פחות הנפקות, יותר עסקאות כחול לבן: דו"ח האקזיטים לשנת 2022
פירמת ראיית החשבון PwC Israel פרסמה את הדו"ח, שכולל סקירה של עסקאות הרכישה וההנפקות של חברות ישראליות בשנה החולפת. בין הממצאים: ירידה חדה במספר העסקאות ובהיקף הכספי. הסכום: 16.9 מיליארד דולר – ירידה של 80% מהשנה הקודמת
חברות הטכנולוגיה, שהגיעו לשיא בתקופת הקורונה והיום רחוקות מאוד משיאן, הפכו לשיחת היום בקרב המשקיעים במהלך התקופה האחרונה. בשנה החולפת נראתה ירידה ברורה בהנפקות של חברות חדשות בתחום ובכלל, בנוגע לעסקאות. אז איפה זה תופס אותם ואת החברות הישראליות?
כדי לעשות קצת סדר, פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC Israel פרסמה את דו"ח האקזיטים שלה לשנת 2022. הדו"ח כולל סקירה של עסקאות הרכישה וההנפקות של חברות טכנולוגיה ישראליות במהלך השנה. השורה התחתונה לא מפתיעה: ירידה חדה במספר העסקאות ובהיקף הכספי של עסקאות רכישה והנפקות. הסכום: 16.9 מיליארד דולר. נשמע הרבה, אבל זאת ירידה של 80% מהשנה הקודמת.
הדו"ח הזה, שמתייחס לאקזיטים של למעלה מ-10 מיליון דולר בלבד, חשוב משום שהוא מסביר במספרים פשוטים מה עבר על חברות הטכנולוגיה בשנה האחרונה. בניגוד לשנה שעברה, אז נרשמה שנה מעולה לחברות הישראליות עם שורה של גיוסים והנפקות בשווי 82.4 מיליון דולר. אז מה קרה השנה? האם הזינוק של חברות הטכנולוגיה בתקופת הקורונה, עד כדי צמיחה של 520% משנה לשנה, נעצר?
- גידול של 25% בהשקעות בחברות מדעי החיים בישראל ב-2024
- צמיחה של 71% ברכישה של חברות ישראליות; שפל חסר תקדים מחוץ להייטק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה המספרים: לפי הדו"ח של החברה, השנה נרשמו 72 עסקאות, זאת בהשוואה לשנה הקודמת בה התרחשו 171 עסקאות בסך הכל. כמות עסקאות המייצגת ירידה של כ- 58%.
בנטרול שנת 2021, ניתן להצביע על כך ששנת 2022 הינה עדיין מציגה מספר עסקאות והיקף כספי בעסקאות רכישה והנפקות גבוהים יותר מהעשור הקודם. כך למשל, בשנת 2020 מספר העסקאות הסתכם ב-60 בהיקף כספי של 15.4 מיליארד דולר ואילו בשנת 2019 מספר העסקאות הסתכם ב-80 אך בהיקף נמוך יותר של כ-9.9 מיליארד דולר.
אם לוקחים בחשבון עסקאות המשך – סך כל האקזיטים (הנפקות, מיזוגים ורכישות), אשר נוטרלו מהדו"ח (כי נכללו בדו"חות החברה עת נעשתה הנפקה או מכירה קודמת), אז סך העסקאות בשנת 2022 הסתכם לסכום כולל של כ-47 מיליארד דולר, זאת בהשוואה לשנת 2021 בה סך עסקאות ההמשך הסתכמו לכ-99.2 מיליארד דולר.
בשנת 2022, התרחשו 15 עסקאות המשך בשווי כולל של כ-30 מיליארד דולר לעומת שנה קודמת, בה התרחשו 4 עסקאות המשך בשווי כולל של כ-18 מיליארד דולר. בולטת במיוחד הנפקתה של Mobileye בנאסד"ק בשווי של כ-16.7 מיליארד דולר (שוויה נכון לכתיבת דו"ח זה הינו כ-27.1 מיליארד דולר).
