ווינסטון צ'רצ'יל, שראה משבר או שניים בחייו, אמר פעם: "לעולם אל תתן למשבר טוב להתבזבז". דייויד הארסט ביסס על התובנה הזו את ספרו "משבר והתחדשות: התמודדות עם האתגר של שינוי אירגוני". הטענה המרכזית בספר היא שמשבר הוא הכוח המניע הגדול ביותר לשינוי משמעותי, שכן שהמשבר מעביר את החברה מ"מצב ביצוע" ל"מצב למידה" - כלומר בחינה מחודשת של המצב, של השוק, ומציאת נתיבי התפתחות חדשים.

>>> לכל פרשות השבוע

באותה שנה שפרסם הארסט את סיפרו פורסם גם מחקרם של הפסיכולוגים ריצ'ארד טדשי ולורנס קלהון שטבעו את המושג "צמיחה פוסט טראומטית" – אנשים שחוו משבר או אסון קשה לעיתים קרובות מצאו בו צדדים חיוביים שהובילו אותם לדרך חדשה חיובית ולא צפויה, שייתכן שלא היו הולכים בה אלמלא המשבר.

למשבר תפקיד חיוני בכל מערכת כלכלית. משבר "מנקה" את השוק מעסקים לא יעילים או מכריח אותם להשתנות. הוא גם "מנער" תבניות חשיבה מיושנות, וגורם ליחידים, לחברות ולממשלות למצוא דרכים חדשים כדי לחזור לתוואי הצמיחה. ניתן לומר שבכל משבר טמון אוצר שמחכה להתגלות, אבל לפעמים יש צורך להרוס את המבנה הישן בעזרת המשבר באופן שיגלה את האוצר החבוי.

ייתכן שרוב הקוראים לא מכירים את חברת Priceline.com, שהייתה אחת מכוכבות בועת הדוט.קום כשמנייתה נמכרה לקראת סוף 1999 במחיר של 990 דולר למניה. החברה עסקה בעסקי תיירות אונליין כמו בתי מלון, השכרת מכוניות והתרחבה עוד ועוד תחומי משנה כמו חנויות מכולת ואפילו משכנתאות. שורת הרווח, אפס, פחות התרשמה, אבל למי זה היה אכפת אז בימים העליזים של שנת 1999 בו כל מטאטא יורה וכל חברה עם דוט.קום בשמה קיבלה אוטמטית שווי של מיליארדים.

• אפל עקפה את הציפיות - אך נחלשה במכירות האייפון ובהכנסות מסין
• בנק אוף אמריקה: אפל תכפיל את הרווחים תוך 5 שנים בזכות ה-AI
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ואז הבועה התפוצצה והמשבר הגיע והיכה חזק. כפי שלימדה אותנו מרים רות המנוחה: זה סופו של כל בלון. עד תחילת שנת 2000 התכווץ מחיר המניה ל-5 דולרים בלבד, ירידה של 99.5% מהשיא. פה בערך נגמר הסיפור של רוב חברות הבועה מסוף המאה הקודמת שהלכו לעולם שכולו טוב כמו פט דוט קום או וובוון ועוד רבות. במקרה של פרייסלייין הגיע מכה נוספת בדמות פיגוע התאומים שפגע ישירות בענף התעופה. 

אבל למרבה הפלא החברה שרדה, והמשבר הוביל למהפך, מיקוד וצמיחה מחודשת. מה גרם למהפך? פיטרי עובדים, סגירת פעילויות מפסידות ופעילות שלא בעסקי הליבה, והתמקדות בעסקי הנסיעות. בהמשך מצאה החברה דרך להתרחב דרך רכישות בעיקר, המוצלחת שלהן של האתר Booking.com, נתנה לא את שמה החדש, אותו, מן הסתם, יותר קוראים מכירים, יחד עם התרחבות גלובלית לאירופה ואסיה בשנים 2005 ו-2007. המהפך אמנם לא התרחש בין לילה, אבל לאחר דרך ארוכה, מאמץ, סבלנות וניהול נכון החברה מצאה בעצמה את הכוחות לצאת ולצמוח מהמשבר. לאחר 13 שנה עבר מחיר המניה את השיא שנרשם לפני התפוצצות הבועה, וכעת עומד שווי החברה על מאה מיליארד דולר.

