העקשן האחרון, נכנע או לא נכנע? על הבנק המרכזי של יפן ולאן הולכת כלכלת יפן
הבנק המרכזי של יפן הודיע לאחרונה שהוא ממשיך לדבוק במדיניות מרחיבה, לפיה שער הריבית המקומי לעשר שנים ימשיך להיות אפס, אלא שהבנק יאפשר סטייה של עד חצי אחוז. יש בכך ידיעה משמעותית מאד המעידה שהעקשן האחרון, נוכח האינפלציה הגואה בארצות המפותחות, מראה סימני כניעה. בואו נבין את משמעות הידיעה.
משולש המטרות של מעצבי מדיניות מוניטרית, דהיינו, אינפלציה, שער חליפין וצמיחה, מכריח את מקבלי ההחלטות לקבוע על איזה צלע קודקוד של משולש זה הם נמצאים. מקובל לחשוב שאם מעצבי המדיניות בוחרים בצלע מסוימת, למשל בין אינפלציה לשער החליפין, אזי מתחייב ויתור על הקודקוד ממול, דהיינו, צמיחה. לעומת זאת, בחירה בקודקוד המשולש מעידה על מלחמת חורמה באותו משתנה תוך ויתור על שני המשתנים האחרים. לדוגמא, בחירה ביעד האינפלציה עלולה לגרור פגיעה ביצוא המוצרים מאותה מדינה וכן על שיעור הצמיחה הכולל.
הבנק האמריקאי בחר בקודקוד המשולש המצביע על נושא האינפלציה. הבנק היפני בחר בקודקוד המצביע על נושא הצמיחה. בבחירות אלו קיים ויתור ברור על השגת מטרות בצלעות האחרות. כך למשל, הבנק האמריקאי החליט לוותר על נושא הצמיחה בהינתן ששערו של הדולר התחזק מאד בשנה האחרונה, ואילו הבנק היפני בהינתן ששיעור האינפלציה ביפן הנו "רק" 3.7% ויתר על נושא שער החליפין ואכן שערו של הין פוחת לאחרונה באופן משמעותי. בתקופות רגועות יותר, מדיניות הבנקים המרכזיים נמצאת במרכזה של הצלע, דהיינו מדיניות מאוזנת לגבי שתי מטרות תוך ויתור על המטרה השלישית. לאחרונה אנחנו עדים לתזוזה לכוון הקודקוד, דהיינו התמקדות במטרה אחת תוך ויתור על מטרה שלישית.
כדי לדבוק בקודקוד הצמיחה נקט הבנק היפני במדיניות מרחיבה (קיבוע הריבית ברמת אפס) דבר המחייב את הבנק לקנות כמות גדולה של אגרות חוב ממשלתיות כדי שהתשואה לא תעלה מעל האפס. במקביל בכוונת מעצבי המדיניות להעלות את "אינפלציית המטרה" העומדת היום על 2% ובכך ל"העלים" את בעיית האינפלציה, הנושא המטריד כל כך את הבנק האמריקאי. פרוש הדבר שבמקום לממן את תקציב המדינה הפיסקלי על ידי הנפקת חוב, הבנק היפני מממן את תקציב המדינה על ידי הרחבה מוניטרית מסיבית, פעולה המכונה "הדפסת כסף". מובן שלמדיניות זו יש גבול, שכן פעולה זו תביא בשלב מסוים ללחצים אינפלציוניים. מן הראוי לציין כי הפעם האחרונה בה נקט בנק מרכזי במדיניות מרחיבה קיצונית מעין זו לאורך זמן הייתה ב- 1942 בעת מלחמת העולם השנייה כאשר הבנק האמריקאי קיבע את הריבית ברמת נמוכה מאוד. מדיניות זו שכונתה Interest rates pegging, הייתה בעלת השפעה שלילית לטווח ארוך, שהמריצה בעקיפין את "תוכנית מרשל" לסיוע לאירופה והביאה ל"הצפה" של דולרים אמריקאים באירופה עד סוף שנות החמישים במאה הקודמת.
- מדד המחירים באוגוסט עלה ב-0.7%; מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%
- מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרבית הארצות המפותחות נוקטות במדיניות מוניטרית דומה לאמריקאית (האיחוד האירופאי מעלה גם הוא את שערי הריבית). מדיניותו של הבנק המרכזי הישראלי הססנית יותר, עם סימנים שהבנק נמצא על הצלע של אינפלציה ושער החליפין. הבנק היפני מראה סימנים של שינוי מדיניות ונכונות להתייחס למתרחש סביבו. שינוי מדיניות זו עשויה להיות בעלי השפעה ניכרת.
ראשית, אם אכן ייכנע הבנק היפני למדיניות המוסכמת בעולם המערבי, היין היפני יתחזק באופן ניכר. היצוא היפני, שהוא מהותי מאד במגוון המוצרים הנצרכים בעולם המפותח, יתייקר באופן ניכר. כתגובת נגד, שערי בריבית שמדינות אחרות יעלו ואכן שערי הריבית במדינות מפותחות עלו אתמול בתגובה לידיעה. מאידך, האטרקטיביות של אגרות חוב יפניות תעלה ותמשוך משקיעים ואילו הבנק היפני יוכל להפנות משאבים לרכישת אגרות חוב ממשלתיות זרות, לאחר שבשנים האחרונות פעילות זו הייתה בלתי משמעותית.
מה המשמעות לאדם הממוצע? במקרה ואכן הבנק היפני יחדל מהמדיניות הנוכחית של הרחבה מוניטרית קיצונית, ההשפעה המידית תהיה ניכרת. כיום מחירי מוצרים יפניים, כגון מכוניות ומוצרי אלקטרוניים, או תיירות ביפן, זולים באופן יחסי למחירם הרגיל. מחירים אלו יתייקרו באופן ניכר שכן שער החליפין היפני יתחזק באופן ניכר. ההשפעה על שערי הריבית בעולם תהיה אולי מינורית, אך היא תהיה בכוון הלא רצוי, דהיינו עליית שערי ריבית והתייקרות הכסף ללווים.
- 2.מבין2 04/01/2023 09:35הגב לתגובה זוכשהריבית שם שלילית.. מה עם מניות יפניות? אתם אומרים שכשהמטבע עולה זה רע לייצואנים
- 1.ואת כל ״החוכמה״ הארוכה הזאת ,כתב פרופסור. (ל"ת)04/01/2023 07:14הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןאנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.
צילום: Brett Sayles, Pexelsלא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.
קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
