אם בעבר המרוץ לחלל הקשר באופן אוטומטי למאבקים בין מעצמות ומלחמות בין גושים, הרי שבשנים האחרונות, המעצמות המדינתיות פינו את מקומן לטובת חברות מסחריות בהובלתם של מיליארדרים מוחצנים. שני השמות הבולטים ביותר בתחום הם מייסד אמזון ג'ף בזוס, ואילון מאסק, מייסד טסלה והבעלים של טוויטר. השניים, שגדלו על הסיפורים על אודות המשימות הראשונות לחלל במהלך שנות ה-60, הקימו בעצמם עם מפנה המאה חברות במטרה לכבוש את החלל בשנית. אליהם הצטרף המיליארדר הבריטי הצבעוני, ריצ'ארד ברנסון, לתחרות המתוקשרת, אשר תזכה לכינוי "מרוץ המיליארדים אל החלל".

בפרספקטיבה קצרה לאחור, שנת 2021 היוותה נקודת השיא של מרוץ המיליארדים אל החלל. במהלכה בוצעו שני שיגורים מוצלחים ומתוקשרים של חברות פרטיות לחלל, במה שנראה כתחילתו של עידן חדש בטיסות המסחריות אל החלל. אלא שבחלוף כשנתיים החברות המובילות בתחום מתמודדות עם קשיים רבים ומחריגה מתמדת בלוחות הזמנים. מה שמהווה עבור הציבור הזדמנות טובה לבחון את ההתקדמויות שבכל זאת נעשו בתחום, ולנסות להעריך מתי נתחיל לראות טיסות מסחריות לחלל.

אילון מאסק ו-SpaceX

למרות שעמיתיו למרוץ המיליארדרים, ריצ'רד ברנסון וג'ף בזוס, הספיקו "לבקר" בחלל במהלך 2021, נדמה שאילון מאסק וחברת SpaceX שייסד מובילות בשלב זה את התחום באופן כללי. בזמן ששתי החברות האחרות הסתפקו בלעבור את גבול החלל (עליו הם גם התווכחו), החברה של מאסק היא היחידה שהצליחה לשגר לחלל שני אסטרונאוטים שהגיעו בשלום לתחנת החלל הבינלאומית. דבר שמציב אותה, לפחות כרגע, כחברה היחידה שחורגת מתחום תיירות החלל.

כמו כן, החברה הספיקה לשגר בהצלחה אלפי לוויני סטארלינק (Starlink), במטרה לספק שירותי אינטרנט-לווייני בכל רחבי העולם. נכון לשנת 2022, סטארלינק מחזיקה בכ-1 מיליון משתמשים, והיא אף החלה לרשום הכנסות ראשוניות. על פי ההערכות, החברה צפויה הציג בסוף שנת 2023 הכנסות של כ-1.8 מיליארד דולר. שירותי התקשורת של החברה זכו בשנה החולפת לתשומת הלב הציבורית בשני מקרים מרכזיים: המלחמה באוקראינה וההפגנות ההמוניות באיראן לאחר מותה של הצעירה מהסה אמיני, בידי הרשויות במדינה. בשני המקרים התגייס מאסק לסייע לאוקראינים ולמוחים, לאחר שתשתיות הרשת שלהם הופלו על ידי הצבא הרוסי והמשטר האיראני בהתאמה. 

• מאסק קונה מניות טסלה - והמשקיעים נופלים בפח
• זינוק של 71 מיליארד דולר ביום: לארי אליסון סוגר פערים עם אילון מאסק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם זאת, נראה שלפחות כעת החזון הגרנדיוזי של מאסק עדיין רחוק, לאחר שלפני פחות מחודש, ב-20 לאפריל נכשל ניסיון השיגור של חללית הענק של החברה סטארשיפ (Starship). כשלוש דקות לאחר השיגור, הניסוי הסתיים עם התפוצצות החללית מעל מפרץ מקסיקו. למרות הכישלון והדחייה הצפויה בהשקת החללית, בחברה ראו בניסיון כהצלחה, בין היתר בשל הלימדה ממנו והפקת הלקחים, כשברקע, האמון המתמשך לו זוכה החברה מסוכנות החלל האמריקאית נאס"א, לאחר שזו זכתה במכרז לפיתוח הנחת האנושית המסחרית הראשונה כחלק מתוכנית ארטמיס של הסוכנות.

ג'ף בזוס ובלו אוריג'ין 

היריב המשמעותי ביותר של מאסק במרוץ אל החלל הוא מייסד אמזון, ג'ף בזוס, שהקים בשנת 2000 את חברת בלו אוריג'ין (Blue Origin). הישג השיא של החברה התרחש בשנת 2021 עם שיגורו המוצלח של הטיל ניו שפרד, על שם האסטרונאוט האמריקני הראשון שהגיע לחלל בטיסה תת-מסלולית, אלן שפרד. הטיל שחצה את קו קרמן, המסמן את הגבול בין כדור הארץ לחלל החיצון, נשא קפסולה ובה ארבעה אנשים כולל בזוס עצמו, אליו הצטרפו אחיו הצעיר מארק בזוס, וואלי פאנק בת ה-88, שהוכשרה כאסטרונאוטית אך מעולם לא טסה לחלל, ואוליבר דאמן, בנו של מנהל קרן הון סיכון (היחיד ששילם עבור הטיסה). מאז הספיקה החברה להטיס עוד עשרות בודדות של אנשים, מקורביו של בזוס לצד לקוחות משלמים.

