סונדאר פיצאי גוגל GOOGLE
צילום: Maurizio Pesce, flickr

האירופאים מפסידים? היתרונות בבארד של גוגל לעומת ChatGPT

גוגל הודיעה בסוף השבוע שעבר על השקת הצ'טבוט ב-180 מדינות, ועל שורה של תוספים ומרכיבים שנועדו לבדל אותו ממוצר הדגל ChatGPT של המתחרה OpenAI; כרגע הפלטפורמה אינה נגישה באירופה בשל חשש מפני צעדים רגולטוריים
איתן גרסטנפלד | (3)

בסוף השבוע שעבר הודיעה גוגל GOOGLE כי צ'ט הבינה המלאכותית שפיתחה - בארד (Bard) יהיה זמין בכ-180 מדינות. בין המדינות שלא יוכלו לעשות שימוש בבארד נמצאות כל חברות האיחוד האירופי וכן קנדה. זאת ככל הנראה על רקע החשש מפני רגולציה, אשר מקודמת בימים אלה על ידי האיחוד. עם זאת, מי שכן יזכו להשתמש בצ'טבוט החדש (כולל בישראל), שעד כה זכה בעיקר לקיטונות של ביקורת כמעט בכל פלטפורמה אפשרית, יהנו משורה של חידושים ויתרונות ביחס למקבילה המוכרת ChatGPT של חברת OpenAI.

לקריאה נוספת

>> לא רק בינה מלאכותית: החזון האוטופי של סם אלטמן מנכ"ל OpenAI

>> מרוץ החימוש של הבינה המלאכותית: תמונת מצב

 

אולי ההבדל הבולט ביותר בין בארד, שהושק בחודש מרץ אך הפך זמין רק בשבוע שעבר, לבין ChatGPT מצוי בגישה שלו למידע. בעוד ChatGPT מסתמך על מאגר משנת 2021, בארד עושה שימוש בנתונים עדכניים ובכללם גם כאלה מהאינטרנט. מה שמאפשר לו לענות על שאלות עדכניות בצורה מקיפה ואינפורמטיבית. כך למשל, ניתן לבקש ממנו את החדשות המובילות של השעה האחרונה, או להביא מידע עדכני מהאינטרנט. עם זאת, שורה של גולשים עדכנו על תוצאות "רחוקות מלהיות מדויקות". הצ'טבוט אגב, מגיע עם אזהרה, לפיה הוא "עלול להציג מידע לא מדויק או פוגעני שאינו מייצג את הדעות של החברה".

אולי היתרון הגדול ביותר של בארד ביחס למתחרה קשור לנגישות שלו. בזמן ש-ChatGPT, לא מחזיק בפלטפורמה ייעודית לנייד, בגוגל עדכנו שבארד צפוי להשתלב באפליקציות של החברה, דבר שינגיש אותו גם לטלפונים החכמים. כמו כן, בעוד השימוש בבארד דורש כניסה לחשבון גוגל, ב-ChatGPT ישנו צורך ביצירת חשבון חדש ואף שימוש במנוע החיפוש בינג', הדורש התקנה, בכדי להנות מחלק מהתוספים וממידע עדכני יותר.

בכל הקשור ליכולות של הצ'טבוט, הרי שבפלטפורמה של גוגל תוכלו לקבל לא רק פלט טקסטואלי אלא גם תמונות בתגובה לקלט שתזינו. לצד זאת, משתמשים יוכלו לעשות שימוש בתמונות כהנחיות לפלטפורמה או לחלופין לסרוק תמונות דרך Google Lens. לדוגמה, משתמש שנתקע עם שורה של רכיבי מזון יוכל לצלם אותם ולבקש מהצ'אטבוט רעיונות למתכונים או לשימוש יצירתי בהם. בנוסף, יתאפשר שימוש בקול לצורך מתן הנחיות, מרכיב שאינו נמצא צל המתחרים.