- סטארטאפ ישראלי רוצה להתחרות באנבידיה; איפה הצניעות?
- פורטיסימו רוכשת את MyVisit - מערכת לניהול תורים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
"לאחר תקופה ארוכה של טיפוס מתמיד בהובלתו של ההיי-טק המקומי אופיינה השנה האחרונה בהאטה משמעותית. רצון המוכרים להימנע מעסקה המייצגת שווי נמוך מהציפיות ברור לחלוטין ומהעבר השני, רצונם של הקונים, במציאות לא ודאית לבצע עסקאות במחירים שעלולים להיתפס כמופרכים, ברור אף הוא. התוצאה היא אחת - השווקים עברו למצב המתנה", הסביר ירון ויצנבליט, שותף וראש אשכול ההיי-טק ב-PwC Israel ישראל.
כעת הוא מסביר מה קרה בשווקים: "הם עברו למצב המתנה, אך במציאות כלכלית, כמו תמיד, מגיע רגע ההתפכחות. לאחר שנים של כמעט אופוריה, הגיעה שעתם של מושגי היסוד וביטויים כדוגמת רווחיות, הידוק תקציבי ותזרים חיובי נשמעים מפיהם של משקיעים, דירקטוריונים והנהלות כאחד. שוק ההיי-טק הישראלי הגיב והתאים עצמו בעבר לתמורות ואתגרים. גם אם לא מייד, ההתאמות תבצענה, בין אם בשווים ובין אם בהתנהלות, המוכרים והקונים יסתגלו למצב החדש".
לפי החברה, יש עוד כמה נתונים שכדאי לשים אליהם לב: למשל, נצפתה מגמת ירידה גם בשווי ממוצע לעסקה שעמד השנה על כ-235 מיליון דולר, המהווה ירידה של כ-51% מהשנה הקודמת שבה שווי ממוצע לעסקה הסתכם ב-482 מיליון דולר.
בנטרול הנפקות, עסקאות הרכישה הסתכמו לכ-59 עסקאות בשווי של 6.2 מיליארד דולר (ירידה של כ-46% לעומת שנת 2021) ו-105 מיליון דולר בממוצע לעסקה. זאת לעומת שנת 2021 בה היו 99 עסקאות רכישה בשווי של 11.5 מיליארד דולר ו-117 מיליון דולר ממוצע לעסקה.
בנוסף, ממשיכה המגמה עליה PwC Israel הצביעו בשנה שעברה - בשנת 2022 היו לא פחות מ-23 עסקאות "כחול-לבן" (לעומת 77 בשנה הקודמת) המהוות כ-32% ממספר עסקאות הכולל (לעומת 45% בשנת 2021). בנטרול הנפקות, עומד מספר העסקאות "כחול-לבן" בשנת 2022 על 18 (לעומת 32 עסקאות בשנה הקודמת). ארה"ב נותרה המשמעותית ביותר בהיבט של רוכשים.
ומה לגבי הנפקות? בשנת 2022 נרשמו 13 הנפקות, בראשן הנפקת Pagaya בשווי של כ-8.5 מיליארד דולר. מתוך 13 הנפקות, 5 בוצעו בבורסה המקומית ואילו 8 בבורסה בארה"ב. לצרכי השוואה, בשנה הקודמת התרחשו 72 הנפקות, 45 מתוכן בישראל והשאר בבורסות השונות ברחבי העולם, בעיקר ארה"ב. עדיין בנטרול 2021, שנת 2022 מהווה מגמת עלייה ביחס לשנים קודמות.
