קרנות נאמנות בפברואר: המסורתיות פדו כמעט 5 מיליארד שקל - הכי גבוה מזה 8 חודשים
מנגד, הקרנות הכספיות גייסו 4.9 מיליארד שקל, כש"קצב הגיוס בקרנות הדולריות הולך ומתעצם", אומר שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות מיטב
"המגמה השלילית בשוקי המניות ואיגרות החוב בישראל התעצמה והתבטאה בפדיונות בקרנות הנאמנות בקצב גבוה משמעותית מזה שבחודש ינואר. זאת, יחד עם מהלך חד מעלה של התשואות לפדיון של אג"ח ממשלתיות וקונצרניות, אומר שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות מיטב.
"בארה"ב, לאחר ראלי בשוק המניות וכמה נתוני אינפלציה טובים בחודשים האחרונים, המשקיעים קיבלו תזכורת כואבת בנתונים שהתפרסמו אודות האינפלציה ה"דביקה" והכלכלה החזקה. תחזיות הריבית הנגזרות משוק אג"ח, התעדכנו כלפי מעלה, לפי תחזית הפד'."
התעשייה האקטיבית המסורתית בחתך של קטגוריות: יציאת הכספים מתגברת
לדברי אשכנזי, הקטגוריות המגייסות המשמעותיות היחידות בתעשייה האקטיבית המסורתית, היו קטגוריות אג"ח בחו"ל ומניות בחו"ל שגייסו סכום של כ-580 מיליון שקל וכ-130 מיליון שקל בהתאמה. קטגוריות ממונפות ואסטרטגיות ואגד קרנות גייסו סכומים קטנים בהרבה של כ-40 מיליון שקל וכ-20 מיליון שקל בהתאמה.
- מליסרון בתחזית חיובית ל-2025: ה-FFO יגדל ל-1.27 מיליון שקל
- IBI קוואליטי נכנסת לתחום המשכנתאות הארוכות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטגוריית אג"ח כללי, הקטגוריה הגדולה ביותר בנכסיה בפער גדול משאר קטגוריות ההשקעה, סיימה את חודש פברואר עם הפדיון הגדול ביותר, ובסכום גבוה משמעותית מחודשים קודמים, של כ-3 מיליארד שקל, המהווה קרוב ל4% מנכסיה.
קטגוריית מניות בארץ סיימה את החודש עם פדיון של כ-890 מיליון שקל, שמהווה כ-5% מנכסיה. מגמת הפדיונות בקטגוריית אג"ח מדינה של ממשלת ישראל נמשכת ומתעצמת גם היא, כשהחודש פדתה הקטגוריה סכום של כ-870 מיליון שקל, המהווה כ-4% מנכסיה.
קטגוריית חברות והמרה פדתה סכום של כ-740 מיליון שקל, המהווה כ-3% מנכסיה. קטגוריית הקרנות הגמישות פדתה סכום של כ-140 מיליון שקל, המהווה מעט יותר מ-3% מנכסיה.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
הקרנות הכספיות: האטה בגיוס לשקליות, זינוק בגיוס לדולריות
הקרנות הכספיות גייסו גם החודש סכום גבוה מאוד של כ-4.9 מיליארד שקל. הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-3.1 מיליארד שקל והקרנות הכספיות הדולריות גייסו כ-1.8 מיליארד שקל. הגיוס הגדול לכספיות השקליות נובע משורה של העלאות ריבית, מהיותן כתובת לחנייה לכספים שיצאו מהקרנות המסורתיות, ומהיתרון המיסויי הניכר שיש להן מול השקעה בפיקדונות שקליים בפרק זמן זה של אינפלציה, וזאת בנוסף ליתרון הנזילות שלהן.
החודש, בעקבות העלייה החדה בשער הדולר/שקל, התרחשה תפנית משמעותית בגיוסי הכספיות כשהכספיות הדולריות גייסו נתח של כ-37% מסך הגיוס בקרנות הכספיות. באחד עשר החודשים האחרונים גייסו הקרנות הכספיות סכום גדול של כ-43.1 מיליארד שקל ונתח השוק שלהן נסק מכ-4.2% לכ-16.5%. נתח השוק שלהן מתוך תעשיית הקרנות האקטיביות בלבד (בקרנות הפסיביות אין קרנות כספיות) עומד על כ-28.3%. עם זאת, סך נכסיהן (כ-61 מיליארד שקל) נמוך רק בכ-6% מסך נכסיהן כשהיו בשיא.
התעשייה הפסיבית – קרנות הסל והקרנות המחקות
חודש פברואר בתעשייה הפסיבית התאפיין גם הוא במגמה שלילית, עם פדיון כולל של כ-1.3 מיליארד שקל, כשהפדיון הגיע ברובו מקרנות הסל שפדו סכום של כ-900 מיליון שקל, הקרנות המחקות הוסיפו לפדיון סכום של כ-430 מיליון שקל.
קטגוריית מניות בחו"ל, המגייסת ביותר החודש בתעשייה הפסיבית, גייסה סכום של כ-1.1 מיליארד שקל, הקרנות המחקות גייסו סכום של כ-650 מיליון שקל וקרנות הסל גייסו סכום של כ-450 מיליון שקל.
קטגוריית אג"ח בחו"ל, הנהנית גם היא מחיפוש המשקיעים אחר אפיקי השקעה דולריים, גייסה החודש סכום של כ-590 מיליון שקל. כשסכום של כ-380 מיליון שקל הגיע מהקרנות המחקות, וסכום של כ-210 מיליון שקל הגיע מקרנות הסל.
לעומת זאת, בכל מה שקשור לנכסים פיננסיים בישראל, נרשמה מגמה של יציאת כספים. קטגוריית מניות בארץ הייתה הפודה הגדולה בתעשייה הפסיבית החודש, כשפדתה סכום של כ-1.5 מיליארד שקל, קרנות הסל פדו כ-950 מיליון שקל והקרנות המחקות פדו כ-550 מיליון שקל.
קטגוריית חברות והמרה, פדתה סכום של כ-1.2 מיליארד שקל, הקרנות המחקות פדו סכום של כ-670 מיליון שקל וקרנות הסל הוסיפו כ-500 מיליון שקל לפדיון.
קטגוריית אג"ח מדינה פדתה סכום של כ-290 מיליון שקל. הקרנות המחקות פדו סכום של כ-190 מיליון שקל וקרנות הסל הוסיפו לפדיון כ-100 מיליון שקל.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
