גורג סורוס
צילום: Harald Dettenborn/ויקיפדיה
מאקרו כלכלה

האם בנק ישראל שמחזיק 200 מיליארד דולר בקופה, יכול לשלוט בשער הדולר?

בנק ישראל עשוי למכור דולרים כדי לעצור את עליית שער הדולר ביחס לשקל; האם זה ישפיע על השער וגם - על התרגיל הפיננסי של ג'ורג' סורוס שהראה שהשוק חזק מהבנק המרכזי האנגלי 

ההיחלשות של השקל בחודשים האחרונים העלתה את השאלה האם בנק ישראל יכול לחזק את השקל באמצעות התערבות בשוק המט"ח. כפי שאפשר לראות בתקופה שבין 2008 ל-2021, בנק ישראל רכש כמות גדולה של יתרות מט"ח, כך שיש ברשותו כ-200 מיליארד דולרים. מי שסבורים שבנק ישראל יכול לחזק את השקל בעזרת התערבות בשוק, סבורים שבנק ישראל יכול לספק חלק מהביקושים למט"ח בעזרת מכירה של חלק מיתרת המט"ח שברשותו, וכך לגרום לעליה בשער השקל.

יתרות מט"ח. מקור: בנק ישראל

אבל התערבות של בנק מרכזי בשוק המט"ח כדי לחזק את המטבע המקומי עשויה להיות מהלך מסוכן מאוד. את הדוגמה הטובה ביותר לעד כמה המהלך הזה מסוכן, ניתן ללמוד מה-16 בספטמבר 1992, היום שבו הסוחרים שברו את הליש"ט. הרקע למה שהתרחש ב- 16 בספטמבר 1992 הוא הרצון של בריטניה להצטרף לאיחוד האירופאי. כחלק מהתהליך ליצירה של מטבע אחיד, 11 מדינות התחייבו לשמירה על מה שנקרא אז: Exchange Rate Mechanism (מכניזם לשערי חליפין, ERM). המכניזם לשערי חליפין קבע ששערי החליפין בין 11 המדינות ישמרו בתוך תחום צר למדי. המשמעות הייתה שהבנק המרכזי האנגלי היה חייב למנוע פיחות חזק מדי בליש"ט, כדי שהליש"ט לא ייפול אל מחוץ לתחום.

אבל כדי לשמור על יציבות של שערי חליפין, נדרשת גם אחידות של המדיניות הפיסקלית והמוניטרית של המדינות. בשנות ה-80' וה-90', זה לא היה קיים. בסוף שנות ה-80' ולתוך שנות ה-90', בריטניה הייתה במשבר כלכלי. כדי להתמודד איתו, הבנק המרכזי החזיק ריבית נמוכה, בניסיון לתמרץ את הכלכלה. גרמניה, לעומת זאת, הייתה בדיוק אחרי האיחוד עם מזרח גרמניה. האיחוד הזה יצר גידול בביקושים, וכדי להתמודד עם הגידול הזה, הבנק המרכזי הגרמני החזיק ריבית גבוהה יחסית. גם בצרפת הריבית והצמיחה היו גבוהים יחסית.

את התוצאה אפשר לראות בתרשים למטה: האינפלציה בבריטניה בשנות ה-80' ובראשית שנות ה-90' הייתה גבוהה בהרבה מאשר בגרמניה ובצרפת. למעשה, בסוף שנות ה-80', האינפלציה בבריטניה הייתה לא שונה בהרבה מאשר באיטליה, מדינה שלפני עידן האירו הייתה ידועה באינפלציה הגבוהה שלה.

אינפלציה בבריטניה, גרמניה, איטליה, וצרפת

אינפלציה גבוהה וריבית נמוכה הן מתכון לעזיבה של כסף. וכסף אכן עזב את בריטניה (ואת איטליה) בכיוונן של צרפת ובעיקר גרמניה. מה שמנע פיחות חזק מדי בליש"ט היה הבנק המרכזי האנגלי, שסיפק את הביקוש למט"ח בעזרת מכירה של מט"ח.

מי שזיהה שהמצב הזה לא יכול להמשיך לאורך זמן היה המשקיע ג'ורג' סורוס. הוא הבין שהממשלה הבריטית אולי רוצה להחזיק את הליש"ט חזק מסיבות פוליטיות, אבל לכלכלה הבריטית זה לא מתאים. הוא ציפה שבמוקדם או במאוחר הליש"ט ייפול, ושזה יעשה טוב לכלכלה הבריטית: כשמדינה במיתון, יש יתרון במטבע חלש שמאפשר להגדיל את הייצוא.

