השקעה
צילום: George Drachas on Unsplash

כלכלני פרנקלין טמפלטון: "להשקיע במכשירים פיננסים המתמחים במדדי המיד קאפ (MID CUP) האמרקאיים ובמיוחד במכשירי ה-ETF"

ל-Mid Caps יש היסטוריה של ביצועים טובים יותר בתקופות שלאחר מיתון פיננסי. משנת 2003 עד 2006, מניות הביניים השיגו ביצועים טובים יותר ממניות גדולות במשך שלוש שנים רצופות לאחר המיתון של תחילת שנות ה-2000; המדדים הבינוניים השיגו ביצועים טובים יותר ב-4 מתוך 5 השנים שאחרי המשבר הפיננסי העולמי ב-2008
דור עצמון |

"אני רואה פוטנציאל בהשקעה במדדי המיד קאפ Mid Cap האמריקניים, הם צפויים לעמוד טוב יותר בתנאי השוק המשתנים הצפויים ב-2023", כך אומרת דינה טינג, CFA, מנהלת ראשית להשקעות גלובליות צמודות אינדקסים באמצעות תעודות סל בפרנקלין טמפלטון.

טינג מסבירה כי השקעה בחברות בעלות שווי שוק בינוני בארה"ב - המוגדר בדרך כלל כחברות עם שווי שוק בין 2 ל-10 מיליארד דולר - יכולה להציע סיכויי צמיחה מהירים יותר מאשר השקעה במניות גדולות זאת לצד, פרופיל סיכון נמוך יותר מחברות קטנות.

לדבריה, משקיעים רבים שמחים להמשיך הלאה מהתנודתיות בשוק של 2022, שהשאירה רק כמה מקומות טובים להסתתר בהם. עם זאת, נראה כי, קרנות סל הנסחרות בבורסה (ETF) עוררו עניין מרשים אצל המשקיעים בשנה שעברה. השימוש הכולל בתעודות וקרנות סל סימן שיא שנתי חדש של למעלה מ-45 טריליון דולר בנפח מסחר עד סוף שנת 2022 - כ-10 טריליון דולר יותר מנפח המסחר ב 2021.

לאחר רצף הצלחות ממושך של מגזר הצמיחה בארה"ב, חולשת סקטור הטכנולוגיה הגדול הובילה לחלק גדול מהירידות שראינו בשנת 2022, מה שעשוי לאותת כי מתנהלת רוטציה. לדברי טינג, בעוד שהמניות הקטנות בארה"ב נשארו זולות, הן עשויות לחוות תנודתיות רבה יותר ולהיתקל בנזילות נמוכה יותר על רקע העלאות ריבית, במיוחד אם השווקים ייכנסו לטריטוריית מיתון. במבט קדימה, משקיעים המחפשים חשיפה עקבית למניות שעשויות לעמוד טוב יותר במערבולת, עשויים למצוא שזה זמן אידיאלי לשקול מניות של חברות בגודל בינוני.

התשואות המצטברות מתחילת 2000 ועד דצמבר 2022 מראות שמדד ראסל מידקאפ עלה בהרבה על מדד ראסל 1000 עם תשואות של 598% לעומת תשואות של 334% למדד ראסל 1000.

למניות ה-Mid caps יש היסטוריה של ביצועים טובים יותר בתקופות שלאחר מיתון פיננסי. משנת 2003 עד 2006, מניות הביניים השיגו ביצועים טובים יותר ממניות גדולות במשך שלוש שנים רצופות לאחר המיתון של תחילת שנות ה-2000.

המדדים הבינוניים השיגו ביצועים טובים יותר בארבע מתוך חמש השנים שאחרי המשבר הפיננסי העולמי ב-2008. כשמסתכלים על התשואה הכוללת השנתית מ-2009, המדדים הבינוניים השיגו ביצועים טובים יותר בארבע מתוך חמש השנים שאחרי המשבר הפיננסי העולמי. לא רק שהם גם עשו ביצועים טובים בהשוואה לפלח החברות הקטנות שלאחר המיתון, אלא שהתשואות המצטברות מתחילת 2000 ועד דצמבר 2022 מראות שמדד ראסל מיד קאפ עלה בהרבה על מדד ראסל 1000 עם תשואות של 598% לעומת תשואות של 334% למדד ראסל 1000.