בשנת 1997 אפל הייתה חברה מפסידה, לא ממוקדת, עם מוצרים גרועים. חברי הדריקטריון קראו לדגל את סטיב ג'ובס, המנכ"ל המייסד לשעבר, להציל את יציר כפיו, ובעזרת הלוואת ענק מהמתחרה מיקרוסופט (שהתגייסה לעניין משיקולים רגולטוריים) הצליח להחזיר את החברה לדרך המלך. המתכון היה דומה: פיטורים נרחבים, ביטול פרויקטים מפסידים והתמקדות בחוזקות של החברה, בעיקר בעזרת המעצב האגדי ג'וני איבי שפיתח את ה-iMac, הלהיט הראשון של החברה המתחדשת, ולאחר מכן היה אחראי גם על האייפד, ואז על המוצר אולי הרווחי בהיסטוריה - האייפון. 

• רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
• מה 68% אומר על צעירי ישראל?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

הסוד של שתי החברות דומה: עצירה, חשיבה מחדש, התמקדות, מציאת הזהות העצמית והכוח בתוכן למצוא את הנתיב החוצה מתוך המשבר ואף לצמוח ממנו. ניתן לומר שהמשבר גילה את האוצר החבוי בתוכן. לא כל משבר מוביל לצמיחה, ולא תמיד ניתן למצוא את הדרך לפתור את הבעיות ולמצוא את האוצר החבוי בתוכנו, אבל תמיד יש תקווה, לא תמיד אנחנו יודעים למה מתרחשים דברים מסוימים, אבל לא פעם הם יכולים להביא לדברים טובים.

פרשות תזריע מצורע אותן נקרא השבוע מרחיבות בנושא מחלה מסתורית בשם צרעת שנתפסת כעונש על מעשים שליליים שנועד להחזיר את האדם למוטב, דרך תהליך טהרה המודרך על ידי הכהנים. החטא העיקרי אליו מיוחסת הצרעת הוא לשון הרע - לדבר דברים רעים על אנשים אחרים. במקרא אנו מוצאים שמרים אחות משה נענשה בצרעת לאחר שדיברה עליו ועל האשה שלקח. חכמים מצאו לכך גם רמז בפסוקים: "זאת תורת המצורע - מוציא שם רע", אולם חז"ל מייחסים את המחלה לחטאים נוספים, ולא רק ללשון הרע. כך לדוגמה מפורש במדרש ויקרא רבה: "על עשרה דברים נגעים (=צרעת) באים: על עבודה זרה, ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים, ועל חילול השם, ועל ברכת השם (לשון סגי נהור, הכוונה לקללה), ועל הגוזל את הרבים, ועל גוזל את שאינו שלו, ועל גסי הרוח, ועל לשון הרע, ועל עין הרע", המדרש מביא ראיה לכל אחד מהחטאים הללו כגורם לצרעת מסיפורים שונים בתנ"ך. 

מלבד הצרעת שהייתה מופיעה על העור מתוארים בפרשה עוד שני סוגי צרעות: צרעת הבגד וצרעת הבית. גם במקרה זה חז"ל מייחסים את הופעת הצרעת לחטאים שגוררים את התגובה האלוקית בדמות כתמים המופיעים על הבגד או בקירות הבית. לאחר הופעת הצרעת נדרש תהליך טהרה גם בחפצים האלו שכלל ניסיון ראשוני להתמודד ישירות עם הכתם שהופיע על הבגד או בקירות הבית, ובמקרה שזה לא הצליח התורה מצווה על שריפת הבגד או הריסת הבית. 

לכאורה, מדובר במשבר וטרגדיה נוראית. לאבד בית זה הפסד משמעותי (גם ללא עליית המחירים המטורפת בישראל בשנים האחרונות) וחוסר נוחות עצום. גם הבושה הפומבית הנגררת מכך שהבית נהרס לעיני כל מה שמעיד על חטאיו של הבעלים וודאי הסבה אי נוחות רבה. האם יש נקודת אור במשבר הזה? 

חז"ל מצביעים על נקודה מעניינת העולה מהפסוקים, ונותנת פרספקטיבה אחרת למשבר נתיצת הבית. התורה מקשרת בין נגע הצרעת בבית לבין הגעה לארץ ישראל: "וידבר ה' אל משה ואל אהרון לאמר: כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בית ארץ אחזתכם". מדוע התורה מקשרת את הצרעת להגעה לארץ ישראל? גם המילה "נתתי" נשמעת מוזרה בהקשר הזה, שכן נתינה נשמע כמו מתנה לא ענישה, כפי שכותב האור החיים: "וכי בשורה היא זו? ולא היה לו לומר אלא כי יהיה נגע בקירות בית אחוזתכם...". 