אז סורוס החליט ללמד את הבנק המרכזי האנגלי שאי אפשר לעצור את השוק. ב-16 בספטמבר 1992 הוא לווה ליש"ט בשווי של כ-7 מיליארד דולרים, והשתמש בהם כדי לרכוש מארקים גרמנים ופרנקים צרפתיים. במקביל, הוא רכש גם מניות של חברות בריטיות, בציפייה לעליות בבורסה האנגלית ברגע שהליש"ט יפוחת.

קיראו עוד ב"גלובל"

כשסורוס התחיל את הרכישות שלו, גם סוחרים אחרים התעוררו. הם הבינו מה קורה בשוק, והחלו גם הם להמיר את הליש"ט שלהם למטבעות אחרים. בתוך כמה שעות, הבנק המרכזי הבריטי הבין שהוא לא יוכל לעמוד מול השוק, והליש"ט פוחת בכ-10 אחוזים. בימים שבאו אחר כך, סורוס והמשקיעים האחרים רכשו ליש"ט בשער הנמוך כדי להחזיר את ההלוואות שלקחו, ונשארו עם רווחים אדירים. סורוס הרוויח כמיליארד וחצי דולרים באותו חודש ספטמבר. גם בתי השקעות כמו ג'י.פי. מורגן וצ'ייס מנהטן הרוויחו סכומים גדולים.

בזמנו, המהלך ההוא של סורוס נתפס כמהלך שהשפיל את הבנק המרכזי האנגלי, למרות שסורוס טען שהוא מעדיף לחשוב שהוא סייע לבנק המרכזי האנגלי לעשות את מה שחייב היה להיעשות. הנפילה בשער הליש"ט אכן הרימה את שוק המניות האנגלי, וסייעה לבריטניה לצאת מהמשבר שבו היא נמצאה. היא גם מנעה מבריטניה להצטרף לאירו, ואפשרה לה לבצע את הברקזיט. אבל היא בעיקר לימדה בנקים מרכזיים שאי אפשר ללכת נגד השוק לאורך זמן. גם אם הפוליטיקה דורשת שבנק המרכזי יתערב, בסופו של דבר, השוק מנצח.

