מאזן הפד מצטמצם שוב, מה המשמעויות?
מבט על האופן שבו הפד שולט בכמות הכסף בשוק מקל על ההבנה מה קורה. כאשר הפד רוצה להמריץ את צמיחת הכלכלה, כפי שעשה לאחר סגירתה בזמן מגפת הקורונה, הוא יכול למעשה להדפיס כסף ולרכוש איתו נכסים כמו אג"ח ואג"ח משכנתא. מוכרים של החוב הזה מקבלים מזומן וכך הכסף זורם לתוך המערכת הפיננסית. בעוד שהקנייה של הפד מגדילה את מחירי האג"ח ומפחיתה את התשואות שלהם, או את שיעורי הריבית ובכך מגדילה את זמינות ההלוואות למשקי בית ועסקים, מה שנוטה להגביר את ההוצאות במשק, היות ולאנשים יש יותר כסף.
הכל עובד הפוך כאשר הפד מושך כסף מהמערכת, או מכווץ את המאזן שלו. לפני משבר הבנקים במרץ, הפד כיווץ את מאזנו במשך חודשים - מסלול מקביל למאמץ שלו להילחם באינפלציה על ידי העלאת ריבית. הנכסים במאזן הפד ירדו משיא של 9 טריליון דולר בתחילת 2022, לכמעט 8.3 טריליון דולר במרץ. הפיקדונות שיצאו מהבנקים, גרמו להם לבקש מהפד הלוואות ובכך העלו את מאזנו למעל 8.7 טריליון דולר.
כעת הפד חזר להמשיך ולצמצם את מאזנו, כשנכסיו ירדו כבר ל-8.6 טריליון דולר. הסיבה לכך היא שלמרות המשבר בבנק פירסט רפובליק, המצב בבנקים בכללותם די התייצב ולכן אין עוד צורך באקסטרה נזילות של הפד ואלה חדשות די טובות לכלכלה. כשהפד מצמצם את מאזנו בזמנים שנחשבים בעיניו טובים יותר זה מאפשר לו להגיע מוכן יותר למשברים עתידיים בכך שהוא מגדיל את יכולתו לרכוש נכסים ולהכניס כסף למערכת בזמני משבר.
הצד השני של המטבע לעומת זאת הוא שהפד חזר לנסות לצמצם את הביקוש. בקרוב הוא כנראה יעצור את העלאות הריבית לטווח קצר, אבל הוא עדיין מקטין את נכסי ההכנסה הקבועה שלו על ידי שמירה של המזומנים שהוא מקבל כשאיגרות החוב מבשילות, במקום להשתמש בכסף כדי לקנות עוד חוב. בשוק מקווים שהפד יוריד את הריבית השנה, לאור העובדה שקצב האינפלציה ירד. אבל אם זה יקרה, זה יהיה בתגובה לכלכלה חלשה יותר שתהווה איום על רווחי החברות.
- מדד המחירים באוגוסט עלה ב-0.7%; מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%
- מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אי הוודאות סביב כיוון שוק המניות הולכת וגוברת עם כל החלטת ריבית של הבנק המרכזי בארה"ב. חלק מהמשקיעים מאמינים כי רוב הירידות כבר מאחורינו, השוק כבר תמחר את כל העלאות הריבית ושבעצם השוק הדובי נגמר. מצד שני ישנם את "רואי השחורות" שהירידות שחווינו בשנה האחרונה הן רק קצה הקרחון. ג'רמי גרנתם לדוגמה, אחד המשקיעים המוכרים והמוצלחים בעולם, נמצא במחנה הפסימי. גרנתם כבר חזה בעבר כמה משברים, חלק ממה שהוביל לפרסום שלו, לפי דעתו אנחנו לקראת אחד מהמשברים האלה וכי שוק המניות נמצא בבועה אשר הולכת להתפוצץ בסוף השנה הבאה.
