בכמה יעלה מדד המחירים לצרכן שיפורסם היום ומה צפוי להיות במדד מחירי הדירות?
היום אחרי המסחר (בשעה 18:30) תפרסם הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)
את מדד המחירים לצרכן (האינפלציה) כאשר הצפי הוא למדד של 0.3%-0.4% בחודש דצמבר ומדד של 5.3%-5.4% בכל שנת 2022. מדד גבוה שלא היה כ-15 שנה, אבל ב-2023 צפויה ירידת מדרגה במדד.
נראה שמה שימשוך , גם הפעם את תשומת הלב יהיה מדד מחירי הדירות. מדובר בסקר של הלמ"ס שמתייחס לתקופות קודמות, כלומר בעוד מדד המחירים מתייחס לדצמבר, הסקר מתייחס לאוקטובר-נובמבר. הסקר הזה הוא הנתון המעין רשמי לעליית מחירי הדירות, אם כי בסופו של דבר הוא - רק סקר. מחירי הדירות, נזכיר, אינם משוקללים במדד המחירים לצרכן. מדד זה משקלל את השינויים בעלויות-הוצאות של הציבור ולא בשינויים של הנכסים (דירה היא נכס) וזאת למרות המשמעות האדירה של השינויים האלו על מצבו ורווחתו של הצרכן. מה שכן נכנס למדד אלו הוצאות התחזוקה-החזקה של הדירה והוצאות השכירות.
הציפיות הן שהסקר יעיד כי העלייה במחירי הדירות נבלמה. למרות העיכוב בנתונים והעובדה שהם מתייחסים למצב לפני חודשיים פלוס, הרי שבחודשים האחרונים יש מגמה ברורה של הנחות ומתנות שמספקים הקבלנים ללקוחות. אלו מבצעים שמבטאים ירידת מחירים. מרגישים את זה גם בשטח והסיבה ברורה - הריבית מייצרת קושי גדול לציבור לעמוד במחירי הדירות ותשלומי המשכנתא, ומנגד הקבלנים סובלים ממכירות נמוכות מאוד ולחלקם יש בעיות תזרימיות שמחייבות האצה של מכירות דרך הורדת מחירים. השאלה אם זה יתבטא כבר במדד היום או בזה שאחריו.
בבנק הפועלים עידכנו את תחזית מדד המחירים לצרכן לאור צעדי הממשלה שהוכרזו בשבוע שעבר. מיתון ההתייקרות במחירי החשמל (2.5% במקום 8.2%) מחירי המים (1% במקום 2.5%), והקפאת הארנונה הביאו להפחתת התחזית לחודש ינואר. הפחתת מס הבלו בתשע אגורות והייסוף בשקל צפויים להביא להוזלה במחיר הדלק בפברואר. התחזית לחודש ינואר עודכנה כלפי מטה לשיעור של 0.0% והתחזית לחודש פברואר הופחתה ל-0.1%. תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים הופחתה ל-2.7%. לחלק מהצעדים השפעה על הגירעון, כמו לדוגמה הפחתת הבלו על דלק או שיפוי הרשויות המקומיות בגין הקפאת הארנונה. להגדלת הגירעון השפעות מקזזות על האינפלציה בטווח הארוך יותר, וכן הן מצמצמים את יכולת הממשלה למתן עליות מחירים דרך שימוש בתקציב בהמשך השנה.
- המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב אומר כי "בנק ישראל אותת שהוא קרוב לסיום מחזור עליית ריבית, לאחר שהעלה אותה ב-0.5% ל-3.75%. אם לא יהיו הפתעות משמעותיות בנתוני האינפלציה, עליית ריבית צפויה להסתיים ברמה של 3.75%-4%. עליית ריבית ל-4% כבר מגולמת בשוק. המעבר ממסר "נצי" ל"ניטרלי" ע"י בנק ישראל גרם לירידה משמעותית בתשואות בחלקים הבינוני-ארוך של עקום התשואות".
מיונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון נמסר: "שוק העבודה נותר הדוק, נתון שלוחץ על השכר כלפי מעלה, בפרט בענפים המשרתים את הביקוש המקומי. בשנים הבאות הפער שנפתח בשכר הציבורי מול העסקי צפוי להיסגר באופן חלקי, מה שצפוי להמשיך לתרום ללחצי אינפלציה. בנק ישראל מזהה תהליכים אשר עשויים למתן את האינפלציה: התמתנות בחלק מסעיפי המדד (למרות שעדיין האינפלציה מושפעת מביקושים מקומיים ערים), התמתנות מסוימת בפעילות הכלכלית יחסית למחצית א' של 2022 ,ושוק עבודה עדיין הדוק אך עם סימני הקלה בחלק מהנתונים. הפרשנות שלנו: התייצבות הריבית סביב 4% נראית סבירה בתרחיש אופטימי לגבי השקל. קל לראות את הריבית עולה מעבר לרמה זו בתרחיש של מדיניות פיסקאלית מרחיבה "מדי" ופגיעה באמינות (ושקל נחלש)".
ומה קורה בארה"ב?
האינפלציה בארה"ב המשיכה להתקרר וירידה לקצב שנתי של 6.5%, בהתאם לצפי הכלכלנים. המדד ירד בחודש דצמבר ב-0.1%. הירידה החודשית היא הירידה החדה ביותר מאז פרוץ מגיפת הקורונה בתחילת שנת 2020. במקביל, מדד הליבה (ללא קטגוריות המזון והאנרגיה) ירד ל-5.7% - בהתאם להערכות. הקצב החודשי עמד על 0.3%, גם כן בהתאם לצפי.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
ביום שלישי זה קורה: ועידת ההשקעות של ישראל. כל המומחים על במה אחת. יהיה מעניין ועם תובנות רבות, הנה רשימה חלקית של הדוברים (הקליקו לפרטים והרשמה):
- 5.האינפלציה תעלה יותר ממה שפורסם וזה ללא ההפתעות כמו קורונה ומלחמות אז המדד יעלה הרבה יותר וגם הריביות. (ל"ת)המדדים יעלו הרבה יותר 15/01/2023 14:56הגב לתגובה זו
- 4.כולנו נשלם 15/01/2023 14:18הגב לתגובה זונתניהו קונה שקט בקואליציה: ממשלה מנופחת, תקציבי עתק לחרדים ולמתנחלים ומיליציה לבןגביר וסמוטריץ
- 3.אינפלציה מינ' 15%, רק הליכוד מומחה בשריפת חסכונותיכם (ל"ת)אברמזון 15/01/2023 12:45הגב לתגובה זו
- 2.נתניהו הורס אותנו 15/01/2023 09:15הגב לתגובה זושילוב של סמוטריץ הדפר והחרדים זה מתכון בטוח לאבדון
- 1.גולדפינגר 15/01/2023 09:02הגב לתגובה זוכל התחזיות המלומדות לא לוקחים בחשבון את תקציב המדינה לשנים 2023-24 שככל הנראה יהיה תקציב גרעוני. כמו כן כל השינויים המתוכננים במשרדי הממשלה יכבידו על התוכניות השוטתפות כולל סיכסוך עבודה עם ההיסתדרות (ו/או העלאת שכר במגזר הציבורי - 13%). כך שהתחזיות למיתון באינפלציה הם על כרעי תרנגולת.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