יתרון נוסף הוא הגיוון. ארגונים בינוניים נוטים להיות מושפעים פחות מתנודות מטבעות ומירידה גלובלית מאשר חברות גדולות, הכוללות לרוב תאגידים גדולים וחברות רב לאומיות הפועלות ברחבי העולם. בסוף 2022, אחזקות מגזר הטכנולוגיה היוו 24% ממדד ראסל 1000, כולל 13.4% מ-10 האחזקות המובילות במדד. לעומת זאת, אחזקות מגזר הטכנולוגיה במדד ראסל מידקאפ היוו רק מחצית מזה ב-12%, עם טכנולוגיה שמייצגת רק 1.5% מעשר האחזקות המובילות.

קיראו עוד ב"גלובל"

מעבר לקריטריונים של שווי שוק, אנו מאמינים שאסטרטגיות מרובות גורמים יכולות לספק פיזור משופר עם תשואות גבוהות יותר מותאמת סיכון ותנודתיות נמוכה יותר מאשר אינדקס מסורתי מבוסס שווי שוק. להערכתנו, עיצוב אינדקס צופה פני עתיד, מבוסס כללים, המנתח חשיפה של מניות בודדות אל מול שילוב בדוק היטב של גורמים - איכות, ערך, מומנטום ותנודתיות נמוכה - עוזר לספק חשיפה לחברות איכותיות במחיר סביר והימנעות ממלכודות ערך.

אנו מאמינים ששילוב אסטרטגי של גורמים אלו יכול להביא לפרופיל תשואה חלק יותר, שאמור לפנות למשקיעים כאשר אנו בפתחה של שנה נוספת עם תנאי שוק משתנים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AIטראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI

טראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי

בציוץ ברשת החברתית שלו טראמפ מציג יוזמה לחלק "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח, שימומן מההכנסות המיסוי על יבוא; את המתנגדים לתכנית טראמפ מכנה "טיפשים"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טראמפ

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, פרסם פוסט חריג ברשת Truth Social, שבו הוא מגן על מדיניות המכסים האגרסיבית שלו וכינה את מתנגדיה "טיפשים". לדבריו, מדיניות זו חיזקה את הכלכלה האמריקאית, הפכה את ארצות הברית ל"מדינה העשירה והמכובדת ביותר בעולם" והביאה לשווקים פיננסיים בשיא של כל הזמנים.

"אנשים שמתנגדים למכסים הם שוטים!", כתב טראמפ, כשהוא מייחס את מצבה הכלכלי של ארצות הברית להטלת המכסים על יבוא. הוא טען כי ארצו נהנית כיום מ"אינפלציה כמעט אפסית" ומ"שוק מניות בשיא היסטורי", והוסיף כי תוכניות הפנסיה האמריקאיות (401(k)) נמצאות ברמות הגבוהות ביותר אי פעם.

טראמפ הוסיף כי הכנסות המדינה ממסים על יבוא עומדות על "טריליוני דולרים", שלדבריו יסייעו להתחיל לצמצם את החוב הלאומי, העומד כיום על כ-37 טריליון דולר. לדבריו, המדיניות מביאה לראשונה מזה שנים לזרימת הכנסות ישירה לקופת המדינה ממדינות זרות, במקום הסתמכות על חוב או גירעון.

דבריו מגיעים על רקע המשך הוויכוח הציבורי סביב מדיניות המכסים התמוכים רואים במכסים כלי לשיקום התעשייה האמריקאית ולחיזוק עצמאותה הכלכלית, בעוד כלכלנים מזהירים כי מדובר בצעד שמעלה את יוקר המחיה ומכביד על הצרכן המקומי.

לצד ההתבטאויות התקיפות, טראמפ ממשיך לרמוז כי בכוונתו להשתמש בהכנסות מהמכסים למימון תשלומים ישירים לציבור מהלך שכינה בעבר "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח אבל בשלב זה מדובר ברעיון בלבד שטרם עוגן בתוכנית כלכלית רשמית.


הציוץ שפרסם הנשיא טראמפ ברשת  Truth Social