נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון מזכיר במסיבת העיתונאים שהאינפלציה פוגעת קודם כל בשכבות החלשות: "אינפלציה גבוהה כרוכה באי-ודאות הולכת וגדלה ובקושי מתגבר לקבל החלטות ברמת משק הבית וברמת בית העסק; היא מקשה על ההתנהלות הכלכלית ופוגעת בצמיחה וברווחה, ובראש ובראשונה בשכבות החלשות". והוסיף מדוע חייבים להעלות את הריבית בקצב מהיר למרות הפגיעה הזו: לדבריו, "ככל שהאינפלציה משתרשת - כך קשה יותר למגר אותה. ואז, בסופו של דבר הריבית הנדרשת תהיה אף גבוהה יותר. העלאת הריבית כואבת אבל כפי שאמרתי בעבר זה כאב היום כדי למנוע כאב יותר גדול בהמשך. זה ריסון שמחייב שלא נגיד לאי יציבות מחירים בהמשך". את הדברים אמר הנגיד לאחר החלטת הריבית להעלות את הריבית פעם נוספת ב-0.5% וזו תעמוד מעתה על 3.75%. בכמה עלה עכשיו החזר המשכנתא שלכם? לדברי הנגיד, בנק ישראל סבור שהריבית כבר מצליחה לבלום את האינפלציה. הוא צופה כי בחודשיים הבאים האינפלציה עדיין תעלה אך לאחר מכן היא תרד: "העלאות הריבית זה תהליך שלוקח זמן, אנחנו יודעים שזה עובד בפיגור, גם אנחנו וגם החזאים, רואים אלמנטים של עליה אבל של התמתנות ואנחנו צופים שנראה בהמשך הדרך ירידה באינפלציה וחזרה אל תחום היעד בסוף 2023. אנחנו רואים שבסוף הרבעון הראשון וברבעון השני תחל התמתנות גדולה יותר באינפלציה. בחודשיים הקרובים רואים מדדים גבוהים ואחר כך נראה תהליך של התמתנות".  ומה בנוגע לביטול המס על החד פעמי ועל השתייה המתוקה?  נגיד בנק ישראל לא התנגד לביטול המס על החד פעמי ועל השתייה המתוקה, שעליו החליט אתמול שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. לדברי ירון, "המס הגיע בעיקר בגלל שיקולי סביבה ובריאות. אבל כל ממשלה יכולה לבחור את המדיניות שלה. מחקר שלנו בבנק ישראל הראה שהעלות של המס הייתה הרבה יותר גבוהה מהמס - החברות העלו מחירים יותר מאשר עליית המיסוי - ולכן יתכן שהייתה דרך לקבל את הצד של שמירה על הסביבה בצורה יותר טובה ופחות פוגעת גם באזרחים מהשכבות החלשות שהיו צריכים לשלם עבור כך". ירון מזהיר מההסכמים הקואליציוניים אבל סבור שהממשלה "תנהג באחריות" באשר להסכמים הקואליציוניים אמר ירון: יש הבדל בין הכותרות למה שמגיע לתקציב. אנחנו נשאף לכוון לטובת הרפורמות. השקעה בתשתיות והון אנושי אלה הכיוונים שהיינו רוצים לראות בתקציב. אבל בכל מקרה נכון לעכשיו תקרת ההוצאה שחישבנו לקחה בחלקה בחשבון את ההסכמים הקואליציוניים. חלק מזה כבר מגולם בתוך התחזית של חטיבת המחקר והאינפלציה, כלומר גם אחרי התוכניות הבסיסיות של הממשלה אנחנו בגירעון של 1.8% שזו עוד סביבה סבירה. מנגד, הוא הזהיר כי "אם תהיה הרחבה פיסקאלית מאוד גדולה (הוצאת כספים על ידי הממשלה) זה ישפיע על האינפלציה וגם אנחנו נצטרך לקחת את זה בחשבון. חשוב שהממשלה הנכנסת תנהג באחריות הנדרשת בכל הנוגע למדיניות הפיסקלית, בעיקר בהוצאות שמטרתן הייעודית אינה תמיכה בצמיחה בת קיימא. חשוב שהממשלה הנכנסת תנהג באחריות הנדרשת בכל הנוגע למדיניות הפיסקלית, בעיקר בהוצאות שמטרתן הייעודית אינה תמיכה בצמיחה בת קיימא". "בתקופה הקרובה יחלו דיוני תקציב, יונחו הצעות קונקרטיות על השולחן ויתבהרו כוונות הממשלה. אני מאמין שאלו יהיו החלטות אחראיות מבחינה פיסקלית, מעודדות צמיחה וכאלה שיטיבו עם כלל האוכלוסייה. אנו בבנק ישראל נמשיך לשמש יועץ כלכלי עבור הממשלה, ולשקף לה באופן המקצועי והאחראי ביותר את עמדתנו בנוגע לצעדים שתבקש לנקוט". ביחס להסכמי השכר החדשים הצפויים במגזר הציבורי, שעלותם צפויה להיות 40 מיליארד שקל הזהיר הנגיד: "חשוב שהסכמי השכר שייחתמו, דווקא בתקופה זו של אינפלציה גבוהה, יתכללו את האינפלציה הממוצעת בשנים האחרונות וגם את זו שצפויה בשנים הקרובות. כמו-כן חשוב שההסכמים לא יכילו מנגנוני הצמדה קשיחים ארוכי טווח שעלולים לפגוע בחזרת המשק לסביבת יציבות מחירים" וזאת למרות שהוא יודע ש"מאז תחילת משבר הקורונה, השכר במגזר הציבורי עלה בשיעור נמוך משמעותית מזה שבמגזר העסקי" וכי זה אתגר לממשלה החדשה.  במענה לשאלה כמה זמן הריבית תישאר גבוהה ענה הנגיד: "אני מעריך שהריביות יישארו גבוהות זמן מה. כמה בדיוק? זה יהיה בהתאם לנתונים שיגיעו. לא נהסס להמשיך להעלות את הריבית. ירון על ההצעה של גפני להגביל את הריבית על המשכנתאות - "כוונה טובה אבל התוצאה עלולה להיות הפוכה" יו"ר ועדת הכספים החדש-ישן ח"כ משה גפני מיהדות התורה הציע להקפיא את עליית הריבית על המשכנתאות אבל נגיד בנק ישראל תוקף: "אני בטוח שהכוונות טובות אבל יחד עם זה התוצאה עלולה להיות הפוכה. מה שיקרה זה שהבנקים יתמחרו ריביות גבוהות יותר ובמילה אחת - הזול ייצא יקר.  ובנוגע לשוק הדיור כולו, ירון דווקא מאמין שנראה ירידת מחירים בהמשך: "אמנם, מחירי הדירות ממשיכים לעלות בקצב גבוה מאוד, אך נתוני התחלות הבנייה, ההיתרים, מספר העסקאות שמבוצעות והיקף המשכנתאות החדשות תומכים בהתמתנות השוק. ניתן להניח שהשפעות אלו, ככל וימשכו, יבואו לידי ביטוי במחירים בהמשך. בנוסף, אנו במעקב מתמיד אחר מחירי השכירות, שעולים גם הם ומשפיעים על האינפלציה".