פחות הנפקות, יותר עסקאות כחול לבן: דו"ח האקזיטים לשנת 2022
פירמת ראיית החשבון PwC Israel פרסמה את הדו"ח, שכולל סקירה של עסקאות הרכישה וההנפקות של חברות ישראליות בשנה החולפת. בין הממצאים: ירידה חדה במספר העסקאות ובהיקף הכספי. הסכום: 16.9 מיליארד דולר – ירידה של 80% מהשנה הקודמת
חברות הטכנולוגיה, שהגיעו לשיא בתקופת הקורונה והיום רחוקות מאוד משיאן, הפכו לשיחת היום בקרב המשקיעים במהלך התקופה האחרונה. בשנה החולפת נראתה ירידה ברורה בהנפקות של חברות חדשות בתחום ובכלל, בנוגע לעסקאות. אז איפה זה תופס אותם ואת החברות הישראליות?
כדי לעשות קצת סדר, פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC Israel פרסמה את דו"ח האקזיטים שלה לשנת 2022. הדו"ח כולל סקירה של עסקאות הרכישה וההנפקות של חברות טכנולוגיה ישראליות במהלך השנה. השורה התחתונה לא מפתיעה: ירידה חדה במספר העסקאות ובהיקף הכספי של עסקאות רכישה והנפקות. הסכום: 16.9 מיליארד דולר. נשמע הרבה, אבל זאת ירידה של 80% מהשנה הקודמת.
הדו"ח הזה, שמתייחס לאקזיטים של למעלה מ-10 מיליון דולר בלבד, חשוב משום שהוא מסביר במספרים פשוטים מה עבר על חברות הטכנולוגיה בשנה האחרונה. בניגוד לשנה שעברה, אז נרשמה שנה מעולה לחברות הישראליות עם שורה של גיוסים והנפקות בשווי 82.4 מיליון דולר. אז מה קרה השנה? האם הזינוק של חברות הטכנולוגיה בתקופת הקורונה, עד כדי צמיחה של 520% משנה לשנה, נעצר?
- גידול של 25% בהשקעות בחברות מדעי החיים בישראל ב-2024
- צמיחה של 71% ברכישה של חברות ישראליות; שפל חסר תקדים מחוץ להייטק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה המספרים: לפי הדו"ח של החברה, השנה נרשמו 72 עסקאות, זאת בהשוואה לשנה הקודמת בה התרחשו 171 עסקאות בסך הכל. כמות עסקאות המייצגת ירידה של כ- 58%.
בנטרול שנת 2021, ניתן להצביע על כך ששנת 2022 הינה עדיין מציגה מספר עסקאות והיקף כספי בעסקאות רכישה והנפקות גבוהים יותר מהעשור הקודם. כך למשל, בשנת 2020 מספר העסקאות הסתכם ב-60 בהיקף כספי של 15.4 מיליארד דולר ואילו בשנת 2019 מספר העסקאות הסתכם ב-80 אך בהיקף נמוך יותר של כ-9.9 מיליארד דולר.
אם לוקחים בחשבון עסקאות המשך – סך כל האקזיטים (הנפקות, מיזוגים ורכישות), אשר נוטרלו מהדו"ח (כי נכללו בדו"חות החברה עת נעשתה הנפקה או מכירה קודמת), אז סך העסקאות בשנת 2022 הסתכם לסכום כולל של כ-47 מיליארד דולר, זאת בהשוואה לשנת 2021 בה סך עסקאות ההמשך הסתכמו לכ-99.2 מיליארד דולר.
בשנת 2022, התרחשו 15 עסקאות המשך בשווי כולל של כ-30 מיליארד דולר לעומת שנה קודמת, בה התרחשו 4 עסקאות המשך בשווי כולל של כ-18 מיליארד דולר. בולטת במיוחד הנפקתה של Mobileye בנאסד"ק בשווי של כ-16.7 מיליארד דולר (שוויה נכון לכתיבת דו"ח זה הינו כ-27.1 מיליארד דולר).
- אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
"לאחר תקופה ארוכה של טיפוס מתמיד בהובלתו של ההיי-טק המקומי אופיינה השנה האחרונה בהאטה משמעותית. רצון המוכרים להימנע מעסקה המייצגת שווי נמוך מהציפיות ברור לחלוטין ומהעבר השני, רצונם של הקונים, במציאות לא ודאית לבצע עסקאות במחירים שעלולים להיתפס כמופרכים, ברור אף הוא. התוצאה היא אחת - השווקים עברו למצב המתנה", הסביר ירון ויצנבליט, שותף וראש אשכול ההיי-טק ב-PwC Israel ישראל.
