אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: יוסי גמזו לטובה

פרופ' ירון רומז לממשלה: להיזהר מההסכמים הקואליציוניים; לא מתנגד לביטול "מס החד פעמי" ו"מס הסוכר"

נגיד בנק ישראל תקף את ההצעה של ח"כ גפני להקפיא את המשכנתאות: "כוונות טובות אבל התוצאה עלולה להיות הפוכה". ירון סבור שהאינפלציה תמשיך לעלות בשני החודשים הקרובים ולאחר מכן תחל לרדת; וכמה זמן הוא סבור שהריבית תישאר גבוהה?
נתנאל אריאל | (3)

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון מזכיר במסיבת העיתונאים שהאינפלציה פוגעת קודם כל בשכבות החלשות: "אינפלציה גבוהה כרוכה באי-ודאות הולכת וגדלה ובקושי מתגבר לקבל החלטות ברמת משק הבית וברמת בית העסק; היא מקשה על ההתנהלות הכלכלית ופוגעת בצמיחה וברווחה, ובראש ובראשונה בשכבות החלשות". והוסיף מדוע חייבים להעלות את הריבית בקצב מהיר למרות הפגיעה הזו: לדבריו, "ככל שהאינפלציה משתרשת - כך קשה יותר למגר אותה. ואז, בסופו של דבר הריבית הנדרשת תהיה אף גבוהה יותר. העלאת הריבית כואבת אבל כפי שאמרתי בעבר זה כאב היום כדי למנוע כאב יותר גדול בהמשך. זה ריסון שמחייב שלא נגיד לאי יציבות מחירים בהמשך". את הדברים אמר הנגיד לאחר החלטת הריבית להעלות את הריבית פעם נוספת ב-0.5% וזו תעמוד מעתה על 3.75%. בכמה עלה עכשיו החזר המשכנתא שלכם?

לדברי הנגיד, בנק ישראל סבור שהריבית כבר מצליחה לבלום את האינפלציה. הוא צופה כי בחודשיים הבאים האינפלציה עדיין תעלה אך לאחר מכן היא תרד: "העלאות הריבית זה תהליך שלוקח זמן, אנחנו יודעים שזה עובד בפיגור, גם אנחנו וגם החזאים, רואים אלמנטים של עליה אבל של התמתנות ואנחנו צופים שנראה בהמשך הדרך ירידה באינפלציה וחזרה אל תחום היעד בסוף 2023. אנחנו רואים שבסוף הרבעון הראשון וברבעון השני תחל התמתנות גדולה יותר באינפלציה. בחודשיים הקרובים רואים מדדים גבוהים ואחר כך נראה תהליך של התמתנות". 

ומה בנוגע לביטול המס על החד פעמי ועל השתייה המתוקה? 

נגיד בנק ישראל לא התנגד לביטול המס על החד פעמי ועל השתייה המתוקה, שעליו החליט אתמול שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. לדברי ירון, "המס הגיע בעיקר בגלל שיקולי סביבה ובריאות. אבל כל ממשלה יכולה לבחור את המדיניות שלה. מחקר שלנו בבנק ישראל הראה שהעלות של המס הייתה הרבה יותר גבוהה מהמס - החברות העלו מחירים יותר מאשר עליית המיסוי - ולכן יתכן שהייתה דרך לקבל את הצד של שמירה על הסביבה בצורה יותר טובה ופחות פוגעת גם באזרחים מהשכבות החלשות שהיו צריכים לשלם עבור כך".

ירון מזהיר מההסכמים הקואליציוניים אבל סבור שהממשלה "תנהג באחריות"

באשר להסכמים הקואליציוניים אמר ירון: יש הבדל בין הכותרות למה שמגיע לתקציב. אנחנו נשאף לכוון לטובת הרפורמות. השקעה בתשתיות והון אנושי אלה הכיוונים שהיינו רוצים לראות בתקציב. אבל בכל מקרה נכון לעכשיו תקרת ההוצאה שחישבנו לקחה בחלקה בחשבון את ההסכמים הקואליציוניים. חלק מזה כבר מגולם בתוך התחזית של חטיבת המחקר והאינפלציה, כלומר גם אחרי התוכניות הבסיסיות של הממשלה אנחנו בגירעון של 1.8% שזו עוד סביבה סבירה.

