גיא טל
צילום: משה בנימין
מעבר לים

ארצות הברית תגיע לחדלות פרעון? כולם ממלאים את תפקידם היטב במשבר (המדומה?)

מאקרו: המאבק סביב העלאת תקרת החוב בין הרפובליקנים לדמוקרטים מגיע לישורת האחרונה - הצגה? עד מתי תישאר הריבית ברמה הנוכחית, וגם - על תעלומת מחירי הנפט. מיקרו: לרכוב על מגמת הירידה במחירי האנרגיה בסיכון גבוה: תעודות שורט ממונפות על אנרגיה - איזו תעודה עם תשואה תלת ספרתית מתחילת השנה?
גיא טל | (11)

מאקרו: תקרת החוב - עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא

יום המסחר האחרון התנהל כשברקע חששות גוברים מנושא "תקרת החוב", חששות שהובילו לירידות מתונות.הקונגרס מגביל את כמות החוב שיכול לצור משרד האוצר האמריקאי. כיום התקרה עומדת על  31.4 טריליון דולר. כשהחוב מגיע אליה אסור לאוצר לשלם יותר כסף, מה שעלול כמובן לפגוע באין סוף עובדים, ספקים חברות להן הממשל חייב כסף, בעלי אגרות חוב ממשלתיות, ביטוחי הבריאות הממשלתיים והרשימה ארוכה. מדובר בקטסטרופה אמתית. אלא שמדובר בתרחיש שמעולם לא קרה, וככל הנראה מעולם לא יקרה גם  (היו מקרים שבהם הממשל לא עמד בהתחייבויות כספיות, החל מ-1862 ועד 1971, אך לא באופן של חדלות פרעון על חוב).

כשמתחילים להתקרב לתקרת החוב שנקבעה על ידי הקונגרס מתחיל להתנהל משא ומתן לפתרון הבעיה. מדובר באירוע שחוזר על עצמו מדי שנתיים שלוש (פעם שעברה ב-2021, לפני כן ב-2019) בסופו של דבר, גם אם מדובר ברגע האחרון, מחוקקים חוק חדש, ובין רגע נוצרת יש מאין תקרה חדשה עם אפשרות לחוב של עוד כמה טריליוני דולרים  (או שהתקרה מושהית לזמן מה, כפי שקרה בשנת 2019). הבעיה שהדרך לתקרה החדשה היא דרך חתחתים של של חודשים ארוכים (שכן ידוע מראש מתי פחות או יותר יצטרכו תקרה חדשה) של מתח ולחץ, מלאים במשחקי צ'יקן, איומים, הבטחות, ראיונות, תחזיות קודרות, משאים ומתנים ארוכים בין הצדדים הפוליטיים, והרבה הרבה ציוצים בטוויטר.

מה יקרה אם זה לא יקרה הפעם? על פי שרת האוצר האמריקאית ג'נט ילן חוסר הסכמה על העלאת תקרת החוב יגרום ל"ירידה כלכלית תלולה". הזמן הצפוי בו יגמר המזומן בחשבונות משרד האוצר לשלם את התחייבויותיו לא ברור, שכן משרד האוצר מנסה לתמרן בין ההתחיבויות במידת האפשר, אך ההערכות נעות בין הראשון ליוני ועד לסוף אוגוסט. במסיבת העיתונאים של פאוול לאחר החלטת הריבית הוא הזהיר באופן ברור מפני אפשרות שארצות הברית לא תעמוד בהתחייבויותיה. 

אבל זה מרגיש כמו הצגה מבוימת היטב בו כל צד יודע בדיוק איך לשחק את התפקיד המיועד לו. לא נראה שמץ של חשש או דריכות בפניו של פאוול כשהוא דיבר בקול רגוע על הקטסטרופה הכלכלית המצפה לנו במידה ותקרת החוב לא תעלה. כלומר, תקרת החוב תעלה, בצורה כזו או אחרת. כל תוצאה אחרת תהיה התרחשות לגמרי לא צפויה. יחד עם זאת, הסיכון בכל זאת באוויר, כיון שלפעמים לעימותים פוליטיים יש דינמיקה שקשה לצפות מראש.

