כלכלני פרנקלין טמפלטון: "להשקיע במכשירים פיננסים המתמחים במדדי המיד קאפ (MID CUP) האמרקאיים ובמיוחד במכשירי ה-ETF"
"אני רואה פוטנציאל בהשקעה במדדי המיד קאפ Mid Cap האמריקניים, הם צפויים לעמוד טוב יותר בתנאי השוק המשתנים הצפויים ב-2023", כך אומרת דינה טינג, CFA, מנהלת ראשית להשקעות גלובליות צמודות אינדקסים באמצעות תעודות סל בפרנקלין טמפלטון.
טינג מסבירה כי השקעה בחברות בעלות שווי שוק בינוני בארה"ב - המוגדר בדרך כלל כחברות עם שווי שוק בין 2 ל-10 מיליארד דולר - יכולה להציע סיכויי צמיחה מהירים יותר מאשר השקעה במניות גדולות זאת לצד, פרופיל סיכון נמוך יותר מחברות קטנות.
לדבריה, משקיעים רבים שמחים להמשיך הלאה מהתנודתיות בשוק של 2022, שהשאירה רק כמה מקומות טובים להסתתר בהם. עם זאת, נראה כי, קרנות סל הנסחרות בבורסה (ETF) עוררו עניין מרשים אצל המשקיעים בשנה שעברה. השימוש הכולל בתעודות וקרנות סל סימן שיא שנתי חדש של למעלה מ-45 טריליון דולר בנפח מסחר עד סוף שנת 2022 - כ-10 טריליון דולר יותר מנפח המסחר ב 2021.
לאחר רצף הצלחות ממושך של מגזר הצמיחה בארה"ב, חולשת סקטור הטכנולוגיה הגדול הובילה לחלק גדול מהירידות שראינו בשנת 2022, מה שעשוי לאותת כי מתנהלת רוטציה. לדברי טינג, בעוד שהמניות הקטנות בארה"ב נשארו זולות, הן עשויות לחוות תנודתיות רבה יותר ולהיתקל בנזילות נמוכה יותר על רקע העלאות ריבית, במיוחד אם השווקים ייכנסו לטריטוריית מיתון. במבט קדימה, משקיעים המחפשים חשיפה עקבית למניות שעשויות לעמוד טוב יותר במערבולת, עשויים למצוא שזה זמן אידיאלי לשקול מניות של חברות בגודל בינוני.
- קרן סל על אקמן: ETF חדשה תעקוב אחרי התיק של המשקיע המפורסם
- קרן ETF עם תשואה של 300% – האם זה מתאים לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התשואות המצטברות מתחילת 2000 ועד דצמבר 2022 מראות שמדד ראסל מידקאפ עלה בהרבה על מדד ראסל 1000 עם תשואות של 598% לעומת תשואות של 334% למדד ראסל 1000.
למניות ה-Mid caps יש היסטוריה של ביצועים טובים יותר בתקופות שלאחר מיתון פיננסי. משנת 2003 עד 2006, מניות הביניים השיגו ביצועים טובים יותר ממניות גדולות במשך שלוש שנים רצופות לאחר המיתון של תחילת שנות ה-2000.
המדדים הבינוניים השיגו ביצועים טובים יותר בארבע מתוך חמש השנים שאחרי המשבר הפיננסי העולמי ב-2008. כשמסתכלים על התשואה הכוללת השנתית מ-2009, המדדים הבינוניים השיגו ביצועים טובים יותר בארבע מתוך חמש השנים שאחרי המשבר הפיננסי העולמי. לא רק שהם גם עשו ביצועים טובים בהשוואה לפלח החברות הקטנות שלאחר המיתון, אלא שהתשואות המצטברות מתחילת 2000 ועד דצמבר 2022 מראות שמדד ראסל מיד קאפ עלה בהרבה על מדד ראסל 1000 עם תשואות של 598% לעומת תשואות של 334% למדד ראסל 1000.
יתרון נוסף הוא הגיוון. ארגונים בינוניים נוטים להיות מושפעים פחות מתנודות מטבעות ומירידה גלובלית מאשר חברות גדולות, הכוללות לרוב תאגידים גדולים וחברות רב לאומיות הפועלות ברחבי העולם. בסוף 2022, אחזקות מגזר הטכנולוגיה היוו 24% ממדד ראסל 1000, כולל 13.4% מ-10 האחזקות המובילות במדד. לעומת זאת, אחזקות מגזר הטכנולוגיה במדד ראסל מידקאפ היוו רק מחצית מזה ב-12%, עם טכנולוגיה שמייצגת רק 1.5% מעשר האחזקות המובילות.
