גרינפיס נגד מיחזור פלסטיק; החברות בתגובה: "האלטרנטיבה גרועה יותר"
לפעמים אין פתרון מושלם וצריך לבחור בין שתי ברירות לא טובות. כך מסבירות חברות הגז מדוע אי אפשר להסתמך באופן כמעט בלעדי על אנרגיות מתחדשות (וזה נכון) וכך מסבירות גם החברות כעת מדוע לא כדאי לייצר פחות פלסטיק. החברות שמייצרות היום פלסטיק מזהירות שאם לא ייצרו פלסטיק אז המשמעות היא "שיבוש שרשראות האספקה העולמיות, עיכוב פיתוח פתרונות בר-קיימא" והתוצאה תהיה שהן "יחליפו את הפלסטיק בחומרים בעלי טביעת רגל פחמנית גבוהה בהרבה", כך ג'ושוע באקה, סגן נשיא לפלסטיק במועצת הכימיה האמריקאית.
אז ברור, יש להן אינטרס. אבל ארגוני הסביבה חוטאים לתפקידם כשהם טוענים שיש פתרונות קסם מושלמים שאם רק נעשה אותם הכי יהיה מושלם. הם צודקים שהמציאות הנוכחית קודרת מדי אבל במציאות - אי אפשר להסתדר בלי פחם וגז, בטח בלי גז, בעתיד הנראה לעין,
הדו"ח של גרינפיס טוען שמיחזור פלסטיק הופך אותו לרעיל יותר ואינו פותר את בעיית זיהום הפלסטיק. לדבירהם, "הרעילות של פלסטיק עולה עם המיחזור. תעשיית הפלסטיק - כולל חברות דלק מאובנים, פטרוכימיה ומוצרי צריכה - ממשיכה להציג מיחזור פלסטיק כפתרון למשבר זיהום הפלסטיק", אמר גרהם פורבס, מוביל קמפיין הפלסטיק בגרינפיס ארה"ב, והוסיף כי "לפלסטיק אין מקום בכלכלה מעגלית". אז מה מציעים שם? "להפחית באופן מסיבי" את ייצור הפלסטיק.
צריך לומר - יש בעולם המון פלסטיק, הייצור הולך וגדל. כמות פסולת הפלסטיק תגדל כמעט פי שלושה עד שנת 2060, כאשר כמחצית תגיע למזבלה ופחות מחמישית למיחזור, כך על פי דו"ח OECD ל-2022. בגרינפיס אומרים שהמצב גרוע יותר ורק פחות מ-9% מהפלסטיק בעולם מגיע למיחזור בעולם.
- דירוג מעלה 2025 מראה עלייה חדה בהיקף התרומות ומעורבות גוברת בשיקום חברתי ותעסוקתי
- הערים שייעלמו: איך שינויי אקלים משנים את שוק הנדל"ן העולמי ומה צפוי לקרות בת"א?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מה עושות החברות כדי להראות שהן כביכול דואגות לסביבה? הן משתמשות במה שהפך לטרנד החם בשווקים - מדברות על דוחות ESG (דאגה לנושאים של סביבה, חברה וממשל תאגידי), מוציאות דוחות על מה הן מתכוונות לעשות כדי לשפר את המצב. חברות מצטרפות לטרנד הזה לא רק מטעמים אידיאולוגיים כמובן אלא גם בגלל סיבות של נראות - זה נראה הרבה יותר טוב כשהחברה המזהמת גם אומרת שהיא תפעל להוריד את הזיהום. הנה, אפילו בית ההשקעות אלטשולר שחם, שהכריז לפני שנה על כך שלא ישקיע יותר בחברות שגורמות לזיהום, חזרו בהם, ומעכשיו הם משקיעות בחברות 'אם אלו מראות שיש להן תוכנית להפחתת פליטות'.
ורק נזכיר - אין חברה שלא לגיטימי להשקיע בה. בסוף, מנהלי השקעות צריכים לבחור במה להשקיע, לבחור על פי קריטריונים כלכליים, איך לייצר ערך למשקיעים. בתי השקעות שלא רכש מניות של חברות הנפט והגז בשנתיים האחרונות הפסידו לחוסכים שלהן פעמיים תשואה של 60%. זה המון. אז אלשטולר בעצם הודו שטעו וכעת עידנו את האסטרטגיה שלהם. מעניין אם גם ענקית ניהול הכספים בלאקרוק, שהחליטו להחרים את חברות הנפט והגז, מתחרטות היום, אחרי שפספסה את התשואות בזינוק הגדול במניות בתחום הנפט והגז בשנתיים האחרונות.
מפגש עולמי בניסיון להגיע לסיכום על צמצום זיהום הפלסטיק בעולם
בשבוע הבא ייפגשו ראשי מדינות העולם בפריז, צרפת, כדי לדון ב'הסכם פלסטיק עולמי'. בחודש דצמבר האחרון הם נפגשו באורוגוואי לסבב הראשון של המו"מ. השיחות הסתיימו בהסכמה עולמית לסיים את זיהום הפלסטיק, אך חוסר נותרה מחלוקת בשאלה האם המטרות והמאמצים צריכים להיות גלובליים ומחייבים, או התנדבותיים.
ארה"ב דגלה בהסכם דומה להסכם האקלים של פריז שבו מדינות יציבו יעדים ותוכניות וולונטריות לאומיות משלהן. אחרים, כולל האיחוד האירופי, רוצים תקנות גלובליות מחייבות עבור מדינות וחברות. גרינפיס קראה לאמנה שאפתנית "שתאיץ ותספק את התנאים הדרושים למעבר צודק הרחק מהתלות בפלסטיק". האמנה, נאמר, צריכה לקדם חומרים בטוחים יותר, נטולי רעלים וכלכלות המבוססות על שימוש חוזר, ללא פסולת.
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
- 2.מ. 27/05/2023 18:35הגב לתגובה זואז ככה הם מארגנים לעצמם ג'וב סקיוריטי, לצווח על כמה שהכל מזוהם, ולטרפד יוזמות מיחזור.
- 1.דן 26/05/2023 22:45הגב לתגובה זוממש רע
הואנג וליפ בו טאןאנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.
צילום: Brett Sayles, Pexelsלא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.
קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