וכרגע המצב בזירה הפוליטית לא נראה מבטיח. ביום שלישי, החלו השיחות בין הנשיא ביידן לבין מנהיג הרפובליקנים בקונגרס קווין מקארת'י לאחר חודשים ארוכים של נתק. אין שום מתווה לעסקה שעומד כרגע על השולחן. מקארת'י דחה את האפשרות להעלאה זמנית של תקרת החוב עד סוף השנה הפיסקלית כפי שקרה בשנת 2019. הרפובליקנים דורשים לחתוך בהוצאות תמורת הסכמתם להעלאת תקרת החוב. חוק שהעבירו הרפובליקאים בקונגרס אמור לחתוך 4.8 טריליון דולר בהוצאות בעשור הבא, בעיקר בתחום הבטחון. לחוק הזה אין שום סיכוי לעבור בסנאט שנמצא בשליטת הדמוקרטים. הדמוקרטים, ובראשם הנשיא, מתנגדים באופן נחרץ להורדה כלשהי בהוצאות, עם רטוריקה די החלטית שלא לומר מתלהמת. מנהיג המיעוט הרפובליקאי בסנאט מיטצ' מקונל גם עשוי להיות מעורב במשא ומתן, אולם נראה שאף צד לא מוכן להתפשר ופשיטת רגל אמריקאית נמצאת מעבר לפינה. איך שהוא, התחושה של כולם, שברגע האחרון, או קצת אחריו, פשרה כלשהי חייבת להימצא, במיוחד עם שוק המניות יכנס לפאניקה ויוריד את כולם מהעצים הגבוהים עליהם טיפסו. 

מאקרו: הצהרת הפד - העלאות הריבית יעצרו ככל הנראה. מה הלאה?

בשבוע שעבר שוב התקיים פסטיבל הפד' אותו נהוג לחגוג מדי חודש וחצי עם העלאת ריבית נוספת של רבע אחוז. הצהרת הפד המתלווה להעלאת הריבית זהה כמעט לחלוטין לקודמת ובכל זאת יש שינוי של משפט אחד משמעותי מאד. מהמשפט: "הוועדה צופה שהידוקי מדיניות (=העלאות ריבית) נוספות יהיו ראויות"  ירדה המילה "צופה". כעת המשפט הוא: "כדי להעריך עד כמה הידוקי מדיניות נוספים יהיו ראויים..." – כלומר כבר אין וודאות שיהיו עוד העלאות ריבית. במסיבת העיתונאים אישר פאוול שזו אכן כוונת המשפט, וכעת לא צופים העלאת ריבית נוספת ביוני. תהליך צמצום המאזן, לדברי פאוול, נמשך וימשך. 

לראשונה מזה הרבה זמן, הריבית הנוכחית (5.25%) גבוהה מהאינפלציה הצפויה להתפרסם ביום רביעי (צפי ל-5%), כלומר ריבית ריאלית חיובית. בקרוב היא תהיה גבוהה גם מאינפלציית הליבה, שלפי התחזית תעמוד על 5.5% מחר, אבל הולכת לכיוון של לרדת מתחת ל-5% בחודשים הקרובים על פי הצפי. זו לכל הדעות ריבית "מרסנת", וכפי שהפד' מציין בהודעתו, ההשפעה בפועל מגיעה בעיכוב מסוים לאחר ההעלאות עצמן. כלומר כרגע אנחנו חווים את השפעת העלאות הריבית של לפני כמה חודשים.

