עונת הדוחות בוול סטריט כבר כמעט הסתיימה למעט מספר חברות קטנות יותר. ענקיות הטכנולוגיה, הרפואה, המסחר והבנקים כבר מאחורינו ובסך הכל אפשר להגיד שזו הייתה עונת לא דוחות לא רעה. ביום חמישי תדווח ענקית התוכנה אורקל ORACLE CORP . גם הישראליות בוול סטריט כבר לקראת הסוף כאשר דריו הלת' דריו הלת' ואבוג'ן אבוג'ן (US) תדווחנה ביום חמישי. באטמ באטמ (UK) הישראלית שנסחרת בבריטניה תדווח מחר.

נבואות זעם מפני מיתון איימו להתגשם ברבעון הנוכחי אך בינתיים אנליסטים כבר הספיקו לדחות אותן לקראת סוף הרבעון השני או תחלת זה השלישי. בינתיים, המדדים בוול סטריט מציגים עליות מרשימות מתחילת השנה: הנאסד"ק זינק ב-12.5%, ה-S&P 500 קפץ ב-5.8% והדאו ג'ונס עלה ב-0.8% בלבד.

השוק האמריקאי עדיין חלש. האינפלציה אמנם יורדת כמצופה אך נראה כי נדרשות פעולות נוספות של הפד' לצינון השוק שכן שוק העבודה מסרב להתקרר כפי שבכירי הבנק היו רוצים. התקררות שוק העבודה היא הכרח עבור דיכוי האינפלציה ולשם הבנק המרכזי חותר, למרות המודעות למחיר הכבד שזה ייגבה מהשווקים ומהמשקיעים.

נתונים חשובים שיתפרסמו השבוע:

רביעי - מספר המשרות הפנויות (JOLTS) לחודש ינואר והשינוי במספר המועסקים בסקטור העסקי ADP (פברואר).

שישי - נתוני התעסוקה ועלות השכר לשעת עבודה (פברואר). אם הנתון החזק בחודש ינואר (גידול של 517 אלף מועסקים) נבע מבעיות מדידה בניכוי עונתיות, אנחנו אמורים לראות נתון חלש במיוחד בפברואר. הציפיות בשוק הן לגידול של 200 אלף מועסקים.

• פנסיה במסלול S&P 500 - ההגנה שלא מדברים עליה
• "ה-S&P 500 יגיע ל-7,000 בסוף שנה"; מה התחזית ל-2026?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מוסרים כי "מכלול הנתונים מצביעים על המשך צמיחה בתחילת השנה, כנראה שהמיתון (או ההתמתנות המשמעותית בפעילות) יידחה למחצית השנייה של השנה. אומנם מדדי מנהלי הרכש מצביעים על המשך חולשה בתעשייה (47.7 נקודות בפברואר), אך גם על המשך התרחבות נאה בפעילות בענפי השירותים (מדד ה-ISM עומד על 55.1 נקודות, ירידה קלה מ-55.2 בינואר). מסתמן שיפור ברכיבי ההזמנות (62.2 נק' לעומת 60.4) והתעסוקה (54 נק' לעומת 50. הביקוש לרכישת בתים חזר לעלות בינואר ב-8.1% (sales home Pending), ההזמנות של מוצרי בניי קיימא (למעט ענף התחבורה) עלו ב-0.7%, ומספר דורשי העבודה נותר נמוך (פחות ממאתיים אלף). יחד עם זאת, מדד האמון הצרכני ירד בפברואר, בפרט רכיב הצפיות קדימה. חשוב לציין שרכיב המחירים במדד מנהלי הרכש בתעשייה חזר לעלות (ל-51.3 נק' מ-45), זאת בנוסף לרכיב המחירים בענפי השירותים (65.6). מדובר באינדיקטורים מובילים לגבי המשך לחצי האינפלציה בארה"ב, בפרט בענפי השירותים אך גם במחירי התעשייה.

"עלייה בעלות העבודה בארה"ב - קיימת קורלציה ברורה בין עלות העבודה ליחידת תפוקה (Cost Labor Unit) וקצב האינפלציה. האומדן של רבעון ד' עודכן כלפי מעלה לעלייה של 6.3% בעלות העבודה שנה אחורה, מ-4.5% בפרסום הקודם, תוך כדי ירידה משמעותית בפריון. עלייה בעלות העבודה ליחידת תפוקה תומכת בלחצי אינפלציה כאשר פירמות חייבות להעלות מחירים כדי לשמור על רווחיות מסוימת".

אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות: "הכל עובד לפי התוכנית. בערך. אם בינואר ההערכות שהכלכלה האמריקאית נכנסת לתהליך של נחיתה רכה הלכו והתגברו הרי שבפברואר הקערה התהפכה על פיה והנחיתה הפכה פתאום להמראה. הגורם העיקרי לתזזיתיות של התחזיות, מלבד לחיבה הטבעית של המשקיעים לדרמטיות מוגזמת, הוא הפד' שמגיב גם הוא לאירועים, כמעט מדי שבוע, ומייצר חוסר שקט. ניל קאשקרי, נשיא הפד' של מיניאפוליס, היווה את הדוגמה הכי טובה לכך בשבוע שעבר כשהצליח בנאום אחד לומר המון דברים בלי למעשה לומר שום דבר. לפי קאשקרי, בפד לא רואים עדיין סימנים לכך שהמדיניות שלהם מצליחה להשפיע על ענפי השירותים וזה אכן מדאיג אבל גם לוקח זמן למדיניות להשפיע. עוד מהפנינים של קאשקרי: "אנחנו לא רוצים שיהיה מיתון אבל האינפלציה היא היעד העיקרי", "לא צריך להיסחף בגלל נתונים של חודש אחד" ו-"לא החלטתי אם לתמוך בהעלאה של 25 או 50 נ"ב אבל מה שחשוב יותר זה מה שנשדר בהודעה ובתחזיות לגבי העתיד". קשה אמנם להאשים את חברי הפד' שכן בסופו של דבר גם הם מגששים באפילה כמו כולנו אבל ניתן היה לצפות מהם לשים דגש על כך שבסופו של דבר הכל עובד לפי התוכנית. בערך. המחזור הכלכלי של השנתיים האחרונות היה חריג בעוצמתו אבל רגיל מאוד במהותו. עודף ביקוש הוביל לאינפלציה והעלאות הריבית יקררו את הביקוש ואת האינפלציה. זה לוקח זמן אבל העדויות בשטח מלמדות שהתהליך אכן מתרחש.

• "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
• "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

"הפד' ביצע ב-2022 את מהלך העלאות הריבית האגרסיבי ביותר שנרשם אי פעם בשנה קלנדרית ושוק האשראי מאותת שמהלך זה עובד. סקר קציני האשראי מלמד שבכל הסגמנטים תנאי האשראי הוקשחו ושיעור הבנקים שדיווחו על צפי לגידול בחדלות פירעון של הלוואות ובהפרשות ממשיך לעלות. לפי S&P שיעור ההלוואות הסאבפריים לרכב בפיגור של 60 יום ומעלה כבר עומד על 6.05%, גבוה מהרמה של 2009 ולפי בלומברג, בחודשיים הראשונים של השנה 59 חברות הגישו בקשה לפשיטת רגל בהיקף גדול (יותר מ-50 מיליון דולר התחייבויות). מדובר על הקצב הכי מהיר בחודשיים הראשונים של השנה מאז 2009, אז נרשמו 63 כאלו. בשורה התחתונה, קשה לראות תמונה שבה הכלכלה האמריקאית לא נכנסת למיתון לקראת אמצע השנה. מיתון שיביא להאטה בשוק העבודה ולצינון של האינפלציה בענפי השירותים. עם זאת, כפי שציינו לפני שבועיים, היקף החסכונות של משקי הבית מתקופת הקורונה והחובות הארוכים בריבית נמוכה של הסקטור העיסקי יעכבו ויחלישו כנראה את כל התהליך מה שיאפשר באמת נחיתה רכה. אגב, גורם נוסף לעיכוב בתמסורת בין הריבית לפעילות הכלכלית במשק הוא העובדה ששיעור המשכנתאות בריבית משתנה בארה"ב ירד לאחר המשבר של 2008 לפחות מ-10%. במילים אחרות, כל מי שלקח משכנתא ב-15 השנים האחרונות כמעט ולא מרגיש את ההשפעה של העליה בריבית על ההחזר החודשי".

מבנק הפועלים נמסר: "נמשכה העלייה בתשואות בארה"ב, והשווקים מתמחרים ריביות גבוהות יותר. הערות ניציות של חברי הפד', לגבי האפשרות להעלאת ריבית של 0.5% בהחלטת הריבית הקרובה החודש, הביאו לזינוק בתשואות האג"ח בארה"ב במהלך החלק הראשון של השבוע. אלו התמתנו מעט כאשר נשיא הפד' של אטלנטה הצהיר שהוא עדיין תומך רק בהעלאת ריבית של 0.25%. שוק ההון צופה כעת עוד שלוש העלאות ריבית לפחות במינונים של 0.25% בכל אחת ישיבות הפד' שיתקיימו בחודשים מרץ, מאי ויוני, כך שהריבית תגיע לרמה של 5.5%, ותיוותר ברמה זו עד סוף שנת 2023. השווקים מתמחרים בהסתברות נמוכה שהריבית תעלה גם מעבר ל-5.5%. הריבית לטווחים ארוכים יותר עלתה גם היא, ושוק ההון מעריך שהריבית בסוף 2024 תעמוד על כ-4.5% ובסוף 2025 על רמה של כ-4".