אלא שבספטמבר 2022, רקטה בלתי מאוישת של ניו שפרד התפוצצה, והקפסולה, שנוצרה עבור הנוסעים, צנחה לקרקע. למרבה המזל לא היו נפגעים, ובחודש שעבר הודיעה החברה, כי מקור הבעיה זוהה כמנוע רקטי שהתחמם יתר על המידה. אך מאז הטיסות של החברה מקורקעות, כשהצפי לחזרתן לא ידוע על אף שהחברה דיווחה כי היא "מקווה לחזור לטוס בקרוב". לכך מצטרפת העובדה שבזמן שמאסק הספיק לשלוח אסטרונאוטים לחלל, החברה של בזוס טרם ביצעה טיסה מסלולית (orbital flight), קרי ביצוע הקפה שלמה סביב גרם שמימי.

• המרווחים בשפל של 27 שנה - מה קורה בשוק האג"ח בארה"ב?
• הבנק המרכזי יתחיל למכור מניות - לקראת שינוי מגמה ביפן?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

גם בכל הקשור לחוזים עם סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, החברה של מאסק מקדימה את זו של בזוס. באפריל 2020, זכתה החברה יחד עם החברות לוקהיד מרטין, נורת'רופ גרומן ודרייפר, ב-579 מיליון דולר לפיתוח מערכת נחיתה אנושית משולבת כחלק מתוכנית ארטמיס של הסוכנות. אלא שכאמור באפריל 2021, נאס"א העניקה באופן בלעדי את הזכות, להצעה המתחרה של SpaceX. עם זאת, לאורך השנים שיתפה החברה פעולה עם הסוכנות, ולא מן הנמנע כי נראה שיתופי פעולה עתידיים ביניהם.

בעבר דחה בזוס את הביקורת על הקצב הנמוך בו מתקדמת החברה ביחס להישגים של SpaceX ומאסק, באמצעות משל הצב והארנב העתיק של ממשיל המשלים היווני איזופוס. על פי פרשנות המשל של בזוס, הארנב, הלא הוא מאסק, אמנם יכול להתקדם בקצב מהיר, אך עשוי להפסיד לצב המתקדם באיטיות אך בביטחון (בזוס). מאסק אגב התייחס להשוואה ואמר, כי הלקח מהמשל הוא לא שצבים מהירים יותר, אלא שעל הארנב להימנע משאננות (פרשנות קרובה יותר למשל המקורי). לצד זאת, בזוס מרבה לשלוח את מקורביו לתקשורת עם מסר לפיו בניגוד למאסק, תחום החלל מהווה עבורו כתחביב ועל כן הוא מתקדם בקצב שלו.

ריצ'רד ברנסון ו​וירג'ין גלקטיק

בזמן שבזוס ומאסק מתקדמים כל אחד בקצב שלו, מי שמשתרך מאחור הוא איש העסקים ריצ'רד ברנסון וחברת תיירות החלל שהקים בשנת 2004, וירג'ין גלקטיק (Virgin Galactic). ברנסון הספיק להקדים את בזוס במספר ימים בכל הקשור להוצאת טיסה מסחרית לחלל, לאחר שהמריא יחד עם שלושה מעובדי החברה לגובה של 85.3 ק"מ, ובכך היו לתיירים הראשונים שמגיעים לחלל בטיסה מסחרית. על אף שהוגדרו כתיירים הראשונים שמגיעים לחלל בטיסה מסחרית, הטיסה חצתה אמנם את גבול החלל שנקבע על פי רשות התעופה הפדרלית בארצות הברית, אך לא את זה של הפדרציה הבינלאומית לאווירונאוטיקה, קו קרמן, הנמצא בגובה 100 קילומטר (אותו חצו כעבור מספר ימים ג'ף בזוס ושותפיו).

אלא שבדומה לבלו אוריג'ין, החברה נאלצה לקרקע את כל כלי הטיס שלה בשל חקירה של רשות התעופה הפדרלית, אשר נפתחה בשל חריגה מהשטח שהוקצה לטיסת הניסוי, בניגוד לנוהלי הבטיחות וללא דיווח בזמן אמת. בינתיים הספיקה בחודש שעבר חברת שיגור הלווינים שבשליטת ברנסון, Virgin Orbit Holdings, להגיש בקשה לפשיטת רגל, בזמן שמניותיה של חברת תיירות החלל Virgin Galactic Holdings (SPCE), צנחו ב-92% מאז הגיעו לשיא בפברואר 2021.

וירג'ין גלקטיק, מפגרת גם בכל הקשור לחוזים עם חברות מסחריות וסוכנויות חלל. בזמן שבזוס ומאסק זכו למענקים של מאות מיליונים מנאס"א, החברה של ברנסון לא חתמה על אף הסכם דומה עם הסוכנות. עם זאת, אל פי דווחים שטרם אומתו, החברה תכריז בקרוב על שיתוף פעולה עם חיל האוויר האיטלקי, שצפוי לממן חלק מהטיסות והניסויים.