קיראו עוד ב"גלובל"

אז נראה שעם העלאות הריבית סיימנו לעת עתה. השאלה הגדולה היא מה הלאה. כלומר, לכמה זמן הריבית תישאר ברמה הזו. לא מעט חושבים משום מה שכבר ביוני יתחילו הורדות הריבית, אבל לפי כל האינדקציות שהפד' משדר זהו תרחיש לא סביר בכלל. מתי בכל זאת תתחיל הריבית לרדת? העבר לא בהכרח מלמד על העתיד, אבל מעניין לנסות לראות מה קרה לפני כן. בשנות ה-80 הזמן בו הריבית שהתה בשיא היה חודש אחד בלבד. בשנת 2000 ו-2018 זה לקח 7-8 חודשים. בשנת 2006 זה נמשך 15 חודשים שלמים, מה שהוביל, אולי, למשבר 2008. נראה שישנם שני תרחישים אפשריים שעשויים או עלולים לגרום לתחחילת הורדת ריבית בפועל - שבר משמעותי בכלכלה (החשודים המידיים  - הבנקים, ולאו דווקא האזוריים) או ירידה חדה באינפלציה. לא סביר שזה יקרה בזמן הקרוב.

מאקרו: אנרגיה - תעלומת מחיר הנפט

התפתחות לא צפויה בנושא המחירים היא הצלילה במחירי הנפט, שכבר ביקרו בקידומת 6 לחבית מסוג WTI לפני שחזרו לעלות לאזור ה-74. רק לפני כחודש היה נראה שאנחנו בפני ראלי במחירי הנפט עם הכרזת קיצוץ התפוקה מצד חברות קרטל אופק. מחיר הנפט זינק עד ל-83 דולר לחבית ב-12 לאפריל אך תוך שלושה שבועות בלבד ירד ל-69 בשלישי למאי. 

הירידה הזו לא כל כך מובנת. הרבה מאד גורמים אמורים לתמוך במחיר הזהב השחור. פתיחת סין לקורונה גרמה כמובן לעלייה בביקוש. מצד ההיצע נרשמו ברחבי העולם כמה הפרעות בייצור, הבולטת שבהן אולי מגיע דווקא מקנדה - אחת מיצרניות הנפט הבולטות. במחוז אלברטה, שמוביל את ייצור הנפט בקנדה מתרחשות בשבועות האחרוננים שרפות רחבות היקף שהשביתו כבר 3% מייצור הנפט הקנדי. 

הגורם החזק ביותר שבאופן מפתיע לא משפיע על מחיר הנפט נכון לעכשיו, בניגוד לעבר, הוא מלאי הנפט הגולמי בארצות הברית. באופן היסטוורי ישנה קורולציה הפוכה גבוהה בין מלאי הנפט בארצות הברית לבין מחיר הזהב השחור. ככל שהמלאים מידלדלים מחיר הנפט מטפס בציפיה להגדלת הביקוש, וככל שהמלאים גבוהים יותר, המחיר יורד. הקורלוציה ההפוכה הזו נפסקה משום מה לאחרונה, והתייבשות המלאי לא הביאה לירידה במחיר הנפט - לאחרונה נפלו המלאים למתחת למממוצע החמש שנתי לראשונה השנה. הביקוש לדלק מצד שני עלה לשיא של 15 חודשים - ומחיר הנפט פתאום בקורולציה ישירה עם המלאים, כפי שניתן לראות בחלק הימני של הגרף:

אז מה השתנה בשוק הנפט? ההסבר האינטואטיבי והמקובל לתופעה הזו היא ציפיה חזקה למיתון שיפגע בביקוש בטווח הזמן הקצר – בינוני. הבעיה עם ההסבר הזה הוא שהציפיה הזו למיתון לא באה לידי ביטוי (לפחות לא בצורה כל כך ברורה) בדברים אחרים חוץ ממחירי הנפט (ואולי הצפי לרווחי החברות בדוחות הרבעון הראשון) - לא במחירי המניות, לא במחירי התובלה הימית שיציבים פחות או יותר מאז דצמבר 2022, לא בנתוני הצריכה ובטח ובטח שלא בנתוני שוק העבודה. אז רק בשוק הנפט רואים מה שלא רואים בכל שאר השווקים? 

