יפתח דלתות? נפתלי בנט חוזר להייטק ומצטרף לדירקטוריון קוונטום סורס
פוליטיקאים לשעבר שנכנסים לחברות זה לא חדש, אבל לא הרבה חברות יכולות להתהדר בכך שיש להן ראש ממשלה לשעבר (למעט אינטרקיור עם אהוד ברק ואלקטריאון עם הנשיא לשעבר רובי רבלין). מהיום חברת הסטארט אפ הקטנה קוונטום סורס (Quantum Source) מרחובות - כן. היא גייסה אמנם עד כה רק 27 מיליון דולר בסבב סיד (Seed) אבל מפתחת מחשוב קוונטי. אבל בחברה רוצים שבנט יפתח לה דלתות - וזה הגיוני. מי לא רוצה להיפגש עם ראש ממשלה לשעבר? מי לא רוצה לעשות לו טובה שאולי תשתלם לו בעתיד. כלומר החברה עשויה להרוויח מהקשרים של בנט ולכן גייסה אותו. התפקיד הרשמי שלו בחברה יהיה להוביל פיתוח עסקי בעולם.
אז בנט מצטרף לחברה, ושאלה מעניינת היא תמורת כמה כסף הצליחה החברה לפתות אותו להגיע, ואומר: "מחשוב קוונטי הוא טכנולוגיה עם פוטנציאל משמעותי לקדם את עולמנו ולהשפיע על חיינו. בהיותנו אומת הייטק, יש ביכולתה של ישראל הזדמנות להוביל בתחום חדשני ופורץ־דרך זה. אני מאמין שלצוות קוונטום סורס יהיה חלק משמעותי בהובלת פיתוח התחום וקידומו". האם זה יקרה? ימים יגידו.
בנט בן ה-51 היה בתחום ההייטק לפני שהגיע לפוליטיקה. אחד ממייסדי סאיוטה שגם היה המנכ"ל שלה, היא נמכרה ב-145 מיליון דולר ומשם בנט התעשר. בהמשך הוא שימש לתקופה קצרה כמנכ"ל חברת סולוטו שנמכרה בהמשך ב-130 מיליון דולר.
החברה מפתחת טכנולוגיה למימוש מחשבים קוונטים פוטוניים (חלקיקי אור) שיהיו לו יכולות עיבוד של יותר ממיליון קיוביטים, כדי להיות עמיד לשגיאות (Fault Tolerant). החברה היא כמובן ממש לא היחידה שרוצה לנסות לפתח דברים מבוססים מחשוב קוונטי והשאלה היא אלו חברות יצליחו לפרוץ.
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
- הרפורמה במס להייטק היא צ'ופר לקרנות הון סיכון - וממש לא להייטק עצמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קוונטום סורס היא כאמור חברה צעירה שהוקמה לפני שנתיים. עומדים בראשה המנכ"ל עודד מלמד ויו"ר החברה הוא דן חרש. אחד השותפים הוא פרופ' ברק דיין ממכון ויצמן, שהסטארט אפ מתבסס עליו. יש לה כ-30 עובדים. היא גייסה 27 מיליון דולר מ-Grove Ventures, Pitango First, Eclipse, Dell Technologies Capital ו-10D.
- 3.לילי 15/05/2023 18:49הגב לתגובה זועיקרון הפעולה של מחשוב קוונטים מבוסס על הערכות ולא על תוצאה מוחלטת . לכן הוא מתאים לתמונות . בעיבוד תמונות אין מספיק כסף .
- 2.שאול 15/05/2023 18:01הגב לתגובה זוהפוליטיקה בישראל מלאה בעבריינים , פירומנים ופרזיטים מהסוג הגרוע ביותר .
- 1.עופר 15/05/2023 17:17הגב לתגובה זומיחשוב קוונטי הוא בהחלט תחום שבו ישראל צריכה להשקיע ולהוביל בנט עושה תפקיד משמעותי ולא מנסה למכור סייבר התקפי או לשווק שרוולי הצלה ממגדלים :) בהצלחה
ChatGPT (גרוק)איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
תנו לצ'אט להכיר אתכם - למה זה חשוב ואיך עושים את זה?
ChatGPT רוב המשתמשים ב-ChatGPT מתמודדים עם אותה בעיה: התשובות שהם מקבלים כלליות מדי, חסרות הקשר אישי ומחייבות הסברים חוזרים בכל שיחה. הם מוצאים את עצמם מתחילים כל דיאלוג מההתחלה, מסבירים שוב ושוב את התחום המקצועי שלהם, את קהל היעד ואת הסגנון המועדף עליהם. התוצאה היא בזבוז זמן יקר וחוויית שימוש מתסכלת.
הפתרון קיים כבר בתוך המערכת, אך רוב המשתמשים פשוט לא מודעים אליו. מדובר בפונקציית ההתאמה האישית (Custom Instructions או Personalization) שמאפשרת להגדיר פעם אחת את הפרופיל המקצועי והאישי שלכם, כך שכל שיחה עתידית תתבסס על המידע הזה.
המדריך המלא להגדרת הפרופיל האישי
הגישה לתפריט ההגדרות פשוטה: בגרסת הדפדפן תמצאו אותו תחת שם המשתמש בצד שמאל, ובאפליקציה דרך כפתור התפריט. בחרו באפשרות Personalization והפעילו את האפשרות Enable customization.
המערכת מציגה שני שדות מרכזיים. בשדה הראשון, "What would you like ChatGPT to know about you", תארו את הרקע המקצועי שלכם. כתבו באיזה תחום אתם עובדים, מהו התפקיד המדויק שלכם, מי קהל היעד שלכם, אילו כלים דיגיטליים אתם משתמשים בהם ומהן המטרות העסקיות שלכם. למשל: "אני מנהלת מוצר בחברת פינטק ישראלית, עובדת מול לקוחות עסקיים בינוניים, משתמשת ב-Jira ו-Figma, ומתמקדת בפיתוח פתרונות תשלומים דיגיטליים".
- פי 5 בתשעה חודשים - מרקור שעובדת עם ChatGPT כבר שווה 10 מיליארד דולר
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשדה השני, "How would you like ChatGPT to respond", הגדירו את סגנון התשובות הרצוי. ציינו את אורך התשובה המועדף, הפורמט (פסקאות רצופות או נקודות), רמת הפירוט הטכני, השפה והטון. דוגמה: "תשובות ממוקדות של 200-300 מילים, בעברית מקצועית אך נגישה, עם דגש על יישום מעשי ודוגמאות קונקרטיות מעולם הפינטק".
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