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
מעבר לקריטריונים של שווי שוק, אנו מאמינים שאסטרטגיות מרובות גורמים יכולות לספק פיזור משופר עם תשואות גבוהות יותר מותאמת סיכון ותנודתיות נמוכה יותר מאשר אינדקס מסורתי מבוסס שווי שוק. להערכתנו, עיצוב אינדקס צופה פני עתיד, מבוסס כללים, המנתח חשיפה של מניות בודדות אל מול שילוב בדוק היטב של גורמים - איכות, ערך, מומנטום ותנודתיות נמוכה - עוזר לספק חשיפה לחברות איכותיות במחיר סביר והימנעות ממלכודות ערך.
אנו מאמינים ששילוב אסטרטגי של גורמים אלו יכול להביא לפרופיל תשואה חלק יותר, שאמור לפנות למשקיעים כאשר אנו בפתחה של שנה נוספת עם תנאי שוק משתנים.

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.
צ'רלי מאנגר - הפילוסוף העסקי
מאוד השותף של וורן באפט הכיר אותו בשנות החמישים. הוא למד משפטים ועסק בעריכת דין עד שהכיר את האורקל מאומהה, שם גדל גם הוא. מאנגר היה ידוע בכנות הברוטלית שלו ובחוסר הסובלנות לשטויות. בפגישת בעלי מניות הוא ענה פעם למישהו: "אני חושב שאתה מבלבל בין חשיבה למחשבות אקראיות". לדבריו, "הכי טוב לזכור שרק בגלל שאחרים מסכימים או לא מסכימים איתך לא הופך אותך לצודק או טועה"
צ'ארלס תומאס מאנגר נולד ב-1 בינואר 1924 באומהה, נברסקה הוא גדל במשפחה משכילה - אביו היה עורך דין וסבו שימש שופט פדרלי. מאנגר נפטר ב-28 בנובמבר 2023 בגיל 99, כחודש לפני יום הולדתו ה-100. בילדותו הוא עבד במכולת של סבו של וורן באפט, אם כי השניים לא נפגשו עד שנות החמישים. מאנגר למד מתמטיקה באוניברסיטת מישיגן, אך לימודיו הופסקו כשהתגייס לחיל האוויר במלחמת העולם השנייה, שם שירת כמטאורולוג.
אחרי המלחמה, מאנגר התקבל להרווארד למשפטים אף שהוא לא סיים תואר ראשון - הישג נדיר. הוא סיים בהצטיינות ועבר לקליפורניה, שם הקים משרד עורכי דין מצליח. אבל עולם המשפט לא סיפק אותו. "הבנתי שאני מוכר את השעות הכי טובות שלי לעצמי", הוא אמר. ב-1965 הוא עזב את עריכת הדין והקים שותפות השקעות.
הטרגדיה האישית הגדולה בחייו היתה מות בנו טדי מלוקמיה בגיל 9 ב-1955. מאנגר, שהתגרש מאשתו הראשונה באותה תקופה, היה הרוס. הוא בילה לילות בבית החולים ליד מיטת בנו הגוסס, כשהוא חסר אונים. "זה לימד אותי שיש דברים בחיים שאי אפשר לשלוט בהם, ושצריך להתמקד במה שכן אפשר", הוא סיפר. מאנגר התחתן בשנית עם ננסי בארי ב-1956, וביחד הם גידלו שמונה ילדים.
המפגש עם וורן באפט ב-1959 שינה את חייו. השניים גילו מיד כימיה אינטלקטואלית יוצאת דופן. באפט תיאר את השיחות שלהם כ"אהבה ממבט ראשון - אינטלקטואלית". מאנגר הצטרף לברקשייר האת'וויי ב-1978 כסגן יו"ר, ונהפך לשותף המחשבתי של באפט. הוא השפיע על באפט לעבור מסיגרבאטס (חברות זולות באיכות נמוכה) לחברות איכותיות במחיר הוגן.
- מייקל ברי - הרופא שנהפך למשקיע
- ג'ון פולסון - איש הטרייד הגדול; כשכולם הפסידו הוא הרוויח מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאנגר היה ידוע בכנות הברוטלית שלו ובחוסר הסובלנות לשטויות. בפגישת בעלי מניות הוא ענה פעם למישהו: "אני חושב שאתה מבלבל בין חשיבה למחשבות אקראיות". הוא היה קורא אובססיבי, ולדבריו, "אני עדיין לא פגשתי אדם חכם שלא קורא כל הזמן," אמר. בגיל 90 הוא עדיין קרא שלושה-ארבעה ספרים בשבוע.