אינפלציה מדד המחירים
צילום: תמר מצפי

בכמה צפוי מדד המחירים לעלות ואיך זה ישפיע על החלטת הריבית?

מדד המחירים יפורסם הערב (18:30) והציפייה היא שירשום עליה של 0.3%-0.2%, מה שיעיד על עליית מחירים מצד אחד אך בעיקר על התמתנות בקצב; האם זה יעצור את עליית הריבית? כנראה שלא; עדכון - מדד המחירים לצרכן פורסם - הפתעה
איציק יצחקי | (8)

התמתנות בקצב האינפלציה? מדד המחירים לצרכן יפורסם הערב בשעה 18:30  (עדכון - המדד פורסם - הפתעה). אתמול פורסמו נתוני אינפלציה מעודדים בארצות הברית. יו"ר הפד ג'רום פאוול עשוי להשאיר את הריבית על כנה, במיוחד על רקע רצונו להרגיע את המערכת הבנקאית שנוצרו בה סדקים בעקבות נפילת בנק סיליקון ואלי. אבל בהחלט יכולה להיות שם הפתעה ועלייה של 0.25%. גם עלייה של 0.5% היא עדיין אופציה. ומה אצלנו?

בישראל, הציפייה היא שמדד המחירים לצרכן לחודש פברואר, ירשום עלייה של 0.3%-0.2% נתון שיעיד על עליית מחירים נוספת אך גם על התמתנות בקצב העלייה משנה לשנה.

כזכור, בחודש שעבר עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.3% בהשוואה לחודש דצמבר 2022, ומעל הציפיות, דבר שגרם לנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון להעלות את הריבית ב-0.5%.

כעת, יש ציפייה להתמתנות בקצב האינפלציה שנובעת גם בשל העובדה הפשוטה שפברואר 2022 האינפלציה זינקה לשיא - 0.7% בחודש אחד. פברואר אשתקד הוביל את תחילת עליית המחירים שהגיעה לשיאה בחודש יולי ל-1.1% באותו חודש. אבל זו רק אנקדוטה קטנה. מה שחשוב יהיה לראות הוא האם האינפלציה מתרסנת - וזה ממש לא בטוח. שכר הדירה לא עושה רושם של עצירה. עליות המחירים במזון נמשכות. הדולר עלה. אינפלציה של 0.3%-0.4% ואפילו הפתעה לכיוון 0.5% היא אפשרית, אם כי, צריך לזכור  שההאטה בחודשים האחרונים מחלחלת לציבור והביקושים אמורים לרדת, דבר שצפוי לחוץ על ירידת מחירים.  השאלה אם זה כבר בשטח - כנראה שעוד לא בגדול. "בקטנה" כן. 

המדד בשנה שעברה עמד על 5.3%. כעת, קצב האינפלציה אמור להיות מתחת ל-5%, שזאת ירידה משמעותית לעומת המדד האחרון שהיה בקצב שנתי של 5.4%. אם המדד יעלה ב-0.2% בלבד, המשמעות היא שקצב עליית האינפלציה יירד מתחת ל-5% וזה אמור להשפיע על הנגיד להקל-להמעיט בהעלאת הריבית. הנגיד התבטא היום לגבי הריבית ולא נראה שיש מצב שהוא ישאיר אותה על כנה - הנגיד ברמז עבה לגבי הריבית: "יהיה כואב להחזיר האינפלציה ליעדה".

בזהירות ניתן להעריך שהנגיד בהינתן שהמדד לא יחרוג מהציפיות, יעלה את הריבית ברבע האחוז, אך גם מדד טוב לא יסית אותו מהעלאה נמוכה. עם זאת, נראה שאנחנו כבר קרובים מאוד לעצירה בקצב העלאות הריבית. הריבית הגבוהה תישאר יותר זמן משהוערך תחילה, זו לא ריבית שתחזור לרדת בסוף השנה, ממש לא, אבל מתישהו במחצית הראשונה של 2024 צפויה כבר ירידה. 