בנוסף, מתחת לכל תגובה של הצ'ט, ישנם שלוה לחצנים: לייק, דיסלייק ושיתוף. באמצעות לחצן השיתוף ניתן לייצא את התשובה למסמכים (Docs) ולטיוטות ב-Gmail. בעתיד צפוי בארד להיות חלק אינגטרלי גם משירות הג'ימייל, הדואר האלקטרוני של גוגל, שנמצא בשימוש של מעל 2 מיליארד אנשים. כמו כן, יוכלו המשתמשים לבדוק את הפלט שקיבלו באמצעות חיפוש רגיל בגוגל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מאור 20/05/2023 12:59
    הגב לתגובה זו
    ChatGPT אתמול הוציאו גרסה לנייד בארצות הברית... וכן אפשר להרשם/להתחבר דרך גוגל.. וממש לא חייב להוריד bing בשביל להשתמש בפיצרים שלו, אז לא צריך לרשום סתם דברים בשביל שיהיה בשר לכתבה בכוח
  • 2.
    אני 16/05/2023 15:25
    הגב לתגובה זו
    קודם שבארד יעבוד כמו שצריך. אחר כך תתחילו להשוות אותו עם chatgpt.
  • 1.
    ירון 15/05/2023 16:53
    הגב לתגובה זו
    בארד ישיר ומסודר יותר, אך עדיין לא חכם או אמין כמו בינג שמבוסס על Chat-GPT 4.
ChatGPT  (גרוק)ChatGPT (גרוק)

איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?

תנו לצ'אט להכיר אתכם - למה זה חשוב ואיך עושים את זה?

עמית בר |
נושאים בכתבה ChatGPT


רוב המשתמשים ב-ChatGPT מתמודדים עם אותה בעיה: התשובות שהם מקבלים כלליות מדי, חסרות הקשר אישי ומחייבות הסברים חוזרים בכל שיחה. הם מוצאים את עצמם מתחילים כל דיאלוג מההתחלה, מסבירים שוב ושוב את התחום המקצועי שלהם, את קהל היעד ואת הסגנון המועדף עליהם. התוצאה היא בזבוז זמן יקר וחוויית שימוש מתסכלת.

הפתרון קיים כבר בתוך המערכת, אך רוב המשתמשים פשוט לא מודעים אליו. מדובר בפונקציית ההתאמה האישית (Custom Instructions או Personalization) שמאפשרת להגדיר פעם אחת את הפרופיל המקצועי והאישי שלכם, כך שכל שיחה עתידית תתבסס על המידע הזה.

המדריך המלא להגדרת הפרופיל האישי

הגישה לתפריט ההגדרות פשוטה: בגרסת הדפדפן תמצאו אותו תחת שם המשתמש בצד שמאל, ובאפליקציה דרך כפתור התפריט. בחרו באפשרות Personalization והפעילו את האפשרות Enable customization.

המערכת מציגה שני שדות מרכזיים. בשדה הראשון, "What would you like ChatGPT to know about you", תארו את הרקע המקצועי שלכם. כתבו באיזה תחום אתם עובדים, מהו התפקיד המדויק שלכם, מי קהל היעד שלכם, אילו כלים דיגיטליים אתם משתמשים בהם ומהן המטרות העסקיות שלכם. למשל: "אני מנהלת מוצר בחברת פינטק ישראלית, עובדת מול לקוחות עסקיים בינוניים, משתמשת ב-Jira ו-Figma, ומתמקדת בפיתוח פתרונות תשלומים דיגיטליים".

בשדה השני, "How would you like ChatGPT to respond", הגדירו את סגנון התשובות הרצוי. ציינו את אורך התשובה המועדף, הפורמט (פסקאות רצופות או נקודות), רמת הפירוט הטכני, השפה והטון. דוגמה: "תשובות ממוקדות של 200-300 מילים, בעברית מקצועית אך נגישה, עם דגש על יישום מעשי ודוגמאות קונקרטיות מעולם הפינטק".

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".

"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".

"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".

שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה

Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.