כעת הוא מסביר מה קרה בשווקים: "הם עברו למצב המתנה, אך במציאות כלכלית, כמו תמיד, מגיע רגע ההתפכחות. לאחר שנים של כמעט אופוריה, הגיעה שעתם של מושגי היסוד וביטויים כדוגמת רווחיות, הידוק תקציבי ותזרים חיובי נשמעים מפיהם של משקיעים, דירקטוריונים והנהלות כאחד. שוק ההיי-טק הישראלי הגיב והתאים עצמו בעבר לתמורות ואתגרים. גם אם לא מייד, ההתאמות תבצענה, בין אם בשווים ובין אם בהתנהלות, המוכרים והקונים יסתגלו למצב החדש".
לפי החברה, יש עוד כמה נתונים שכדאי לשים אליהם לב: למשל, נצפתה מגמת ירידה גם בשווי ממוצע לעסקה שעמד השנה על כ-235 מיליון דולר, המהווה ירידה של כ-51% מהשנה הקודמת שבה שווי ממוצע לעסקה הסתכם ב-482 מיליון דולר.
בנטרול הנפקות, עסקאות הרכישה הסתכמו לכ-59 עסקאות בשווי של 6.2 מיליארד דולר (ירידה של כ-46% לעומת שנת 2021) ו-105 מיליון דולר בממוצע לעסקה. זאת לעומת שנת 2021 בה היו 99 עסקאות רכישה בשווי של 11.5 מיליארד דולר ו-117 מיליון דולר ממוצע לעסקה.
בנוסף, ממשיכה המגמה עליה PwC Israel הצביעו בשנה שעברה - בשנת 2022 היו לא פחות מ-23 עסקאות "כחול-לבן" (לעומת 77 בשנה הקודמת) המהוות כ-32% ממספר עסקאות הכולל (לעומת 45% בשנת 2021). בנטרול הנפקות, עומד מספר העסקאות "כחול-לבן" בשנת 2022 על 18 (לעומת 32 עסקאות בשנה הקודמת). ארה"ב נותרה המשמעותית ביותר בהיבט של רוכשים.
ומה לגבי הנפקות? בשנת 2022 נרשמו 13 הנפקות, בראשן הנפקת Pagaya בשווי של כ-8.5 מיליארד דולר. מתוך 13 הנפקות, 5 בוצעו בבורסה המקומית ואילו 8 בבורסה בארה"ב. לצרכי השוואה, בשנה הקודמת התרחשו 72 הנפקות, 45 מתוכן בישראל והשאר בבורסות השונות ברחבי העולם, בעיקר ארה"ב. עדיין בנטרול 2021, שנת 2022 מהווה מגמת עלייה ביחס לשנים קודמות.
לגבי עסקאות משמעותיות: בשנת 2022 התרחשו 6 עסקאות משמעותיות (מעל 500 מיליון דולר) בסך כולל של 11.9 מיליארד דולר, זאת לעומת 28 עסקאות משמעותיות בסך כולל של 69.7 מיליארד דולר בשנת 2021. נתח עסקאות של 10 מיליון דולר – 50 מיליון דולר ממשיך להוביל גם השנה עם 38 עסקאות המהוות 53% מסך העסקאות, זאת לעומת 67 עסקאות בשנה שעברה אשר היוו 39% מסך העסקאות.
מגמה מעניינת הינה הירידה המשמעותית בסך הכולל של העסקאות במגזר האינטרנט בחזרה לסדרי הגודל של השנים שקדמו לשנת 2021, בה בלטו במיוחד ironSource, Global-e, Taboola ועוד. במגזר האינטרנט נרשמו בסך הכל 12 עסקאות, זאת לעומת 35 עסקאות בשנה הקודמת, ובסך העסקאות, כ- 1.3 מיליארד דולר לעומת כ-28.8 מיליארד דולר בשנה שעברה.
אחד הממצאים ששווה להתעכב עליהם הוא עסקאות "כחול לבן", בהן הרוכשת והנרכשת הן ישראליות, המהוות כ-32% ממספר העסקאות, "עדות לחוסנה של התעשיה המקומית", קוראים לזה בחברה.
- 2.מה אתם נותנים במה לירון הליצן הזה? (ל"ת)מכיר 28/12/2022 10:00הגב לתגובה זו
- 1.הדפסת הכסף נעצרה .זאת הסיבה לירידה (ל"ת)א 28/12/2022 09:33הגב לתגובה זו
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
- "ה-AI הרבה יותר אובייקטיבי מהאדם בבחירת התינוק" קריירה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
