מסתבר, כפי שנכתב בטור זה מזה מספר שנים, שהודו אכן מחליפה ובהצלחה את סין גם כמרכז ייצור וגם כשוק מקומי ענק. עולם העסקים והתעשייה, במיוחד תעשיית הטכנולוגיה, מתחילים להאמין בכך.

החודש הודיע האו"ם כי אוכלוסיית הודו צפויה להגיע ל-1.43 מיליארד עד סוף השנה, לעבור את סין כמדינה המאוכלסת ביותר בעולם. במובנים רבים, אוכלוסיית הודו מייצגת שוק אידיאלי עבור מערכות הייצור ובמיוחד עבור ענקיות ההיטק וממשלת הודו היא שותפה אידיאלית, עדיפה (לבטח בשלב הנוכחי), לחברות המערביות. "אחד הנכסים הטובים ביותר של הודו הוא שזו לא סין", אמר דארל ווסט, עמית בכיר במכון ברוקינגס, "בהודו יש אוכלוסייה גדולה של דוברי אנגלית שהיא משכילה והמדינה רוצה להגביר את מגזר הייצור שלה". להודו מעמד בינוני גדול שהולך ומתרחב ומייצר ביקושים מקומיים שהלכים וגדלים לצד יכולות מוכחות כבסיס ביתי ליצור עבור ייצוא והסטטיסטיקה מגבה זאת.

יותר מכך, חברות ענק רבות, במיוחד טכנולוגיות, כבר אינן חוששות להעביר את הפעילות שלהן מסין להודו. הדוגמה הבולטת לכך ניתנה השבוע בסיור שעורך מנכ"ל אפל, טים קוק, בהודו. קוק סיפר לכתבים, לאחר פגישתו עם נשיא הודו מודי, שכבר ב-2016 האמין שהודו "בניהול נכון" תוכל להעתיק את הצלחת סין. הוא האמין שהודו, בגלל האוכלוסייה הגדולה דוברת האנגלית שנמצאת בתהליך של תמיכה ממשלתית בכלכלה ובחינוך, ממוקמת באופן אידיאלי עבור אפל כדי לעשות פריצה (במכירות) על ידי הגדלת מאמצי השיווק והצעות קמעונאיות בתוך המדינה ובנוסף הבין שהלהיטות של ממשלת הודו לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם אפל (וחברות גדולות אחרות) כדי לאפשר ייצור במדינה, נתמכת בצורה חד משמעית ע"י מודי.

• ישראל והודו מהדקות קשרים כלכליים; הגדלת השקעות בין המדינות
• הודו וסין מחדשות טיסות ישירות - על רקע קריסת השיחות בין ניו דלהי לוושינגטון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מדוע זה לא קרה אז? כי אפל, מזה שנים היא אחת התומכות המובילות בעולם במגזר הייצור של הסיני ושיתוף הפעולה מול בייג'ין נחשב הדוק וידידותי ביותר. אלא שהנשיא טראמפ ומלחמות הסחר מול סין שיזם, הקורונה והסגרים הארוכים שהיו בסין, הבעיות מול טאיוואן שהתחילו ללחוץ על קבלנית המשנה הגדולה ביותר של אפל, טאיוואן סמי קונדוקטורס (סימול:TSM) ועל הקבלן הגדול שלה Foxconn (סימול:HHPD) והמלחמה באוקרינה, כל אלו (בעזרת איתותים הולכים וגדלים של תמיכה מצד ממשלת הודו) עזרו לקוק ולאחרים (כמו קוואלקום או אפילו סאמסונג) לקבל ההחלטה לבצע את המעבר.

