דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

על רקע האזהרות ממיתון בארה"ב - חברות ענק בוול סטריט מגדילות דיבידנד

וול סטריט בתנועת מטוטלת זה כמעט שנה, עונת הדוחות של הרבעון הראשון לשנה לא רעה עד כה אבל למרות האזהרות מפני הצופה לבוא, בוול סטריט ממחישים עד כמה הם אוהבים דיבידנדים
דור עצמון |

עונת הדוחות של הרבעון הראשון ל-2023 בעיצומה וחברות רבות בארה"ב הודיעו בשבוע האחרון על העלאות דיבידנד בהן IBM, Raytheon Technologies ו-MetLife.

IBM  INTERNATIONAL BUSINESS MACHINES העלתה את הדיבידנד הרבעוני שלה בפחות מ-1%, ל-1.66 דולר למניה. המניה, שמניבה 5.3%, השיגה השנה תשואה שלילית של 9%, כולל דיבידנדים, לעומת תשואה חיובית של 8% במדד ה-S&P 500. הדיבידנד הרבעוני הבא של IBM ישולם ב-10 ביוני לבעלי המניות הרשומים נכון ל-10 במאי. זו השנה ה-28 ברציפות שבה העלתה החברה את הדיבידנד הרבעוני שלה.

Raytheon Technologies RAYTHEON TECHNOLOGIES הכריזה על דיבידנד רבעוני של 59 סנט למניה, עלייה של 7% מ-44 סנט. המניה, שירדה השנה ב-1%, מניבה תשואה של 2.4%. הדיבידנד ישולם ב-15 ביוני לבעלי המניות הרשומים נכון ל-19 במאי.

MetLife METLIFE INC , חברת ביטוח גדולה, תעלה את התשלום הרבעוני שלה ל-52 סנט למניה, עלייה של 4%. המניה, שהניבה 3.4%, ירדה ב-16% מתחילת השנה. הדיבידנד ישולם ב-14 ביוני לבעלי המניות הרשומים נכון ל-9 במאי.

פארקר הניפין PARKER HANNIFIN CORP , שמוצריה כוללים מכונות תעשייתיות, הכריזה על תשלום רבעוני של 1.48 דולר למניה, עלייה של 15 סנט, כ-11%. הדיבידנד ישולם ב-2 ביוני לבעלי המניות הרשומים נכון ל-12 במאי. המניה, שעלתה מתחילת השנה ב-12%, מניבה תשואה של 1.6%. זו תהיה השנה ה-67 ברציפות שבה החברה הגדילה את תשלום הדיבידנד השנתי שלה.

חברת שירותי המזון Sysco SYSCO CORP העלתה את הדיבידנד הרבעוני שלה בסנט אחד ל-50 סנט למניה. המניה מניבה תשואה של 2.6%, והיא עלתה ב-1% השנה. הדיבידנד ישולם ב-28 ביולי לבעלי המניות הרשומים נכון ל-7 ביולי.

Otis Worldwide OTIS WORLDWIDE , המייצרת מעליות ומדרגות נעות, הודיעה כי היא תחלק דיבידנד רבעוני של 34 סנט למניה. זו עלייה של 17% מ-29 סנט. המניה עלתה מתחילת השנה ב-10%, והיא מניבה תשואה של 1.6%. הדיבידנד ישולם ב-9 ביוני לבעלי המניות נכון ל-19 במאי.

W.W. Grainger W.W. GRAINGER INC הודיעה כי תעלה את הדיבידנד הרבעוני שלה ל-1.86 סנט למניה מ-1.72 דולר, עלייה של 8%. המניה, שמניבה 1.1%, טיפסה מתחילת השנה ב-26%. הדיבידנד ישולם ב-1 ביוני לבעלי המניות נכון ל-8 במאי.

קיראו עוד ב"גלובל"

Ameriprise Financial AMERIPRISE FINANCIAL , המציעה ייעוץ פיננסי, מתכננת להגדיל את התשלום הרבעוני שלה ב-10 סנט למניה ל-1.35 דולר. מדובר בעלייה של 8%. המניה מניבה תשואה של 1.8%, וירדה ב-3% עד כה השנה. הדיבידנד ישולם ב-19 במאי לבעלי המניות נכון ל-8 במאי.

American Water Works AMERICAN WATER WORKS CO העלתה את הדיבידנד הרבעוני שלה ל-70.75 סנט למניה, עלייה של 8% מ-65.5 סנט. המניה ירדה השנה ב-3% והיא מניבה תשואה של 1.9%. הדיבידנד ישולם ב-1 ביוני לבעלי המניות נכון ל-9 במאי.

חברת אייברי דניסון AVERY DENNISON CORP שמוצריה כוללים חומרי תיוג ואריזה. הכריזה על דיבידנד רבעוני של 81 סנט למניה, עלייה של 8% מ-75 סנט. המניה, שמניבה 1.9%, ירדה מתחילת השנה ב-6%. הדיבידנד ישולם ב-21 ביוני לבעלי המניות נכון ל-7 ביוני.

מנהל הנכסים אינבסקו INVESCO LTD הכריז על דיבידנד רבעוני של 20 סנט למניה, עלייה של 1.25 סנט, כ-7%. המניה, שירדה מתחילת השנה ב-3%, מניבה תשואה של 4.7%. הדיבידנד ישולם ב-2 ביוני לבעלי המניות נכון ל-9 במאי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.