תחנת דלק של אקסון
צילום: unsplash
דוחות

אקסון מובייל רשמה את הרבעון הראשון הטוב בתולדותיה - המניה בשיא כל הזמנים

מניית החברה עולה ב-2.5% ומתקרבת למחיר של 120 דולר לאחר שרשמה רווח מתואם למניה של 2.83 דולר על הכנסות של 86.56 מיליארד דולר, כל זאת למרות הירידה במחירי הנפט
מתן קובי | (1)

חברת האנרגיה הגדולה בארה"ב, אקסון מובייל  EXXON MOBIL, פרסמה את תוצאותיה לרבעון הראשון של 2023 - הרבעון הראשון של השנה הטוב בתולדותיה מבחינת רווחים. אקסון רשמה הכנסות של 86.56 מיליארד דולר ורווח מתואם למניה בסך 2.83 דולר, מעל צפי האנליסטים להכנסות של 84.55 מיליארד דולר ורווח של 2.63 דולר למניה. ברבעון האחרון המקביל אשתקד החברה רשמה הכנסות בסך 90.5 מיליארד דולר ורווח של 2.07 דולר למניה.

בסגמנט ה-Upstream (חיפוש ומציאת נפט) החברה רשמה רווח של 6.6 מיליארד דולר, ירידה לעומת הרבעון המקביל אז הנתון עמד על 7.7 מיליארד דולר, אך מעל הצפי ל-6.51 מיליארד דולר. מוצרי האנרגיה של החברה (בעיקר נפט וגז) הפיקו לחברה רווח נטו של 4.21 מיליארד דולר, הצפי היה ל-3.89 מיליארד דולר. מכירות הכימיקליים של החברה הניבו לה רווח של 371 מיליון דולר, מתחת לצפי ל-398 מיליון דולר.

מבחינת הפקה החברה רשמה הפקה ממוצעת ליום של 3,831 חביות, הצפי היה ל-3,675 חביות. סך הרווח של החברה עמד על 11.4 מיליארד דולר וזהו הרבעון הרביעי ברציפות שהחברה מצליחה לרשום רווח של מעל ל-10 מיליארד דולר, מה שלא נראה מאז שהמחיר של חבית נפט הגיע ב-2008 ל-145 דולר.

החברה הצליחה להגיע לתוצאות כה חזקות על אף שברבעון האחרון המחיר של חבית נפט גולמי ירד ב-2.5% והיה נמוך ב-30% לעומת היכן שהיה בסוף הרבעון המקביל אשתקד. ירידת מחירי הנפט באה לידי ביטוי בדוחות החברה כשמחיר המימוש לחבית בארה"ב עמד על 73.95 דולר, ברבעון המקביל הנתון עמד על 93.51 דולר לחבית. מחוץ לארה"ב מחיר המימוש לחבית עמד על 67.93 דולר לעומת 89.7 דולר ברבעון המקביל.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת של אקסון עמד על 17.1 מיליארד דולר לסך המזומנים של החברה, נכון לסוף הרבעון, עמד על 32.6 מיליארד דולר כמות המזומנים האדירה של החברה צפויה לעזור לה לעבור מיתון, אם אחד כזה יגיע, בו ככל הנראה מחירי האנרגיה ייפלו בצורה חדה, בדומה לשנת 2008.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    YL 28/04/2023 22:03
    הגב לתגובה זו
    המתח הוא עצום בן המשקיעים ב RECAF כולם מקווים ל תחילת הקידוחים היבשתים ב נמיביה וזאת לאחר התגליות הענק בים בחזקת נמיביה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.