מנגד, הוא הזהיר כי "אם תהיה הרחבה פיסקאלית מאוד גדולה (הוצאת כספים על ידי הממשלה) זה ישפיע על האינפלציה וגם אנחנו נצטרך לקחת את זה בחשבון. חשוב שהממשלה הנכנסת תנהג באחריות הנדרשת בכל הנוגע למדיניות הפיסקלית, בעיקר בהוצאות שמטרתן הייעודית אינה תמיכה בצמיחה בת קיימא. חשוב שהממשלה הנכנסת תנהג באחריות הנדרשת בכל הנוגע למדיניות הפיסקלית, בעיקר בהוצאות שמטרתן הייעודית אינה תמיכה בצמיחה בת קיימא".

"בתקופה הקרובה יחלו דיוני תקציב, יונחו הצעות קונקרטיות על השולחן ויתבהרו כוונות הממשלה. אני מאמין שאלו יהיו החלטות אחראיות מבחינה פיסקלית, מעודדות צמיחה וכאלה שיטיבו עם כלל האוכלוסייה. אנו בבנק ישראל נמשיך לשמש יועץ כלכלי עבור הממשלה, ולשקף לה באופן המקצועי והאחראי ביותר את עמדתנו בנוגע לצעדים שתבקש לנקוט".

ביחס להסכמי השכר החדשים הצפויים במגזר הציבורי, שעלותם צפויה להיות 40 מיליארד שקל הזהיר הנגיד: "חשוב שהסכמי השכר שייחתמו, דווקא בתקופה זו של אינפלציה גבוהה, יתכללו את האינפלציה הממוצעת בשנים האחרונות וגם את זו שצפויה בשנים הקרובות. כמו-כן חשוב שההסכמים לא יכילו מנגנוני הצמדה קשיחים ארוכי טווח שעלולים לפגוע בחזרת המשק לסביבת יציבות מחירים" וזאת למרות שהוא יודע ש"מאז תחילת משבר הקורונה, השכר במגזר הציבורי עלה בשיעור נמוך משמעותית מזה שבמגזר העסקי" וכי זה אתגר לממשלה החדשה. 

קיראו עוד ב"בארץ"

במענה לשאלה כמה זמן הריבית תישאר גבוהה ענה הנגיד: "אני מעריך שהריביות יישארו גבוהות זמן מה. כמה בדיוק? זה יהיה בהתאם לנתונים שיגיעו. לא נהסס להמשיך להעלות את הריבית.

ירון על ההצעה של גפני להגביל את הריבית על המשכנתאות - "כוונה טובה אבל התוצאה עלולה להיות הפוכה"

יו"ר ועדת הכספים החדש-ישן ח"כ משה גפני מיהדות התורה הציע להקפיא את עליית הריבית על המשכנתאות אבל נגיד בנק ישראל תוקף: "אני בטוח שהכוונות טובות אבל יחד עם זה התוצאה עלולה להיות הפוכה. מה שיקרה זה שהבנקים יתמחרו ריביות גבוהות יותר ובמילה אחת - הזול ייצא יקר. 

ובנוגע לשוק הדיור כולו, ירון דווקא מאמין שנראה ירידת מחירים בהמשך: "אמנם, מחירי הדירות ממשיכים לעלות בקצב גבוה מאוד, אך נתוני התחלות הבנייה, ההיתרים, מספר העסקאות שמבוצעות והיקף המשכנתאות החדשות תומכים בהתמתנות השוק. ניתן להניח שהשפעות אלו, ככל וימשכו, יבואו לידי ביטוי במחירים בהמשך. בנוסף, אנו במעקב מתמיד אחר מחירי השכירות, שעולים גם הם ומשפיעים על האינפלציה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בוא תסביר לי למי שכבר לקח משכנתא, איך הצעת גפני מסוכנת? (ל"ת)
    דוד 03/01/2023 02:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מבין2 03/01/2023 01:53
    הגב לתגובה זו
    לא מספיק שהם גונבים מיליארדים מהציבור, גם האינפלציה תעלה עוד. 40000 למקורב בשירות המדינה זה הרבה יותר מידי. צריך להוריד להם משכורות ולפטר בלי חשבון.
  • 1.
    מעט מדי ומאוחר מדי (ל"ת)
    רון3554 02/01/2023 19:06
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםקרנות פרייבט אקוויטי, לוגואים

שנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?

מהאקזיט ביד2, דרך המימושים של פימי בעשות אשקלון ובאורביט ועד ההנפקה של סוגת  קרנות הפרייבט אקוויטי סגרו שנה של אקזיטים והנפקות, אבל לא כל הקרנות נהנו מהגאות
רונן קרסו |

הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.

לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.


קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.



פימי

קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.

לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.

עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.