו עליה שנתית ממוצעת של 4.8%.

כמה חשוב להשקיע מחדש את הרווחים שאתם מקבלים? על פי ברקליס, השווי של 100 דולר שהושקעו בסוף 1925 במניות זינק ל-23,726 אם לא השקעתם מחדש את הרווחים שלכם. אבל אם כן השקעתם אותם מחדש? ההשקעה הייתה צומחת ל-791,966 דולר. אם מבצעים התאמה לאינפלציה מדובר על 1,431 דולר ללא השקעה מחדש, לבין 47,764 דולר.

ההחזר השנתי הממוצע לאורך שנים באפיקי השקעה שונים:

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    התחזית נראית בלתי סבירה: ריבית כ 4% ורווחים כ 5% בממוצע (ל"ת)
    יואב 28/05/2023 18:07
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    פרט חשוב: אם השקעתם מ 1925 אז אתם לפחות בני 120 (ל"ת)
    אבי 28/05/2023 18:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רמי 28/05/2023 17:06
    הגב לתגובה זו
    נמצא על מדד המעוך (לא טעות כתיב) כבר מ 2015 - מאז ועד היום עדיין באזור 1700-1800
  • תעשה 28/05/2023 23:26
    הגב לתגובה זו
    Call
  • 2.
    מירה 28/05/2023 16:47
    הגב לתגובה זו
    קיצבה :)
  • 1.
    משקיע וותיק 28/05/2023 14:52
    הגב לתגובה זו
    כל מי שמוכר כשיש ירידות בשווקים , מפספס את העליות שמגיעות לאחר מכן ונאלץ להיכנס שוב במחירים גבוהים יותר. זמון בשוק חשוב יותר מתזמן השוק.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.