פרופסור ווילי שי מבית הספר לעסקים של הרווארד טוען שהסגרים שהביאו לעיכוב במשלוחי האייפון וסכסוכי חוזים שפרצו במפעל של פוקסקון ב'אייפון היו הקש ששבר את גב הגמל. "בעיני", אמר הפרופסור, "אפל הייתה האלופה האולטימטיבית של מודל הייצור הסיני. נראה לי שדרך מלחמת הסחר שיזם טראמפ איבדה אפל את האמון בסין אבל הסגרים הם שהובילו להחלטה. חברות מערביות נוספות הסתכלו על זה ואמרו, 'אנחנו לא יודעים למה לצפות עכשיו' וזה מה שגורם לסחף המעבר ונראה שהודו יכולה להסתדר.

"מה שרואים בהודו מזכיר מצב שראינו בסין עם עלייתן של חברות מקומיות כמו Tencent (שתפי"ם בתמיכת הממשל). אפל מצידה חיפשה 'סין חדשה' כדי להניע צמיחה עתידית. השוק הסיני מסובך על ידי המתח הפוליטי".

• שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
• איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

יחד עם כל הפרסום שאופף, במיוחד בשנה האחרונה, את "המעבר להודו" הודו היא עדיין לא סין ומה שחסר להודו כדי להוות תחליף אמיתי לסין זה תשתיות. הודו, חשוב לזכור, היא דמוקרטיה עם בירוקרטיה סבוכה והדרך לבניית תשתית תעשייתית ופיננסית כפי שיש לסין ולבטח במערב, ארוכה. "יש הבדל גדול", אומר הפרופסור שי, "בין הקמת מסילת ברזל בהודו להקמה בסין למשל. בהודו זה תהליך של שנים, בסין הממשלה מחליטה והביצוע מידית יוצא לדרך. מודי דוחף אומנם אבל מדובר בהשקעות עתק, בחדשנות וגם במתן שירות מתאים לאוכלוסייה עצומה ומגוונת, המעבר להודו מתבצע אבל ייקח זמן. אפל ואחרות עדיין קשורות די חזק לסין".

קוק מדבר השבוע על העברה של 25% מייצור איפון בלבד. אבל היציאה מסין הופכת למטרה ואפל כרגע גם במו"מ עם מלזיה, תאילנד ובעיקר ווייטנאם. "הבעיה הגדולה של חברות הטכנולוגיה הגדולות, כשהן רוצות לעזוב את סין, היא כיצד משכפלים את שרשרת האספקה שנבנתה בסין, בעידוד הממשלה שם, את 'התענוג' הזה קשה לשכפל, אבל נראה שזה הכיוון", מסכם הפרופסור שי.

להשקיע בכלכלת החלל 

בשנת 1957 החליטה ארה"ב להיכנס לחלל בשל החשש מפני פיתוח טילים בין יבשתיים ע"י רוסיה בעקבות הצלחת הרוסים בפתוח חלליות (ספוטניק). ב-1958 החליט הנשיא אייזנהאואר לייסד את סוכנות האווירונאוטיקה והחלל הלאומי (נאס"א), על מנת לבחון אפשרויות לנצל את מאמץ פיתוח החלל האמריקני (שהתמקד בתחום הצבאי) והדגיש שהדבר נעשה גם לצורך קידום הפוטנציאל המסחרי-אזרחי, "באמצעות התמקדות ביישומים פוטנציאליים שאפשר יהיה לנצל מתוך הבנה של מדעי החלל, הבנה טובה יותר של כדור הארץ באמצעות מערכות תצפית שמחוץ לכדור הארץ, קידום מדעי ההליו-פיזיקה (הקשר בין השמש למערכת הסולארית), חקר גופים בחלל באמצעות חלליות רובוטיות מתקדמות וחקר נושאי אסטרופיזיקה כמו המפץ הגדול ותוכניות נלוות".

