רישי סונאק בריטניה אנגליה
צילום: חיים צח/ לע״מ

כצפוי: אנגליה מעלה את הריבית ב-0.25%; שוויץ העלתה את הריבית מוקדם יותר ב-0.5%

האינפלציה בבריטניה הפתיעה אתמול לרעה כשחזרה לעלות לקצב שנתי של 10.4%. הבנק המרכזי של אנגליה, ה-BOE, מסמן שהוא ממשיך להיאבק באינפלציה ושזו ממשיכה להיות המטרה החשובה ביותר מבחינתו. הבנק צופה אינפלציה של 5.6% בעוד שנה, שיפור לעומת 6.2% בתחזית הקודמת
נתנאל אריאל |

הבנק המרכזי של אנגליה, ה-BOE, העלה את הריבית ב-0.25%, בהתאם לצפי בשוק. הריבית תעמוד מעכשיו על 4.25% וזו הרמה הגבוהה ביותר במדינה מאז שנת 2008.  ההחלטה התקבלה ברוב של 7 מול 2 שהעדיפו שלא להעלות את הריבית הפעם. בבנק המרכזי מעריכים שתמיכה פיסקאלית (כלומר של הממשלה) תסייע להעלות את התמ"ג ב-0.3% במהלך השנים הבאות. 

במהלך הזה, הבנק המרכזי במדינה ממשיך לאותת לשוק שהנושא החשוב ביותר מבחינתו הוא המשך המלחמה באינפלציה. ה-BOE צופה אינפלציה של 5.6% בעוד שנה, שיפור לעומת 6.2% בתחזית הקודמת שלו. הבנק המרכזי מעלה את הריבית כדי להילחם באינפלציה שעל פי נתוני האינפלציה לחודש פברואר שפורסמו אתמול, האינפלציה חזרה לעלות באופן מפתיע לקצב שנתי של 10.4%, מעל הצפי ל-9.9% ועלייה לעומת 10.1 בחודש ינואר. בכך נשבר רצף התמתנות באינפלציה של שלושה חודשים כאשר מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.1% בחודש פברואר. מחירי הירקות זינקו בשנה האחרונה במדינה ב-18% והם נמצאים ברמה הגבוהה ביותר ב-45 השנים האחרונות.

בהתייחסו לשוק התעסוקה בבריטניה הבנק המרכזי לא סבור שהאבטלה תעלה משמעותית. במקביל, הוא מעריך עלייה של 0.2% בתעסוקה, טוב יותר מהתחזית הקודמת לירידה של 0.4%.

מוקדם יותר היום שוויץ העלתה את הריבית ב-0.5% וזו תעמוד מעתה על 1.5%. "איננו יכולים לשלול עליות ריבית נוספות בעתיד הקרוב" נכתב בהודעת הבנק המרכזי של שוויץ, ה-SNB. הבנק של שוויץ צופה שהאינפלציה במדינה תגיע ל-2.6% בעוד שנה, זה גבוה בשביל השוויצרים אבל נמוך משמעותית ממה שקורה בשאר העולם.

אתמול הפד', הבנק המרכזי של ארה"ב, העלה את הריבית ב-0.25% וזו הגיעה לרמה של 4.75% עד 5%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007. בפד' צופים שהריבית תישאר גבוהה ברמה של 5.1% בסוף השנה הקרובה וכי היא תתחיל לרדת בשנה הבאה, ותגיע בסוף 2024 לרמה של 4.1%, עדיין ריבית לא נמוכה בכלל. בפד' צופים שהריבית תרד ל-3.1% בסוף שנת 2025 ולאחר מכן תתייצב על 2.5% (להרחבה). בשבוע שעבר המשיכה האינפלציה בארה"ב להתמתן לקצב של 6%. 

 

אבל צריך לומר משהו על התחזיות האלה של הבנק המרכזי - הם טעו לאורך כל מהלך העלאת הריבית בשנה האחרונה. הם סברו שהריבית תעלה הרבה יותר לאט וגם לא חשבו שהיא תגיע לרמות שהיא כבר נמצאת בהם. בכל פעם, התחזית שלהם 'טיפסה' עוד קצת כלפי מעלה. אז בהחלט ייתכן שאם האינפלציה תהיה 'עקשנית' ו'דביקה' ותסרב לרדת כל כך מהר לטווח היעד של 2% בממוצע, הפד' עוד עשוי לגלות שהריבית תישאר ברמות האלה להרבה יותר זמן. הסיבה היא שיותר קל להוריד אינפלציה מ-10% ל-5% מאשר להוריד מ-5% ל-2%. 

