מניית איירון סורס-יוניטי התרסקה ב-16% אחרי תחזיות חלשות
חברת איירון סורס נמחקה מהבורסה, אחרי שהודתה בכישלון שלה והתמזגה עם יוניטי ביחס שנותן לאיירון סורס שווי של 3.5 מיליארד דולר, במקום 11.5 מיליארד דולר כשנכנסה לוול סטריט רק שנה קודם לכן (בגל ההנפקות של 2021). כזכור, בעלי המניות של איירון סורס קיבלו 26.5% מהמניות ויוניטי נשארה עם 73.5% מהמניות, כאשר כל בעל מניה של איירון סורס קיבל 0.1089 מניות של יוניטי (להרחבה על המיזוג והכישלון - לחצו כאן).
אבל גם אחרי המיזוג בינתיים המצב לא טוב. חברת יוניטי UNITY SOFTWARE INCהמאוחדת, שמפעילה פלטפורמה של משחקים, דיווחה אמנם על תוצאות סבירות בשורה העליונה, אבל החמיצה קשות בשורה התחתונה עם הפסד כפול מקונצנזוס האנליסטים. יוניטי דיווחה על הכנסות של 451 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2022, טוב מצפי האנליסטים ל-439 מיליון דולר, אבל זה לא ממש עזר לחברה שדיווחה בשורה התחתונה על הפסד של 82 סנט למניה, לעומת צפי להפסד של 42 סנט למניה.
התחזית לרבעון ולשנה הקרובה: הרחק מתחת קונצנזוס האנליסטים
הבעיה הגדולה יותר מבחינתה של יוניטי היא התחזית. בחברה לא צופים התאוששות בשוק המודעות למשחקי סלולר בשנה הקרובה והיא מעריכה שברבעון הראשון של 2023 היא תרשום הכנסות של 475 מיליון דולר (אמצע טווח) הרבה מתחת קונצנזוס האנליסטים ל-525 מיליון דולר. בשנה כולה יוניטי צופה 2.12 מיליארד דולר, מתחת הצפי ל-2.22 מיליארד דולר.
יוניטי גם מצפה לרשום ברבעון הראשון מרווח EBITDA מתואם אפסי של 1-3% ברבעון, ללא צמיחה, ובשנה כולה היא צופה מרווח EBITDA מתואם של 11-14% בלבד.
ורק נזכיר שבהודעת המיזוג החגיגית החברות דיברו על הגעה עד שנת 2024 להכנסות חוזרות שנתיות (ARR) של 300 מיליון דולר ולקצב EBITDA מתואם משותף של 1 מיליארד דולר. כעת התחזית של החברה הממוזגת לשנה הנוכחית היא רק ל-EBITDA של 265 מיליון דולר (אמצע טווח). האם בשנת 2024 החברה תעשה את הבלתי יאומן ותזנק למיליארד דולר?
- מייסדי איירון סורס עוזבים את יוניטי
- יוניטי נפלה בפתיחה ב-10% ותיקנה; הנהלת החברה לקראת פיטורים בפעם הרביעית בשנה וחצי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנדרו אורקוויץ, האנליסט של ג'פריס, לא אופטימי לגבי מניית החברה. הוא נותן לה מחיר יעד של 22 בלבד (לעומת כמעט 32 דולר בשוק) ואומר שהוא "זהיר" בתחזית המשוקללת של החברה למחצית השנייה. לדבריו, "קשה לגשר" על התחזית של החברה בהתחשב בתחזית החלשה לרבעון הראשון, שמפעילה לחץ על המחצית השנייה של השנה, בתקופה שבה תקציבי ההוצאות התפעוליות מתכווצים". הוא הופתע מכך שהחברה "שמרנית" מדי בתחזיות בוודאי בהשוואה ל- APPLOVIN CORP . מוקדם יותר החודש מניית AppLovin זינקה ביותר מ-30% בעקבות התחזיות הטובות של החברה בשוק הפרסומות לנייד, אבל היום גם היא איבדה גובה וירדה ב-7% בעקבות התחזיות החלשות של יוניטי.
מנגד, מתיו קוסט ממורגן סטנלי שנותן למניה המלצת החזק סבור ש"הירידה הזו מונעת מהציפיות של ההנהלה לירידה שנתית של 10% במודעות הכלולות במשחק לצד עונתיות מסוימת", אבל הוא הוסיף שהוא מודאג מהירידה הצפויה בשנה הקרובה בשוק הפרסומות לנייד, כיוון שהמפרסמים באפליקציות מתמודדים עם לחצי האינפלציה ולכן הוצאות הצרכנים על משחקים לנייד עשויות לרדת למינימום.
- 1.בקיצור חברה שכל הזמן תהיה בהפסדים (ל"ת)Lol 24/02/2023 06:01הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