הנשיא קבע יעד אסטרטגי מרכזי בנושא הזה, "לזרז צמיחה כלכלית ולהניע חדשנות כדי להתמודד עם אתגרים לאומיים" אלא שעד לשנות ה-80 היה היעד הזה כמעט כולו בגדר חלום (למרות שבפועל התחילה, כבר בשנות ה-60, "נזילה" של פיתוחים לכיוון תעשיות בתחום האזרחי משהו בסגנון "העברת טכנולוגיה מהתחום הביטחוני לאזרחי" כפי שנעשה בישראל במקרה של גלולת צילום המעי של גיוון אימג'ינג שהועברה מרפא"ל כדוגמה אחת בזמנו).

מאז תחילת המאה ובמיוחד מאז החל תהליך ההתמזגות של מהפכת הטכנולוגיה לכלכלת המיינסטרים, 2008-9, התחילו חברות, בתחומים שונים ובהובלת תחום התקשורת, להיכנס לחלל למטרות כלכליות אזרחיות.

מה יניע את הצמיחה של כלכלה אזרחית בחלל? כמו בשלבים ההתחלתיים בתעשיות רבות אחרות שיצרה או שבשה ההתקדמות הטכנולוגית כך גם הגדרת הגבולות של תעשיית "כלכלת החלל המסחרית" אינה ברורה עדיין (תבדקו מה נכתב על פוטנציאל תעשיית הטלפוניה החכמה ב-2008-9).

אם תחפשו ברשת תגלו שהקונצנזוס הנוכחי מדבר בעיקר על תיירות חלל ועל ניצול החלל להעברת אינפורמציה. אבל 2 תחומים אלו הם רק חלק קטן מהפוטנציאל של ניצול החלל ליישומים חדשניים, במיוחד מדובר על יצירת שותפויות בין חברות תעופה וחלל, שרכשו ידע וניסיון בחלל עם חברות בתחומים שונים שעד כה לא נכנסו לחקר החלל. חברות הרפואה כדוגמה אחת כבר מתעניינות בפועל לגבי מעבדות בתחנות חלל כדי לחקור התנהגות תאים, אבחון, טיפול ומניעה של מחלות לב וכלי דם, גישות חדשות להבנת בריחת סידן, גילוי מוקדם של מומים מולדים גנטיים, טיפול בהפרעות מטבוליות כרוניות ועוד וחברות מוליכים למחצה כבר בודקות ייצור שבבים ב"מפעלים" מחוץ לכדור הארץ. גם תעשיות המחצבים, האנרגיה, החקלאות ואפילו תחום המלחמה בבעיות האקלים בודקים כולם אפשרויות פעולה בחלל, "מה שנראה כמו מדע הבדיוני לפני כמה שנים הופך עם ההתקדמות הטכנולוגית, לחלק חיוני בתעשיות מרובות בעתיד הקרוב", נכתב במחקר של מקינזי, 

למי שמעוניין לראות את הפוטנציאל לתרומה הכלכלית האזרחית מהחלל שכבר נעשה בפועל הבאנו הדיווח של סוכנות החלל נאס"א שב-2021 הגיעה התפוקה הכלכלית האזרחית שנאס"א יצרה לשווי של 71.2 מיליארד ושבעקבותיה נוצרו 339,600 מקומות עבודה חדשים. לפי מחקר של הבנק אוף אמריקה, "עידן החלל החדש: הרחבת כלכלת החלל", שיצא בסוף ינואר השנה תגיע כלכלת החלל הגלובלית, שב-2021 הגיעה ל-469 מיליארד דולרים (מ-216.6 ב-2009), ל-1.1 טריליון לקראת סוף העשור הנוכחי וזו הערכה נמוכה לעומת מחקרים שהוציאו מוקדם יותר מורגן סטנלי וסוכנות הייעוץ מקינזי. לכן, כך אני מאמין, הגיע הזמן לחשוב על "פינת חלל" בתיק ההשקעות.