כך מפרש רש"י על פי המדרש: "ונתתי נגע צרעת - בשורה היא להם, שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו האמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצאן". כלומר, עם ישראל מגיע לארץ ישראל וכובש אותה מידי האמוריים. לאחר זמן מה האדם שבביתו היה מתגלית צרעת היה נאלץ להרוס את הבית, ואז בין השברים וההריסות היה מתגלה אוצר - זהב שהחביאו אותם אמוריים. התברר שהמשבר הפך להזמנות, שבתוך השברים טמונים הזרעים לצמיחה ולשפע. לאלו הצרעת לא היו אותם בעלי בתים יודעים לעולם שבקירות ביתם מתחבא מטמון. 

ניתן להבין את המדרש הזה גם באופן סמלי. מתרחש משבר, משהו רע ונוצר צורך לשבור ולהרוס את הקיים, אבל בתוך ההרס הזה מתחבא אוצר, אפשרות לצמיחה ולבנייה מחדש. לעולם לא היינו מעלים בדעתנו לגלות את אפשרויות הצמיחה החדשות שנוצרו, לולא המשבר הכריח אותנו לכך. מה שנתפס במבט הראשון כחורבן מתברר כפוטנציאל לבניה מחדש טובה אף יותר מהבניה הראשונית. 

יחד עם זאת, יש להיזהר מהנטיה לשבור ולהרוס בכוונה על מנת לבנות מאפס. בדרך כלל יש הרבה מאד ערך בקיים, למרות הפגמים שבו. יש לנסות להתמודד עם הפגמים לפני שניגשים להרוס הכל. הימנון הקומניסטים, האינטרנציונל, התגאה בשאיפת ההרס: "עולם ישן עד היסוד נחריבה" זעקו המהפכנים הצעירים הנלהבים בתחילת המאה ה-20, וביטאו את המחשבה שתיקון ניתן לעשות רק על ידי השמדת הסדר הישן ובניית סדר חדש מתוך ההריסות. מהפכה. הם אכן החריבו את העולם הישן, אבל גם את החדש. הם הרסו הכל. עד היום העולם לא התאושש לחלוטין ממנזקי הקוומניסטים. על פי רוב לא זו הדרך. יש לנסות לתקן את הקיים ולהתגבר על נטיות מהפכניות שנראות נוצצות ומושכות, אבל באמת מביאות להרס מוחלט ולא לצמיחה ובנייה. כשנוצר משבר אנחנו נדחפים למציאת פתרונות חדשים ולצמיחה. אין צורך ליצור את המשבר מלכתחילה.

לכן, גם במקרה של צרעת הבית, הצעד הראשון איננו הריסה מוחלטת של הבית, שמא נמצא בתוכו אוצר. קודם לכן, ישנו ניסיון להתמודד עם הנגע עצמו, לתקן, מבחינה גשמית או מבחינה רוחנית. תחילה מוטל סגר על הבית לשבוע, לאחר מכן הוא נבחן מחדש, אם הנגע מתמעט מקלפים את הנגע והבית טהור, כלומר הטיפול הרוחני הצליח ואין צורך להרוס הכל, אם נשאר הנגע בעינו, לא התמעט ולא התפשט, הבית מוסגר לשבוע נוסף, ובמקרה שפשה הנגע (התרחב) חולצים את האבנים הנגועות ומסגירים את הבית לשבוע נוסף. רק במידה והנגע חזר שוב הבית נהרס. אז אנו מבינים שיש משבר עמוק, שיש צורך בהריסת הקיים ובניה מחדש. כלומר, ההריסה והבניה מחדש היא רק הצעד האחרון בתהליך התיקון. לא בכל בית הרוס ימצא מטמון, לא כל משבר מוביל לצמיחה. אבל לפעמים כן, לכן גם כשהמשבר מגיע יש צורך לאזור כוחות ולנסות למצוא את נתיב הצמיחה מתוך החורבן. אין צורך להרוס בכוונה, אין צורך לחפש תיקון על ידי השמדת הקודם, אבל במקרה שנוצר כבר משבר אין להרים ידיים ולאבד תקווה. ייתכן שבתוך שברי ההריסות נמצא את המטמון שיוביל אותנו לשלב הבא. 

לקריאה נוספת: