למה סיכוי טוב ש"הריצה אל בנק" פירסט ריפבליק תימשך; ואיך זה ישפיע על בנק אוף אמריקה?
סערה מתחוללת בענף הבנקאות העולמי. שלושת הבנקים - סיליקון ואלי, בנק וסיגנצ'ר וקרדיט סוויס, קרסו. בתגובה, בנקים מרכזיים ברחבי העולם הבינו שעליהם לפעול מהר והודיעו על פריסת רשת ביטחון גלובלית כדי למנוע הדבקת שרשרת בשל מחנק אשראי במערכת הבנקאות העולמית.
מדוע כל זה קורה כעת? לאחר משבר הסאב פריים ב-2008 מערכת הבנקאות האמריקאית הקנתה למרבית הבנקים ביטוח פיקדונות עד לסכום של כ-250 אלף דולר. המפקידים בחלק קטן מהבנקים שנחשבים לבנקים גדולים מדי כדי ליפול, זכו להגנה מלאה וכתוצר לוואי הריבית על הפיקדונות שלהם הייתה הרבה יותר נמוכה.
וכך הקלות שניתנו לבנקים קטנים שפעילותם צמחה בחדות בימי הריבית האפסית והקלות במבחני- "stress tests" - מבחני עמידות שמטרתם לחשוף את נקודות התורפה, הובילה לכך שביום הדין שווי הנכסים לא כיסו את ההתחייבויות. כשהלקוחות הפנימו שניהול הסיכונים היה קלוקל והסתערו על הבנקים, הם לא עמדו בלחץ.
וכך בין לילה, שלושה בנקים שניהלו עד אותה העת פיקדונות ונכסים בהיקף של מעל לשני טריליון דולר קרסו. המשקיעים המודאגים וקרנות גידור המתמחות בשורט החלו לתור ולחפש את הבנק הבא שמתנהל עם מטרה על גבו ועשוי לחוות בקרוב גם הוא "ריצה על הבנקים" ולפיכך גם מתאים לפתיחת פוזיציית שורט.
- הבנקים האזוריים מקשים על קבלת הלוואות וגם יחתכו את הבונוסים ב-20%
- דוחות קרדיט סוויס חושפים: 68 מיליארד דולר נמשכו ברבעון הראשון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד מאותם בנקים שעלה על הרדאר הוא בנק פירסט ריפבליק, בנק ללקוחות אמידים הפועל בקליפורניה ומנהל כחצי טריליון דולר. יחס הלוואות לפיקדון (LDR) של First Republic עמד על יחס של כ-111% יחס גבוה שהרים דגל אדום, לעומת יחס של כ-60% בתעשיית הבנקאות (על פי דוח S&P מספטמבר 2022).
היחס הגבוה הבהיר למשקיעים כי הבנק עשוי להגיע למצב של חדלות פירעון לפני בנקים אחרים - שכן לא תהיה לו מספיק נזילות לעמוד בדרישות המפקידים למשוך את כספם. ה-LDR הגבוהה סימן למשקיעים שהבנק לקח על עצמו סיכון מוגזם בפעילות ההלוואות שלו. מצב שעלול בסבירות גבוהה להוביל לכשל החזר, הפסדים שחיקה בהון העצמי ופגיעה נוספת בנזילות שעשויה להפוך את הבנק לפגיע יותר למצב של ריצה על הבנק.
החשש לקריסתו הובילה את מניית הבנק (FRC) לקרוס ב-80% מאז ה-8 מרץ 2023. בניגוד לבנקים הגדולים שגיוונו את מצבת הלקוחות שלהם גם עם לקוחות קטנים שפחות נוטים לעבור בנקים.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מצבת הלקוחות של פירסט ריפבליק היתה מורכבת בעיקר מלקוחות מתוחכמים שנהנו מריביות גבוהות לאורך השנים האחרונות, אך לא קיבלו הגנה מלאה לכספם. לאחר שהחלה מפולת הבנקים החלו הלקוחות להעביר במהרה את פיקדונותיהם לבנקים הגדולים שכן הם הפנימו שפוליטית יהיה קשה להצדיק הזרמה של כחצי טריליון דולר מצד הפד לייצוב אחזקותיהם.
המצב בו בנק שהעניק הלוואות בהיקף של כ-200 מיליארד דולר שלא ניתן לדעת את טיב הבטוחות כנגדם, עומד לקרוס ואם יקרוס הלוואותיו יציפו את שוק החוב ויזעזעו את המערכת הפיננסית הוביל את הרגולטור לפעול. בהוראת הבנק הפדרלי של ארה"ב 11 גופים פיננסים גדולים הפקידו 30 מיליארד דולר בקרן תמיכה ל-120 יום בפירסט ריפבליק. ככל הנראה מדובר בפרופורציה ישירה לסכומי הפיקדונות שהועברו אליהם מלקוחות שנמלטו מהפירסט רפובליק.
מי הם הבנקים שעשויים לא לראות את כספם חזרה אם הריצה לבנקים תמשיך: בנק אוף אמריקה וולס פארגו סיטי גרופ וג'יי.פי מורגן צ'ייס הפקידו כל אחד כ-5 מיליארד דולר. גולדמן זאקס ומורגן סטנלי תרמו כל אחד כ-2.5 מיליארד דולר. ו-Truist, PNC U.S. Bancorp, State Street ובנק אוף ניו יורק מלון הסכימו לסכן 1 מיליארד דולר מקופתם.
מכיוון שמרבית לקוחותיו של פירסט ריפבליק הינם לקוחות עשירים - מהמלייה של שרון סטון שהשבוע עמדה על בימת ערב גאלה וביכתה את מחיקתם של כ-30 מיליון דולר - 50% מהונה העצמי, ניתן להניח שללא ביטוח מלא לפיקדונות קיימת סבירות שהריצה על הבנק תמשיך.
- 3.ישראלים אגוצנטרים 23/03/2023 19:53הגב לתגובה זורק בגלל הרפורמה הכלכלה נופלת הזוי
- 2.יריב 22/03/2023 14:49הגב לתגובה זווהם חייבים להישמע לו? מדוע שהפד לא יזרים בעצמו סכומים כפי שהבנק המרכזי של שוויץ עשה במקרה של קרדיט סוויס (וזה אגב, לא הספיק)?
- 1.לילי 20/03/2023 15:22הגב לתגובה זולבעלי המניות ולמפקידים העשירים יש את הטל של מי שצריך כדי שהכסף שלהם לא יפגע . לא מדובר שחקנית , אלה אנשים שמקורבים לממשל .
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
