כמה דמי ניהול אתם משלמים בקרן הנאמנות שלכם ולמה הבנקים לוקחים נתח?
כ-300 קרנות נאמנות העלו את דמי הניהול שלהן בתחילת השנה. לראשונה מאז ועדת בכר שהוציאה את גופי הניהול מהבנקים דמי הניהול בקרנות צפויים לעלות. למעשה, מאז וועדת בכר ב-2005 ירדו דמי הניהול הממוצעים ממעל 1.8% ל-0.7%, כשהירידה הזו מגיעה משני גורמים שונים – הראשון תחרות בין הגופים והשני – נתח הולך וגדל של קרנות מחקות שאינן דורשות ניהול אקטיבי ולכן בהגדרה דמי הניהול שלהן נמוכים.
בשנים האחרונות דמי הניהול הממוצעים התקבעו על מעט מתחת ל-0.7% כשהממוצע של הקרנות האקטיביות הוא קרוב ל-1% והממוצע בקרנות המחקות (העוקבות אחרי המדדים) מעל 0.4%.
מדובר בדמי ניהול שלמרות הירידה הדרמטית בהן על פני השנים, אינם נמוכים. בעולם של ריבית אפס כפי שהיה עד לפני שנה לקחת דמי ניהול כאלו, זה בעצם לקחת חלק גדול מהרווחים, כשבשנה האחרונה זה בעצם לקחת דמי ניהול על הפסדים ידועים מראש.
מנהלי הקרנות טוענים ובצדק מבחינם – הבנקים לוקחים את כל הקופה. הבנקים נזכיר גובים על פי חוק דמי הפצה שעודכנו לפני 9 שנים - 0.1% בקרנות כספיות; 0.2% בקרנות סולידיות, 0.35% בקרנות מנייתיות. על פי חישוב של מביזפורטל, הבנקים בעצם גובים עמלת הפצה שמגיעה לקרוב לרבע מסך דמי הניהול שגובים מנהלי הקרנות. הם לוקחים את רוב דמי הניהול בעמלות כספיות, ונתח קטן יותר בקרנות אג"ח וקרנות מנייתיות.
- אחרי שהפכה לחבר בורסה: אלטשולר נכנסת לשוק הברוקראז'
- כאב הראש של צ'רלס שוואב - הפסדי ענק באג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה הרבה, ואין לזה הצדקה, אחרי הכל – היועץ לא באמת נותן שירות ללקוח בעת רכישת קרנות נאמנות. הוא פותח את המחשב ומסתכל בטבלה, שלמרבה הצער הנוסחא שלה מתבררת פעם אחר פעם כלא רלבנטית, או מטעה. זה הופך את היועצים בבנקים לפקידים שמתיישרים לדירוגים, זה לא מאפשר חשיבה מחוץ לקופסה, זה 180 מעלות ממה שהתכוונו אנשי ועדת בכר. על זה לא צריך לשלם עמלת הפצה.
אז צריך להוריד את עמלת ההפצה שאגב ירדה ב-2013 אחרי לחץ גדול מצד הקרנות. מי שיכול וצריך לעשות זאת הם משרד האוצר ורשות ניירות ערך. אבל, לא בטוח שזה האינטרס של הגופים המוסדיים כמכלול – הגופים שמחזיקים בברוקראז' נהנים מקבלת דמי הפצה. מיטב, אקסלנס, אי.בי.אי, פסגות מחזיקות חברות ניהול קרנות לצד חברות ברוקראז שבדומה לבנקים משלמים כמפיצים גם של קרנות נאמנות. הגופים האלו נהנים מדמי ההפצה.
על פי ההערכות היקף ההכנסות של חברות ניהול הקרנות מגיע לכ-3 מיליארד שקל בשנה, כשדמי ההפצה מסתכמים בכ-800 מיליון שקל. הרוב הגדול – מעל 700 מיליון שקל הן עמלות הפצה שהבנקים מקבלים. היתר – עמלות הפצה של הברוקראז' של בתי ההשקעות. אבל החלק שלהם בתעשיית ההפצה הולך וגדל.
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
כך או אחרת, מסתבר שהציבור הולך ומתרחק מיעוץ ההשקעות כשמחצית מהפעולות בקרנות נאמנות כבר לא מבוצעת דרך יועץ ההשקעות. אגב, כמות יועצי ההשקעות בעשור בבנקים נחתכה בחצי למתחת ל-1,700 יועצים כשבסניפים עצמם יש סדר גודל של 1,000 יועצים והיתר נמצאים במרכזי השקעות והמטה.
ואם גם כך, הלקוחות לא נעזרים ביועץ ההשקעות, כמובן שאין הצדקה לתשלום עמלת ההפצה, בטח לא בשיעור שנגבה.
- 6.אביבי 09/01/2023 11:14הגב לתגובה זוכולנו מופסדים עם או בלי דמי ניהול אז מה זה משנה בכלל
- 5.H 09/01/2023 11:01הגב לתגובה זוזו דרך הכי טובה להיצמד למדד סנופי 500. ב 0.05% עמלה. אפשרות נוספת זה לקנות תעודת סל ETF אצל ברוקר אמריקאי כמו פידליטי. שם זה בכלל בלי דמי ניהול . אבל זה פתרון נחות בכלל סיכון של מס עיזבון אמריקאי. קרנות זרות אגב מנוהלות על ידי חברות בינלאומיות גדולות שמכבדות את עצמן ולא מעלות דמי ניהול (כמו בלאקרטק ואינווסקו)
- לרון 09/01/2023 11:49הגב לתגובה זוגם עמלת המרת מטבע חוץ והבנק שוב מרוויח!הבנק יורד בהכנסותיו רק בעת משבר פיננסי המתחיל בנדל"ן בעיקר דוגמת 1983=השנה האורוולינית של שוק ההון הישראלי
- H 09/01/2023 13:31ואתה ממש לא חייב לסחור דרך בנק, אפשר דרך בית השקעות ישראלי. עמלות יותר זולות מרוב הבנקים. לי אין בעיה שהבנק מרוויח כי יש לי אופציות אחרות (זולות) שלא מצריכות מאמץ מעבר לסביר. אין לי בעיה עם מסעדה שלוקחת 1000 שקל לארוחה כל עוד יש ממול דוכן פלאפל שמוכר ארוחה שתסביע אותי באותה מידה רק ב 20 שקל
- 4.88 09/01/2023 10:16הגב לתגובה זומוזר שזה עובר כך בשקט. עמלה על כלום.
- 3.כתבה חשובה 09/01/2023 10:08הגב לתגובה זועמלת ההפצה היא שוד!
- 2.האם הבנקים יכולים לגבות את העמלה בלי שנדע ובלי שנקבל יעוץ? (ל"ת)אמנון 09/01/2023 09:14הגב לתגובה זו
- 1.שרון 09/01/2023 08:46הגב לתגובה זווללא עמלות, מסחר בקרנות נאמנות - במיוחד שקליות שהן הלהיט של החורף, כבר נרכשות עצמאית ישירות על ידי המשקיעים
- מה שם האפליקציה? (ל"ת)יוס 03/03/2024 17:45הגב לתגובה זו
- 88 10/01/2023 09:14הגב לתגובה זומגולגלת לרוכש
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