הסבר אלטרנטיבי לנראטיב המיתון הוא שישנה הרגשה שהקטסטרופה האנרגטית שכולם חששו לה פשוט לא התרחשה. השוק "הסתדר" איכשהו עם המציאות של המלחמה באוקראינה ושום אסון לא קרה. המשלוחים מרוסיה נמצאים כעת ברמתם הגבוהה ביותר מאז תחילת 2022 (למרות התקרה על מחירי הנפט הרוסי שהטיל המערב), באירופה מצאו ומוצאים מקורות אנרגיה חליפיים באפריקה ובמזרח התיכון, ובמשלוחי גז נוזלי דרך הים מארצות הברית וקנדה, החורף החם גם היה אקס פקטור ובסופו של דבר העולם המשיך להסתובב על צירו. להבדיל ממלאי הנפט בארצות הברית, מבחינה גלובלית אף נוצרו עודפי מלאי של מאות מיליוני חביות נפט, מה שגם מסייע כמובן. 

יחד עם זאת, יש מי שעדיין רואה במצב הנוכחי אנומליה ומצפה לעליית מחירי הנפט. בבנק גולדמן זאקס המליצו ללקוחות להיחשף לתחום האנרגיה ולמניות חברות הכריה, כשהם מצביעים על החזרה של סין לצמיחה כגורם שורי שיתמוך בשני הסקטורים. על פי תחזית כלכלני הבנק מחיר הנפט יטפס ב-23% וחבית תיסחר באזור ה-100 דולר: "האנרגיה נסחרת במחיר חסר ונשארת משקל היתר המועדף שלנו. אנחנו ממליצים גם על מניות כריה שממנפות את הצמיחה הסינית דרך עליה במחירי המתכות" כתבו האנליסטים האופטימיים (מדי?). 

מכפיל הרווח של סקטור האנרגיה עומד על 6.7 – הסקטור "הזול" ביותר מבין 11 הסקטורים להם נהוג לחלק את שוק המניות האמריקאי, בסקטור הבא – חומרי בסיס – מכפיל הרווח הממוצע הוא 10.6, ולאחר מכן הפיננסים עם 14.1. ממוצע מכפיל הרווח בסנופי באופן כללי הוא 22.2, כך שגם לאחר העליה המאסיבית במחירי המניות בסקטור האנרגיה בשנה האחרונה הן עדיין זולות להפליא. חשוב לציין שזהו הסקטור שרשם את הירידה החדה ביותר מתחילת השנה – כ-5%, בניגוד לרוב הסקטורים שעלו, כשהמדד בכללותו עלה בכ-8%. במודי'ס מחזקים מבחינה מסוימת את התזה של גולדמן זאקס, ופרסמו דו"ח לפיו רווחי חברות האנרגיה יישארו יציבים בשנת 2023, מעט מתחת לרמות השיא של שנת 2022. האנליסטים מציינים, שעודף הסחורה העולמי צפוי להצטמצם בהדרגה עד סוף השנה, מה שאמור להעלות בחזרה את מחירי הנפט.

 

בחברות הנפט עצמן אולי פחות אופטימיים. למרות הרווחים ההיסטוריים החברות שומרות על משמעת תקציבית גבוהה, במה שנראה כהכנה להמשך הצניחה במחירי הנפט. החברות יאלצו להתמודד עם עלויות ייצור גבוהות יותר (לפי הערכות ב-30% עד 40%) עקב האינפלציה העולמית, יחד עם מחירי נפט הדומים לאלו של לפני המלחמה באוקראינה (לפחות בינתיים). הריבית הגבוהה מכבידה על החוב הקיים ועל גיוס חוב חדש. דיברנו בעיקר על מחיר הנפט, אבל חשוב לציין שרוב חברות הגדולות עסוקות גם בייצור ומכירת גז טבעי, ומחירו של זה נחתך בצורה דרסטית. כל אלו אמורים לפגוע בתזרים המזומנים החופשי, כלומר המזומן יהפוך ליקר יותר עבור חברות הנפט, והן מתכוננות לכך.

