פרופ' ירון רומז לממשלה: להיזהר מההסכמים הקואליציוניים; לא מתנגד לביטול "מס החד פעמי" ו"מס הסוכר"
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון מזכיר במסיבת העיתונאים שהאינפלציה פוגעת קודם כל בשכבות החלשות: "אינפלציה גבוהה כרוכה באי-ודאות הולכת וגדלה ובקושי מתגבר לקבל החלטות ברמת משק הבית וברמת בית העסק; היא מקשה על ההתנהלות הכלכלית ופוגעת בצמיחה וברווחה, ובראש ובראשונה בשכבות החלשות". והוסיף מדוע חייבים להעלות את הריבית בקצב מהיר למרות הפגיעה הזו: לדבריו, "ככל שהאינפלציה משתרשת - כך קשה יותר למגר אותה. ואז, בסופו של דבר הריבית הנדרשת תהיה אף גבוהה יותר. העלאת הריבית כואבת אבל כפי שאמרתי בעבר זה כאב היום כדי למנוע כאב יותר גדול בהמשך. זה ריסון שמחייב שלא נגיד לאי יציבות מחירים בהמשך". את הדברים אמר הנגיד לאחר החלטת הריבית להעלות את הריבית פעם נוספת ב-0.5% וזו תעמוד מעתה על 3.75%. בכמה עלה עכשיו החזר המשכנתא שלכם?
לדברי הנגיד, בנק ישראל סבור שהריבית כבר מצליחה לבלום את האינפלציה. הוא צופה כי בחודשיים הבאים האינפלציה עדיין תעלה אך לאחר מכן היא תרד: "העלאות הריבית זה תהליך שלוקח זמן, אנחנו יודעים שזה עובד בפיגור, גם אנחנו וגם החזאים, רואים אלמנטים של עליה אבל של התמתנות ואנחנו צופים שנראה בהמשך הדרך ירידה באינפלציה וחזרה אל תחום היעד בסוף 2023. אנחנו רואים שבסוף הרבעון הראשון וברבעון השני תחל התמתנות גדולה יותר באינפלציה. בחודשיים הקרובים רואים מדדים גבוהים ואחר כך נראה תהליך של התמתנות".
ומה בנוגע לביטול המס על החד פעמי ועל השתייה המתוקה?
נגיד בנק ישראל לא התנגד לביטול המס על החד פעמי ועל השתייה המתוקה, שעליו החליט אתמול שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. לדברי ירון, "המס הגיע בעיקר בגלל שיקולי סביבה ובריאות. אבל כל ממשלה יכולה לבחור את המדיניות שלה. מחקר שלנו בבנק ישראל הראה שהעלות של המס הייתה הרבה יותר גבוהה מהמס - החברות העלו מחירים יותר מאשר עליית המיסוי - ולכן יתכן שהייתה דרך לקבל את הצד של שמירה על הסביבה בצורה יותר טובה ופחות פוגעת גם באזרחים מהשכבות החלשות שהיו צריכים לשלם עבור כך".
ירון מזהיר מההסכמים הקואליציוניים אבל סבור שהממשלה "תנהג באחריות"
באשר להסכמים הקואליציוניים אמר ירון: יש הבדל בין הכותרות למה שמגיע לתקציב. אנחנו נשאף לכוון לטובת הרפורמות. השקעה בתשתיות והון אנושי אלה הכיוונים שהיינו רוצים לראות בתקציב. אבל בכל מקרה נכון לעכשיו תקרת ההוצאה שחישבנו לקחה בחלקה בחשבון את ההסכמים הקואליציוניים. חלק מזה כבר מגולם בתוך התחזית של חטיבת המחקר והאינפלציה, כלומר גם אחרי התוכניות הבסיסיות של הממשלה אנחנו בגירעון של 1.8% שזו עוד סביבה סבירה.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, הוא הזהיר כי "אם תהיה הרחבה פיסקאלית מאוד גדולה (הוצאת כספים על ידי הממשלה) זה ישפיע על האינפלציה וגם אנחנו נצטרך לקחת את זה בחשבון. חשוב שהממשלה הנכנסת תנהג באחריות הנדרשת בכל הנוגע למדיניות הפיסקלית, בעיקר בהוצאות שמטרתן הייעודית אינה תמיכה בצמיחה בת קיימא. חשוב שהממשלה הנכנסת תנהג באחריות הנדרשת בכל הנוגע למדיניות הפיסקלית, בעיקר בהוצאות שמטרתן הייעודית אינה תמיכה בצמיחה בת קיימא".
