אינפלציה מדד
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים לצרכן שיפורסם היום ומה צפוי להיות במדד מחירי הדירות?

וגם - החל מחודש הבא ירידות במדד המחירים לצרכן; הצפי לשנת 2023 - מדד של 2.7% לעומת 5.4% ב-2022
דור עצמון | (5)

היום אחרי המסחר (בשעה 18:30) תפרסם הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

את מדד המחירים לצרכן (האינפלציה) כאשר הצפי הוא למדד של 0.3%-0.4% בחודש דצמבר ומדד של 5.3%-5.4% בכל שנת 2022. מדד גבוה שלא היה כ-15 שנה, אבל ב-2023 צפויה ירידת מדרגה במדד.

נראה שמה שימשוך , גם הפעם את תשומת הלב יהיה מדד מחירי הדירות. מדובר בסקר של הלמ"ס שמתייחס לתקופות קודמות, כלומר בעוד מדד המחירים מתייחס לדצמבר, הסקר מתייחס לאוקטובר-נובמבר. הסקר הזה הוא הנתון המעין רשמי לעליית מחירי הדירות, אם כי בסופו של דבר הוא - רק סקר. מחירי הדירות, נזכיר, אינם משוקללים במדד המחירים  לצרכן. מדד זה משקלל את השינויים בעלויות-הוצאות של הציבור ולא בשינויים של הנכסים (דירה היא נכס) וזאת למרות המשמעות האדירה של השינויים האלו על מצבו ורווחתו של הצרכן. מה שכן נכנס למדד אלו הוצאות התחזוקה-החזקה של הדירה והוצאות השכירות. 

הציפיות הן  שהסקר יעיד כי העלייה במחירי הדירות נבלמה. למרות העיכוב בנתונים והעובדה שהם מתייחסים למצב לפני חודשיים פלוס, הרי שבחודשים האחרונים יש מגמה ברורה של הנחות ומתנות שמספקים הקבלנים ללקוחות. אלו מבצעים שמבטאים ירידת מחירים. מרגישים את זה גם בשטח והסיבה ברורה - הריבית מייצרת קושי גדול לציבור לעמוד במחירי הדירות ותשלומי המשכנתא, ומנגד הקבלנים סובלים ממכירות נמוכות מאוד ולחלקם יש בעיות תזרימיות שמחייבות האצה של מכירות דרך הורדת מחירים. השאלה אם זה יתבטא כבר במדד היום או בזה שאחריו. 

בבנק הפועלים עידכנו את תחזית מדד המחירים לצרכן לאור צעדי הממשלה שהוכרזו בשבוע שעבר. מיתון ההתייקרות במחירי החשמל (2.5% במקום 8.2%) מחירי המים (1% במקום 2.5%), והקפאת הארנונה הביאו להפחתת התחזית לחודש ינואר. הפחתת מס הבלו בתשע אגורות והייסוף בשקל צפויים להביא להוזלה במחיר הדלק בפברואר. התחזית לחודש ינואר עודכנה כלפי מטה לשיעור של 0.0% והתחזית לחודש פברואר הופחתה ל-0.1%. תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים הופחתה ל-2.7%. לחלק מהצעדים השפעה על הגירעון, כמו לדוגמה הפחתת הבלו על דלק או שיפוי הרשויות המקומיות בגין הקפאת הארנונה. להגדלת הגירעון השפעות מקזזות על האינפלציה בטווח הארוך יותר, וכן הן מצמצמים את יכולת הממשלה למתן עליות מחירים דרך שימוש בתקציב בהמשך השנה.

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב אומר כי "בנק ישראל אותת שהוא קרוב לסיום מחזור עליית ריבית, לאחר שהעלה אותה ב-0.5% ל-3.75%. אם לא יהיו הפתעות משמעותיות בנתוני האינפלציה, עליית ריבית צפויה להסתיים ברמה של 3.75%-4%. עליית ריבית ל-4% כבר מגולמת בשוק. המעבר ממסר "נצי" ל"ניטרלי" ע"י בנק ישראל גרם לירידה משמעותית בתשואות בחלקים הבינוני-ארוך של עקום התשואות".

מיונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון נמסר: "שוק העבודה נותר הדוק, נתון שלוחץ על השכר כלפי מעלה, בפרט בענפים המשרתים את הביקוש המקומי. בשנים הבאות הפער שנפתח בשכר הציבורי מול העסקי צפוי להיסגר באופן חלקי, מה שצפוי להמשיך לתרום ללחצי אינפלציה. בנק ישראל מזהה תהליכים אשר עשויים למתן את האינפלציה: התמתנות בחלק מסעיפי המדד (למרות שעדיין האינפלציה מושפעת מביקושים מקומיים ערים), התמתנות מסוימת בפעילות הכלכלית יחסית למחצית א' של 2022 ,ושוק עבודה עדיין הדוק אך עם סימני הקלה בחלק מהנתונים. הפרשנות שלנו: התייצבות הריבית סביב 4% נראית סבירה בתרחיש אופטימי לגבי השקל. קל לראות את הריבית עולה מעבר לרמה זו בתרחיש של מדיניות פיסקאלית מרחיבה "מדי" ופגיעה באמינות (ושקל נחלש)".

ומה קורה בארה"ב?

האינפלציה בארה"ב המשיכה להתקרר וירידה לקצב שנתי של 6.5%, בהתאם לצפי הכלכלנים. המדד ירד בחודש דצמבר ב-0.1%. הירידה החודשית היא הירידה החדה ביותר מאז פרוץ מגיפת הקורונה בתחילת שנת 2020. במקביל, מדד הליבה (ללא קטגוריות המזון והאנרגיה) ירד ל-5.7% - בהתאם להערכות. הקצב החודשי עמד על 0.3%, גם כן בהתאם לצפי.

קיראו עוד ב"בארץ"

ביום שלישי זה קורה: ועידת ההשקעות של ישראל. כל המומחים על במה אחת. יהיה מעניין ועם תובנות רבות, הנה רשימה חלקית של הדוברים (הקליקו לפרטים והרשמה):

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    האינפלציה תעלה יותר ממה שפורסם וזה ללא ההפתעות כמו קורונה ומלחמות אז המדד יעלה הרבה יותר וגם הריביות. (ל"ת)
    המדדים יעלו הרבה יותר 15/01/2023 14:56
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כולנו נשלם 15/01/2023 14:18
    הגב לתגובה זו
    נתניהו קונה שקט בקואליציה: ממשלה מנופחת, תקציבי עתק לחרדים ולמתנחלים ומיליציה לבןגביר וסמוטריץ
  • 3.
    אינפלציה מינ' 15%, רק הליכוד מומחה בשריפת חסכונותיכם (ל"ת)
    אברמזון 15/01/2023 12:45
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נתניהו הורס אותנו 15/01/2023 09:15
    הגב לתגובה זו
    שילוב של סמוטריץ הדפר והחרדים זה מתכון בטוח לאבדון
  • 1.
    גולדפינגר 15/01/2023 09:02
    הגב לתגובה זו
    כל התחזיות המלומדות לא לוקחים בחשבון את תקציב המדינה לשנים 2023-24 שככל הנראה יהיה תקציב גרעוני. כמו כן כל השינויים המתוכננים במשרדי הממשלה יכבידו על התוכניות השוטתפות כולל סיכסוך עבודה עם ההיסתדרות (ו/או העלאת שכר במגזר הציבורי - 13%). כך שהתחזיות למיתון באינפלציה הם על כרעי תרנגולת.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.