 

על פי הוול סטריט ג'ורנל 7 חברות הגז והנפט הגדולות במדד ה-SP500 יצרו יתרות מזומן בגובה 80 מיליארד דולר. אקסון עם 40 מיליארד, לשברון 15 מיליארד וכו'. למותר לציין שכמות המזומן היא מעבר לנדרש לצורך חלוקת דיבידנד, תפעול שוטף או השקעות חדשות.

מיקרו: שורט אנרגיה

בפסקה הקודמת הצגנו את המגמה במחירי הנפט, ואת הסיבות לעלייה אפשרית או לירידה אפשרית במחירו. בטורים הקודמים הצגנו כמה אפשרויות ללונג על הנפט, נציג עכשיו את האפשרות ההפוכה לאלו הסבורים שהמגמה הנוכחית תמשך. מדובר כמובן בהשקעה ברמת סיכוי גבוהה. 

PROSHARES ULTRASHORT BLOOMBERG CRUDE OIL תעודה שמשתדלת להחזיר תשואה של פי שתיים על ירידה במחיר הנפט. החישוב נעשה על בסיס יומי (ולא חודשי). עליה במחיר הנפט כמובן תגרום להפסד פי שתיים. התעודה עלתה ב-5.75% מתחילת השנה. אולם בטווח של שלוש שנים היא מציגה הפסד של כ-70%. דמי הניהול גבוהים ועומדים על 0.95%. 

PROSHARES ULTRASHORT OIL & GAS התעודה הממונפת מנסה להחזיר תשואה כפולה על ירידה יומית במחירי מדד ה-S&P Energy Select Sector. גם היא גובה לא מעט כסף על מאמציה - 0.95% דמי ניהול. מתחילת השנה הניבה התעודה כ-6%, בשלוש השנים האחרונות היא הפסידה 70% גם כן.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אזרח 14/05/2023 14:44
    הגב לתגובה זו
    שיתחילו לקצץ וחיות ממה שיש במקום להדפיס בלי הכרה
  • 9.
    מה קורה עם דירוג האשראי במקרה זה ? (ל"ת)
    יותם 12/05/2023 21:00
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ההיטק בארץ נוסס ומחפס אשם - לשם כך גויס יחצן (ל"ת)
    אלקין 12/05/2023 19:52
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    כתבה מרשימה בהיקפה. יישר כח. (ל"ת)
    מושקע 12/05/2023 06:48
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    חופי 10/05/2023 12:44
    הגב לתגובה זו
    משבר אמיתי, לא מדומה
  • 5.
    לרון 10/05/2023 10:13
    הגב לתגובה זו
    =פשיטת רגל,כלומר צריך להיות מישהו כנגד שחייבים לו,ארה"ב כנג עצמה,חדלות =תדפיס עוד או שתדאג רק לעצמה ולא לאוקראינה למשל
  • 4.
    לרון 10/05/2023 10:09
    הגב לתגובה זו
    דומה לליקוי ירח שלא יהיה שוב במלואו אף פעם,נו באמת!אפשר לוותר על המאמרים המיותרים הללו אדון טל ,ומה על כל המיליארדים לאוקראינה שלבטח לא ישובו?
  • 3.
    קורלציה, לא קורולציה (ל"ת)
    מאור 10/05/2023 09:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא תגיע לחדלות.כותרת מיותרת (ל"ת)
    דמוסטנס 10/05/2023 08:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אליק 10/05/2023 07:54
    הגב לתגובה זו
    מה שחסר לממשל שבקושי מצליח להוביל בסקרים זה לא לאשר תקרה גבוהה יותר גם ככה הם מנסים לתפור ל טראמפ תיקים ע״מ שלא יחזור ביטול הרחבת התקרה והם חוזרים להיות באופוזיציה
  • לרון 10/05/2023 10:10
    הגב לתגובה זו
    לא להשוות אלינו,הכללים שם שונים בתכלית,כמו פוטין שמסמס את צבאו רק ההיפך
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.