הסעיף שמרכז עניין הוא כמובן מדד מחירי הדיור. אתמול התפרסמו נתוני הדירות החדשות והם הצביעו על ירידה בהיקף הרכישות ביחס לשנה שעברה וביחס לחודש הקודם. מספטמבר יש ירידה של 4.3% בחודש בהיקפי המכירות. מחירי הדירות כבר בירידה, אפילו ירידה משמעותית (הרחבה כאן), וסביר שמדד מחירי הדירות יבטא זאת היום. 

קיראו עוד ב"בארץ"

נתון נוסף שישפיע על המדד הוא תעריף החשמל, שירד ב־1.5%. גם ביטול מס הרכישה על כלים חד פעמיים ישפיע, לאחר שעבר כבר בכנסת.

המדד הזה הוא השני שיתפרסם תחת ממשלת נתניהו החדשה. המדד והריבית משפיעים עליכם משום שהם קשורים ומבטאים את יוקר המחייה. מעבר לכך, בכל הלוואה ובעיקר במשכנתאות יש הצמדה למדד והשפעה של הריבית - כשהריבית והמדד עולים, גם המשכנתא שלכם מתייקרת והחזר המשכנתא עולה. בהתאם להסכם שלכם עם הבנק. רוב המשכנתאות צמודות בחלקן לריבית הפריים (ריבית בנק ישראל+1.5%) ובחלקן למדד - בין אם הריבית משתנה או קבועה.

חשוב להדגיש: גורם נוסף שמושפע מעליית המחירים (האינפלציה) והעלאת הריבית הוא הדולר. כשהריבית עולה, אנשים משקיעים יותר במכשירים פיננסיים בארץ מאשר בחו"ל, בשקלים ולא בדולרים, מה שמביא למכירה של דולרים ולרכישת שקלים - כלומר, ירידה בשער הדולר. מה שחשוב בהקשר זה הוא פער הריביות בין ישראל לארה"ב. מדובר במשחק של ציפיות - אם הציפיות לריבית בארה"ב תרדנה, זה אמור לחזק את השקל ואם הציפיות לריבית בארץ תרדנה זה יחזק את הדולר וההיפך. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    DF 15/03/2023 16:09
    הגב לתגובה זו
    באחוז וחצי רק שכחו לרשום שלפני זה עלה במעל שמונה אחוז . רק שביבי לא יקח לידיו את הלמס..כי אצלו המדד רק יירד..ובםועל הכל ימשיך להתייקר..
  • 6.
    ריאליסט 15/03/2023 15:44
    הגב לתגובה זו
    מדד פברואר יעלה רק ב 0.2 ??? לפי תחושה שלי לפחות אחוז וחצי...הכיס מרגיש....
  • 5.
    הרלוונטי 15/03/2023 11:12
    הגב לתגובה זו
    האינפלציה בארץ כבר כמה חודשים ושנים ברציפות מעבר לציפיות, האינפלציה תעלה ולא תרד, מבלבלים לכם במוח שהמצב פה טוב ושמחירי הדירות יורדים אבל בולשיט, הכל רק עולה השקל נחלש בטירוף, אני מצפה למדד של לפחות 5.4%
  • 4.
    שם 15/03/2023 10:26
    הגב לתגובה זו
    מה הצפי למדד תשומות הבנייה?
  • קבלן גנב 15/03/2023 10:56
    הגב לתגובה זו
    אני דיווחתי ללמס שכל חומרי הבנייה התייקרו ב30 אחוז! הרי אף אחד לא בודק אותי.
  • 3.
    שמעון 15/03/2023 10:05
    הגב לתגובה זו
    המדד יעלה 0.5 לפחות אפריל 04
  • 2.
    נתי 15/03/2023 10:01
    הגב לתגובה זו
    עליה תהיה בהחלפת שוכרים, וואיי לי וואיי לי
  • 1.
    ברגע שהנגיד נכנס לאזור של העלאות רבית,יהיה לו קשה לעצור (ל"ת)
    פילי 15/03/2023 10:00
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).