ביום שני בעוד פחות משבועיים תתקבל החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל. סביר להניח שגם בארץ הריבית תעלה - השאלה היא רק בכמה. בארץ האינפלציה עומדת על 5.2%, ירידה קלה לעומת 5.4% בחודש הקודם אבל עדיין - זו למעשה רמת השיא של האינפלציה בישראל. היא הגיעה לרמה הזו לפני מספר חודשים אבל בניגוד למקומות אחרים בעולם היא 'מתבססת' ברמה הזו ובינתיים לא יורדת. מנגד צריך לומר - האינפלציה בישראל מראש הייתה נמוכה משמעותית לאורך כל השנה האחרונה כך שהמצב בישראל נכון לעכשיו פחות גרוע מאשר בעולם.

קיראו עוד ב"גלובל"

השאלה היא כמובן מה יקרה אם האינפלציה בעולם תתמתן וכאן בישראל היא לא תיעצר. התרחיש הזה מעט קיצוני, שכן המחירים בארץ תלויים במידה זו או אחרת במחירים בחו"ל, בוודאי מחירים של נפט ודלק. מנגד - היחלשות השקל מול הדולר גורמת לעלייה באינפלציה (כי יותר יקר ליבואנים לייבא).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)

החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי

החוזה על הנאסד"ק מוביל את העליות; אחרי 40 יום של השבתה, מתגבש פתרון; מה זה בכלל השבתת הממשל בארה"ב ומדוע היא מתרחשת? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

החוזים עולים עם תקווה לסיום השבתת הממשל - הסנאט שוקל הצעת מימון זמני לפעילות הממשל. 

שוקי ההון פותחים את השבוע באופטימיות זהירה, כשברקע יוזמה חדשה לסיום ההשבתה הפדרלית שנמשכת כבר 40 ימים ומונעת פרסום נתונים כלכליים חשובים. חוזי דאו ג'ונס עולים ב-0.6%, החוזים על S&P 500 מתחזקים ב-0.7% והחוזים על הנאסד"ק עולים ב-1.2%.

ההצעה שנידונה בסנאט כוללת מימון זמני עד ינואר, לצד שלוש הצעות תקציב נפרדות למימון בנייה צבאית, ענייני ותיקי צבא, פעילות הקונגרס, מינהל המזון והתרופות (FDA) ומשרד החקלאות. ייתכן שבמידה ותאושר, חברי בית הנבחרים, שנמצאים בפגרה עד 16 בנובמבר, יידרשו לחזור מוקדם כדי להצביע.

מהי השבתת ממשל, ולמה זה קורה?

השבתת ממשל (Government Shutdown) מתרחשת כאשר הקונגרס האמריקאי לא מצליח לאשר את תקציב המדינה או חוקי ההוצאה הנדרשים להפעלת סוכנויות הממשל. ברגע שאין אישור למימון, סוכנויות רבות מושבתות באופן חלקי או מלא עד להשגת הסכמה. עובדים פדרליים נשלחים לחופשה כפויה ללא שכר, תוכניות ממשלתיות מתעכבות, ובין היתר מוקפאים גם פרסומי נתוני מאקרו חשובים.

השבתות כאלה הן לא נדירות בפוליטיקה האמריקאית, והן לרוב נובעות ממחלוקות פוליטיות חריפות בין המפלגות, בעיקר סביב סוגיות תקציביות, מדיניות רווחה, הגירה, חינוך ובריאות. במקרים רבים הן משמשות כלי לחץ פוליטי, שבו צד אחד מסרב לאשר את התקציב אלא אם יתקבלו תנאיו בנושאים שנויים במחלוקת.

במקרה הנוכחי, השבתת הממשל נמשכת כבר 40 ימים, אחת הארוכות ביותר בעשור האחרון. מדובר בהשלכה ישירה של כישלון בהעברת הצעת התקציב הפדרלי, מה שהביא להשבתת שירותים לא חיוניים. מלבד הפגיעה הישירה בעובדי המדינה, יש גם השפעות עקיפות על שוקי ההון, מאחר שנתונים כלכליים לא מתפרסמים והשקעות מתעכבות.