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(27):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 22.
    יעקב ברזילי 02/03/2023 14:53
    הגב לתגובה זו
    השאלה מופנית לדר אביחי שניר או לכל מי שיודע.מאיפה באו כמיליארד שקלים לקניית דולרים עמ לשמור על מחיר סביר ק4נו דולרים עמ לשמור על ערך סביר פחות או יותר טובת חברות היצוא.בתקציב המדינה לא מופיע סעיף "קניית דולרים".להדפיס שקלים אסור עפ'י חוק.הנפקת אג'חים?לא נראה לי.כמה אפשר להנפיק אגחים נושאי ריבית?בשבילי זאת תעלומה
  • 21.
    המגיב 02/03/2023 08:30
    הגב לתגובה זו
    מה שקרה בבריטניה היה היצמדות של הפאונד לשער לא נכון שתוחזק על ידי רכישות של ל"ש"ט. זה לא מה שקורה כאן והאמצעים של בנק ישראל הם עצומים.
  • 20.
    אבי 01/03/2023 16:09
    הגב לתגובה זו
    מאתיים מליארד זה סכום אדיר בנק ישראל יכול לשחק כמו סוג של ספקולנט שמעט כל הקלפים בידו, בקיצור צריך להיות חכם.
  • 19.
    כלכלן 01/03/2023 14:42
    הגב לתגובה זו
    אסור ללכת נגד הבנק המרכזי - זאת האמירה הנכונה. בקורונה הדולר התחזק מ 3.30 ל 3.88 במהלך בוקר מסחר - ואז בנק ישראל ביצע עסקת חלף בסכום לא משמעותי ואותת שהוא חמכור דולרים - מאז לא מכר הרבה אבל השוק הפנים והדולר הגיע אף ל 3.08 - מוסר ההשכל - אם בנק ישראל רק יניד עפעף ויודיע שמתחיל למכור המצב יירע - אבל לאמיר ירון אגנדה שמאלנית והוא מעוניין בכאוס , עלית הדולר ובעקבתיה האינפלציה והריבית - משרתות את השמאלנים בהחרבת הכלכלה הישראלית - אם רק היה מוכר דולרים הכל היה נרגע - וכולם יודעים זאת - יאלה 4 חודשים והוא עף ממילא הביתה
  • 18.
    בגדי המלך החדשים 01/03/2023 14:09
    הגב לתגובה זו
    מוכר. לאחר שהשער היה יורד הייתי קונה שוב למקרה שיהיה צורך נוסף.
  • 17.
    לכל תאבי הרודנות: קנו שקלים ומניות בבורסה הישרלית :) (ל"ת)
    מישהו 01/03/2023 12:39
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    יריב 01/03/2023 12:17
    הגב לתגובה זו
    יכול לממש קצת, סתם בשביל הכיף.
  • המגיב 02/03/2023 08:31
    הגב לתגובה זו
    בינתיים הוא מופסד עשרות מיליארדים. לא רק על הרכישה אלא גם על הרבית
  • 15.
    אור 01/03/2023 12:01
    הגב לתגובה זו
    המצב כאן שונה לגמרי. אבל מעניין אותי, אם מישהו יודע - כמה דולרים/₪ מחליפים ידיים כל יום בממוצע?
  • אל 02/03/2023 02:12
    הגב לתגובה זו
    א.הכלכלה של 92 זה לא כלכלה של היום 2.לסורוס היה 7 מיליארד,לבנק ישראל יש 200,ונגד זה גם אילן מאסק לא יכול
  • 14.
    ישראל 01/03/2023 11:53
    הגב לתגובה זו
    בינואר בנק ישראל רכש 6.8 מיליארד דולר בסביבות ה 3.3 ש"ח\$ ומכר אותן בשבוע שעבר בכ 3.65 ש"ח\$. וכנראה וירכוש שוב את אותם דולרים כשההיסטרים ירצו לחזור לשקל
  • 13.
    מאמר סופר מלהיב, תודה לכותב (ל"ת)
    נדב 01/03/2023 11:35
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    אזולאי עזרא 01/03/2023 11:27
    הגב לתגובה זו
    למה אני ואחרים צריכים לישמוע או ליראות את סורוס הבן זונה האנטישמי.
  • 11.
    דודי 01/03/2023 11:11
    הגב לתגובה זו
    פה מדובר בפעילות BDS פנימית, של כמה טמבלים שמנסים לשרוף את המדינה כי הם לא בשלטון. האמצעים שלהם די מוגבלים ביחס לבנק ישראל, ואפשר לנטרל את ההשפעה שלהם במעט מאוד כסף לכן אין שום סיבה שהם לא ינסו ויצליחו לשמור על יציבות השקל.
  • 10.
    גם היום סורוס האנטישמי היהודי מפיל את הדוק כאן אצלנו (ל"ת)
    משה ראשל"צ 01/03/2023 10:46
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    גגג 01/03/2023 10:26
    הגב לתגובה זו
    כל הרעיון של בנק ישראל והאוצר זה מיסים. אין מצב שהוא ימכור כמויות. עליית מחירים שווה עוד מיסים. ככה זה עובד
  • 8.
    מוסדיים 01/03/2023 09:28
    הגב לתגובה זו
    ויהיו חייבים להחזיר לארץ חלק מההשקעות
  • 7.
    הדולר גם היום יורד-הדולרים זורמים לארצנו בגלל המהפכה (ל"ת)
    מאיר 01/03/2023 09:25
    הגב לתגובה זו
  • גולדפינגר 01/03/2023 12:47
    הגב לתגובה זו
    מוכרים דולרים כדאי לשלם משכורות בהייטק
  • 6.
    נכהצ 01/03/2023 09:15
    הגב לתגובה זו
    זה הפיתרון. הוא בוחש בהכל ופוגע בביטחון מדינת ישראל
  • כמה קיבלת כסף על התגובה גם אני רוצה (ל"ת)
    משה ראשל"צ 01/03/2023 10:47
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רוני 01/03/2023 09:05
    הגב לתגובה זו
    עדיף לו לתת לספקולנטים לעשות את המהלך שלהם כי הוא מוגבל ביכולת והם לא.. שישמור את הכסף כו הצרות הכלכליות רק בתחילת הדרך ממש..
  • 4.
    אזרח 01/03/2023 08:44
    הגב לתגובה זו
    בעבר קנה כדי למנוע התחזקות מוגזמת של הדולר ופגיעה ביצואנים, כעת צריך למכור כדי למנוע החלשות מוגזמת ופגיעה ביבואנים. מטרה בעבר היתה שיחזיק רזרבות של כ 20 מיליארד בלבד, גם אם כיום נדרש לרמה של 50 מיליארד עדיין המשמעות שהוא מחזיק עודף של 150 מילארד שלא לצורך.
  • 3.
    צביקה 01/03/2023 08:31
    הגב לתגובה זו
    הנגיד היפני רכש מעל 20 מיליארד $ כדי לגרום לפיחות היאן וזה השפיע לטווח קצר בלבד ולאחר מכן היאן שוב התחזק
  • 2.
    משה+ 01/03/2023 08:30
    הגב לתגובה זו
    אין ספק, שמהפכה המשטרית וממשלת תוהו בוהו יביאו לקריסה כלכלית. על בנק ישראל לשמור כל דולר במטח לעזור לכלכלה מפני תהום - על ממשלת עבריינים להפסיק לאלתר לסכן את מדינת ישראל ואת כלכלתה!!!!
  • 1.
    לילי 01/03/2023 08:27
    הגב לתגובה זו
    יש לטפל בבעיות לפי סדר 1 לתת ביטחון פיזי , כלכלי , פוליטי ומשפטי . 2 . להקטין את הוצאות הממשלה על בטלנים ( הקטנת הגירעון דרך תשלומי העברה ) . 3 להעלות ריבית .4 להגדיל יצוא 5 לצמצם חוב מדינה . היתרות של בנק ישראל קטנות ביחס לעוצמת השוק . מה שיעצור את העליה זה המחיר הגבוהה .
  • דורון האדום 01/03/2023 16:15
    הגב לתגובה זו
    שכירים לא משלמים מספיק מס בארץ? 33 אחוז מס הכנסה, 15 אחוז מס בריאות וביטוח לאומי. אלה רק הישירים. העקיפים: בלו על הדלק, ארנונה, מע"מ 17% על כל מוצר, אגרות רישויומס רווחי הון של 25 אחוז אם הצליחו להרוויח. צריך להפסיק קצבאות לאנשים שלא רוצים לעבוד. ההוצאה על ביטוח לאומי היא השניה בגודלה.
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