"בתקופה הקרובה יחלו דיוני תקציב, יונחו הצעות קונקרטיות על השולחן ויתבהרו כוונות הממשלה. אני מאמין שאלו יהיו החלטות אחראיות מבחינה פיסקלית, מעודדות צמיחה וכאלה שיטיבו עם כלל האוכלוסייה. אנו בבנק ישראל נמשיך לשמש יועץ כלכלי עבור הממשלה, ולשקף לה באופן המקצועי והאחראי ביותר את עמדתנו בנוגע לצעדים שתבקש לנקוט".
ביחס להסכמי השכר החדשים הצפויים במגזר הציבורי, שעלותם צפויה להיות 40 מיליארד שקל הזהיר הנגיד: "חשוב שהסכמי השכר שייחתמו, דווקא בתקופה זו של אינפלציה גבוהה, יתכללו את האינפלציה הממוצעת בשנים האחרונות וגם את זו שצפויה בשנים הקרובות. כמו-כן חשוב שההסכמים לא יכילו מנגנוני הצמדה קשיחים ארוכי טווח שעלולים לפגוע בחזרת המשק לסביבת יציבות מחירים" וזאת למרות שהוא יודע ש"מאז תחילת משבר הקורונה, השכר במגזר הציבורי עלה בשיעור נמוך משמעותית מזה שבמגזר העסקי" וכי זה אתגר לממשלה החדשה.
- הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
- האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
במענה לשאלה כמה זמן הריבית תישאר גבוהה ענה הנגיד: "אני מעריך שהריביות יישארו גבוהות זמן מה. כמה בדיוק? זה יהיה בהתאם לנתונים שיגיעו. לא נהסס להמשיך להעלות את הריבית.
ירון על ההצעה של גפני להגביל את הריבית על המשכנתאות - "כוונה טובה אבל התוצאה עלולה להיות הפוכה"
יו"ר ועדת הכספים החדש-ישן ח"כ משה גפני מיהדות התורה הציע להקפיא את עליית הריבית על המשכנתאות אבל נגיד בנק ישראל תוקף: "אני בטוח שהכוונות טובות אבל יחד עם זה התוצאה עלולה להיות הפוכה. מה שיקרה זה שהבנקים יתמחרו ריביות גבוהות יותר ובמילה אחת - הזול ייצא יקר.
ובנוגע לשוק הדיור כולו, ירון דווקא מאמין שנראה ירידת מחירים בהמשך: "אמנם, מחירי הדירות ממשיכים לעלות בקצב גבוה מאוד, אך נתוני התחלות הבנייה, ההיתרים, מספר העסקאות שמבוצעות והיקף המשכנתאות החדשות תומכים בהתמתנות השוק. ניתן להניח שהשפעות אלו, ככל וימשכו, יבואו לידי ביטוי במחירים בהמשך. בנוסף, אנו במעקב מתמיד אחר מחירי השכירות, שעולים גם הם ומשפיעים על האינפלציה".
- 3.בוא תסביר לי למי שכבר לקח משכנתא, איך הצעת גפני מסוכנת? (ל"ת)דוד 03/01/2023 02:31הגב לתגובה זו
- 2.מבין2 03/01/2023 01:53הגב לתגובה זולא מספיק שהם גונבים מיליארדים מהציבור, גם האינפלציה תעלה עוד. 40000 למקורב בשירות המדינה זה הרבה יותר מידי. צריך להוריד להם משכורות ולפטר בלי חשבון.
- 1.מעט מדי ומאוחר מדי (ל"ת)רון3554 02/01/2023 19:06הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