איך משקיעים בכלכלת החלל? מה שחשוב להבין הוא שהתעשייה כבר אינה חלום בדיוני, היא קורמת עור וגידים ובמהירות גוברת. את זה רואים בירידת אחוזי המימון של ממשלות וחברות תעופה וחלל וביטחון ועלייה חדה במימון חברות עסקיות ופרטיים. גם כמות הסטארטאפים שמוקמים מעידה על כך. כפי שתראו במחקר של הבנק אוף אמריקה, כ-80% מהפעילות בכלכלת החלל הלא ביטחונית כבר נעשית ע"י גופים ומשקיעים פרטיים.

בתחום הרפואה שהזכרנו למשל הוקמו, בארה"ב לבדה, בשנים האחרונות 20 קרנות הון סיכון להשקעה ממוקדת כלכלת חלל. הקרנות, שברובן נוסדו ע"י ענקיות הציוד כמו JNJ (שכבר השקיעה בחמש חברות), בוסטון סיינטיפיק, תרמו פישר ואחרות, משקיעות בחברות ציוד רפואי שיפותח וייוצר בחלל. אבל למשקיע "הקטן" יש כאן בעיה, אין עדיין חברות כלכלת חלל נטו, אוכלוסיית החברות שמעורבת בחלל מורכבת בעיקר מחברות ענק ש"פינת החלל" הלא ביטחוני אצלן אינה, עדיין, גורם משפיע על עסקיהן כך שלקנות למשל TMO או JNJ "בגלל פוטנציאל החלל" זה לא רלבנטי

זה גם המצב בענקיות תעופה וחלל כמו BA, GD או LMT ואפילו ענקית הציוד החקלאי DE שפועלת בחלל. חברה כמו SpaceX, שלבטח הייתה מושכת משקיעים, עדיין פרטית אז מה בעצם יכול המשקיע לעשות? הדעה שלי היא שבשלב הנוכחי כדאי להתרכז אך ורק בסלים ויש לא מעט כאלו. ישנם סלי תעופה וחלל וותיקים כמו PPA או ITA שלמעשה מייצגים כל חברה שבפועל מעורבת בחלל, גם בצד האזרחי. אם תבדקו תגלו שהסלים הללו נסחרים בשיא כל הזמנים, לא בגלל החלל כמובן אלא בגלל המעורבות הצבאית-ביטחונית אבל כמעט כל 40 החברות שכלולות ב-ITA כדוגמה ייהנו בגדול מכל התפתחות כלכלית אזרחית בחלל (כולל גם מהצלחת SpaceX).

דעתנו, ככלל, שהשקעה בסלי Aerospace & Defense היא השקעה שצריכה להיות בכל תיק השקעות והתקדמות כלכלת החלל תהווה בונוס למשקיע בתיק מסוג זה. לצד אלו ישנם הסלים החדשים ממוקדי החלל. השניים המעניינים (לדעתנו) הם Kensho Final Frontiers (סימול:ROKT) והסל Ark Space Exploration and Innovation (סימול:ARKX ) של קתי ווד. אלו סלים אקטיביים (אפשר לשנות את המרכיבים) שמייצגים היטב את האוכלוסייה שכרגע בעלת הפוטנציאל הגדול בתחום (שניהם אגב כוללים את אלביט מערכות). "היתרון" של ARKX כרגע הוא בגלל ההערכה הנוכחית שירדה, מאז שיאי 2021, בצורה דרמטית ולא פחות בשל הסיכוי לקבל מניות SpaceX אם יונפקו כאלו.

סלים כאלו, בשלב הנוכחי, יכולים להיות רק ספח להשקעה בסלי ה-Aerospace & Defense.

וחייבים לסיים בכישלון המצער של פרויקט Starship, רקטת הענק מבית היוצר של SpaceX, שהתפוצצה אתמול לאחר שהמריאה. "אם הדבר הזה אכן יתרומם, יעשה סבוב בחלל ויחזור לנחיתה", אמר אחד האנליסטים של הבנק אוף אמריקה שהשתתף בהכנת המחקר, "אז המחקר שלנו מעריך בחסר עצום את כלכלת החלל".