טראמפ אינטלטראמפ אינטל

ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש

הממשל האמריקני גרף רווח של כ־5 מיליארד דולר בתוך פחות מחודש מהשקעתו באינטל, לאחר שרכש כ־10% מהחברה ב־9 מיליארד דולר והרוויח מהזינוק במניה בעקבות הצטרפות אנבידיה כמשקיעה
אדיר בן עמי |

אם רוצים ללמוד על השקעות מוצלחות, כנראה שכדאי לעקוב אחר הממשל האמריקני. ב־22 באוגוסט הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שהממשלה תרכוש 433 מיליון מניות של אינטל Intel Corp במחיר של 20.47 דולר למניה – עסקה בהיקף של כ־9 מיליארד דולר שהקנתה לה כ־10 אחוזים מהחברה. כעבור פחות מחודש שווי ההשקעה עלה לכמעט 14 מיליארד דולר, רווח של כ־5 מיליארד דולר.


הזינוק במניה הגיע בעקבות חדשות לא צפויות. אנבידיהNVIDIA Corp. 3.49%  , שלה שווי שוק של כ־4.3 טריליון דולר, הודיעה על השקעה של 5 מיליארד דולר באינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, נמוך ממחיר הסגירה של יום רביעי. בתגובה מזנקת מניית אינטל ב־29% והגיעה ל־32 דולר, ומניית אנבידיה עולה ב־3.5% ל־176 דולר, כאשר ענקית השבבים הרוויחה כבר כמעט 2 מיליארד דולר על העסקה.


בראשית אוגוסט פרסם טראמפ ברשת החברתית שלו Truth Social קריאה להדחת מנכ״ל אינטל, ליפ־בו טאן, בעקבות דיווחים שלפיהם השקיע בחברות סיניות, בהן כאלה שיש להן קשרים עם הצבא הסיני. הפוסט עורר תגובות חריפות מצד פוליטיקאים רפובליקנים. טאן הבין את חומרת המצב ופנה לבית הלבן לפגישה דחופה שנערכה ב־11 באוגוסט. לפי הניו יורק טיימס, המפגש נועד להרגיע את הביקורת על ניהולו. הוא הגיע במטרה לשמור על תפקידו, אך סיים את הפגישה בהתחייבות לעסקה גדולה עם הממשל.


הממשל בעצם רכש 10% ממניות אינטל במחיר של 20.47 דולר למניה – הנחה של כ-20% לעומת מחיר השוק אז. העסקה העניקה לממשל אחזקה בחברה טכנולוגית מרכזית, ולאינטל הון שהיה חיוני להמשך פעילותה.


המצב המורכב של אינטל

 החברה סיימה את 2024 עם הפסד של 18.7 מיליארד דולר, ולא נהנתה מתזרים מזומנים חיובי מאז 2021. אינטל פועלת בשני תחומים עיקריים: פיתוח שבבים וייצורם, ובשניהם נתקלה בקשיים. בייצור, שאליו פנתה כחלק ממדיניות החזרת הייצור לארצות הברית, היא אמנם נהנית מסובסידיות ממשלתיות אך טרם השיגה רווחיות.