יפתח דלתות? נפתלי בנט חוזר להייטק ומצטרף לדירקטוריון קוונטום סורס
פוליטיקאים לשעבר שנכנסים לחברות זה לא חדש, אבל לא הרבה חברות יכולות להתהדר בכך שיש להן ראש ממשלה לשעבר (למעט אינטרקיור עם אהוד ברק ואלקטריאון עם הנשיא לשעבר רובי רבלין). מהיום חברת הסטארט אפ הקטנה קוונטום סורס (Quantum Source) מרחובות - כן. היא גייסה אמנם עד כה רק 27 מיליון דולר בסבב סיד (Seed) אבל מפתחת מחשוב קוונטי. אבל בחברה רוצים שבנט יפתח לה דלתות - וזה הגיוני. מי לא רוצה להיפגש עם ראש ממשלה לשעבר? מי לא רוצה לעשות לו טובה שאולי תשתלם לו בעתיד. כלומר החברה עשויה להרוויח מהקשרים של בנט ולכן גייסה אותו. התפקיד הרשמי שלו בחברה יהיה להוביל פיתוח עסקי בעולם.
אז בנט מצטרף לחברה, ושאלה מעניינת היא תמורת כמה כסף הצליחה החברה לפתות אותו להגיע, ואומר: "מחשוב קוונטי הוא טכנולוגיה עם פוטנציאל משמעותי לקדם את עולמנו ולהשפיע על חיינו. בהיותנו אומת הייטק, יש ביכולתה של ישראל הזדמנות להוביל בתחום חדשני ופורץ־דרך זה. אני מאמין שלצוות קוונטום סורס יהיה חלק משמעותי בהובלת פיתוח התחום וקידומו". האם זה יקרה? ימים יגידו.
בנט בן ה-51 היה בתחום ההייטק לפני שהגיע לפוליטיקה. אחד ממייסדי סאיוטה שגם היה המנכ"ל שלה, היא נמכרה ב-145 מיליון דולר ומשם בנט התעשר. בהמשך הוא שימש לתקופה קצרה כמנכ"ל חברת סולוטו שנמכרה בהמשך ב-130 מיליון דולר.
החברה מפתחת טכנולוגיה למימוש מחשבים קוונטים פוטוניים (חלקיקי אור) שיהיו לו יכולות עיבוד של יותר ממיליון קיוביטים, כדי להיות עמיד לשגיאות (Fault Tolerant). החברה היא כמובן ממש לא היחידה שרוצה לנסות לפתח דברים מבוססים מחשוב קוונטי והשאלה היא אלו חברות יצליחו לפרוץ.
- ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קוונטום סורס היא כאמור חברה צעירה שהוקמה לפני שנתיים. עומדים בראשה המנכ"ל עודד מלמד ויו"ר החברה הוא דן חרש. אחד השותפים הוא פרופ' ברק דיין ממכון ויצמן, שהסטארט אפ מתבסס עליו. יש לה כ-30 עובדים. היא גייסה 27 מיליון דולר מ-Grove Ventures, Pitango First, Eclipse, Dell Technologies Capital ו-10D.
- 3.לילי 15/05/2023 18:49הגב לתגובה זועיקרון הפעולה של מחשוב קוונטים מבוסס על הערכות ולא על תוצאה מוחלטת . לכן הוא מתאים לתמונות . בעיבוד תמונות אין מספיק כסף .
- 2.שאול 15/05/2023 18:01הגב לתגובה זוהפוליטיקה בישראל מלאה בעבריינים , פירומנים ופרזיטים מהסוג הגרוע ביותר .
- 1.עופר 15/05/2023 17:17הגב לתגובה זומיחשוב קוונטי הוא בהחלט תחום שבו ישראל צריכה להשקיע ולהוביל בנט עושה תפקיד משמעותי ולא מנסה למכור סייבר התקפי או לשווק שרוולי הצלה ממגדלים :) בהצלחה
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
הונאה ברשת (AI)המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?
על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור
הונאה בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת.
צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים.
מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך TrueScontrol.
הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון.
- יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אובדן אמון = אובדן הכנסות
מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממש. עסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.