"רוב הירידות בשוק דובי גדול שכזה קורות רק אחרי הורדת הריבית הראשונה, אז תגיד לי מתי תהיה ההורדה הראשונה, ואני אומר לך מתי החצי השני של הכאב הולך להיות" אמר גרנתם בפודקאסט בסוף השבוע האחרון. עוד בספטמבר הזהיר גרנתם כי השוק נמצא ב"סופר-בועה" בה המחירים נמצאים במצב גבוה בצורה לא סבירה.
- 1.לדעתי 27/04/2023 01:24הגב לתגובה זומחירי האינרגיה הם פיקציה.
הואנג וליפ בו טאןאנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.
צ'רלי מאנגר - הפילוסוף העסקי
מאוד השותף של וורן באפט הכיר אותו בשנות החמישים. הוא למד משפטים ועסק בעריכת דין עד שהכיר את האורקל מאומהה, שם גדל גם הוא. מאנגר היה ידוע בכנות הברוטלית שלו ובחוסר הסובלנות לשטויות. בפגישת בעלי מניות הוא ענה פעם למישהו: "אני חושב שאתה מבלבל בין חשיבה למחשבות אקראיות". לדבריו, "הכי טוב לזכור שרק בגלל שאחרים מסכימים או לא מסכימים איתך לא הופך אותך לצודק או טועה"
צ'ארלס תומאס מאנגר נולד ב-1 בינואר 1924 באומהה, נברסקה הוא גדל במשפחה משכילה - אביו היה עורך דין וסבו שימש שופט פדרלי. מאנגר נפטר ב-28 בנובמבר 2023 בגיל 99, כחודש לפני יום הולדתו ה-100. בילדותו הוא עבד במכולת של סבו של וורן באפט, אם כי השניים לא נפגשו עד שנות החמישים. מאנגר למד מתמטיקה באוניברסיטת מישיגן, אך לימודיו הופסקו כשהתגייס לחיל האוויר במלחמת העולם השנייה, שם שירת כמטאורולוג.
אחרי המלחמה, מאנגר התקבל להרווארד למשפטים אף שהוא לא סיים תואר ראשון - הישג נדיר. הוא סיים בהצטיינות ועבר לקליפורניה, שם הקים משרד עורכי דין מצליח. אבל עולם המשפט לא סיפק אותו. "הבנתי שאני מוכר את השעות הכי טובות שלי לעצמי", הוא אמר. ב-1965 הוא עזב את עריכת הדין והקים שותפות השקעות.
הטרגדיה האישית הגדולה בחייו היתה מות בנו טדי מלוקמיה בגיל 9 ב-1955. מאנגר, שהתגרש מאשתו הראשונה באותה תקופה, היה הרוס. הוא בילה לילות בבית החולים ליד מיטת בנו הגוסס, כשהוא חסר אונים. "זה לימד אותי שיש דברים בחיים שאי אפשר לשלוט בהם, ושצריך להתמקד במה שכן אפשר", הוא סיפר. מאנגר התחתן בשנית עם ננסי בארי ב-1956, וביחד הם גידלו שמונה ילדים.
המפגש עם וורן באפט ב-1959 שינה את חייו. השניים גילו מיד כימיה אינטלקטואלית יוצאת דופן. באפט תיאר את השיחות שלהם כ"אהבה ממבט ראשון - אינטלקטואלית". מאנגר הצטרף לברקשייר האת'וויי ב-1978 כסגן יו"ר, ונהפך לשותף המחשבתי של באפט. הוא השפיע על באפט לעבור מסיגרבאטס (חברות זולות באיכות נמוכה) לחברות איכותיות במחיר הוגן.
- מייקל ברי - הרופא שנהפך למשקיע
- ג'ון פולסון - איש הטרייד הגדול; כשכולם הפסידו הוא הרוויח מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאנגר היה ידוע בכנות הברוטלית שלו ובחוסר הסובלנות לשטויות. בפגישת בעלי מניות הוא ענה פעם למישהו: "אני חושב שאתה מבלבל בין חשיבה למחשבות אקראיות". הוא היה קורא אובססיבי, ולדבריו, "אני עדיין לא פגשתי אדם חכם שלא קורא כל הזמן," אמר. בגיל 90 הוא עדיין קרא שלושה-ארבעה ספרים בשבוע.