לגבי עסקאות משמעותיות: בשנת 2022 התרחשו 6 עסקאות משמעותיות (מעל 500 מיליון דולר) בסך כולל של 11.9 מיליארד דולר, זאת לעומת 28 עסקאות משמעותיות בסך כולל של 69.7 מיליארד דולר בשנת 2021. נתח עסקאות של 10 מיליון דולר – 50 מיליון דולר ממשיך להוביל גם השנה עם 38 עסקאות המהוות 53% מסך העסקאות, זאת לעומת 67 עסקאות בשנה שעברה אשר היוו 39% מסך העסקאות.
מגמה מעניינת הינה הירידה המשמעותית בסך הכולל של העסקאות במגזר האינטרנט בחזרה לסדרי הגודל של השנים שקדמו לשנת 2021, בה בלטו במיוחד ironSource, Global-e, Taboola ועוד. במגזר האינטרנט נרשמו בסך הכל 12 עסקאות, זאת לעומת 35 עסקאות בשנה הקודמת, ובסך העסקאות, כ- 1.3 מיליארד דולר לעומת כ-28.8 מיליארד דולר בשנה שעברה.
אחד הממצאים ששווה להתעכב עליהם הוא עסקאות "כחול לבן", בהן הרוכשת והנרכשת הן ישראליות, המהוות כ-32% ממספר העסקאות, "עדות לחוסנה של התעשיה המקומית", קוראים לזה בחברה.
- 2.מה אתם נותנים במה לירון הליצן הזה? (ל"ת)מכיר 28/12/2022 10:00הגב לתגובה זו
- 1.הדפסת הכסף נעצרה .זאת הסיבה לירידה (ל"ת)א 28/12/2022 09:33הגב לתגובה זו
עופר שחם, מג'סטיק לאבס (טל גבעוני)סטארטאפ ישראלי רוצה להתחרות באנבידיה; איפה הצניעות?
מג'סטיק לאבס, שהוקם בסוף 2023 ופועל בישראל ובארה"ב, מגייס 100 מיליון דולר
אנבידיה הסטארט-אפ מג'סטיק לאבס, שהוקם בסוף 2023 ופועל בישראל ובארה"ב, מגייס 100 מיליון דולר, בסבב סיד ובסבב A, בהובלת קרנות ההון סיכון Lux Capital ו-Bow Wave Capital ובהשתתפות קרנות נוספות ובהן Grove Ventures, Hetz Ventures, QP Ventures, TAL Ventures ו-SBI היפנית. החברה, המנוהלת על ידי עופר שחם, מכוונת למטרה שאפתנית - לערער על הדומיננטיות של אנבידיה בתחום שבבי הבינה המלאכותית לדאטה סנטרס. נראה שהיעד הזה הוא רחוק מביצוע. עם כל הכובד - הדרך שלם מאוד ארוכה.
ליבת הפיתוח של מג'סטיק היא שבב לרבות שרתים ייעודיים לבינה מלאכותית שכוללים את מעבד ה-GPAIU ( General Purpose AI Unit). המערכת נועדה להחליף שרתי GPU מסורתיים כמו אלו שמספקות אנבידיה או גוגל, תוך מענה לבעיה כרונית בתחום, צוואר הבקבוק בזיכרון. מג'סטיק מבטיחה להציע קיבולת זיכרון גבוהה פי 1,000 ביחס לשרתים הקיימים, תוך שיפור בביצועי המחשוב וביעילות האנרגטית.
במרכז האתגר הטכנולוגי שמנסה מג'סטיק לפתור עומד "קיר הזיכרון" – מונח מוכר בעולם המחשוב המתאר את הפער ההולך וגדל בין מהירות העיבוד של מעבדים לבין קצב גישתם לזיכרון. ככל שהמודלים גדלים, כך הופך הגישה המהירה לזיכרון לצוואר בקבוק חמור יותר, שמוביל להאטה ואף לצריכת חשמל גבוהה במרכזי המידע. לשם השוואה, כרטיסי GPU של אנבידיה מסדרה H100 מגיעים כיום לנפח זיכרון של עד 192 ג'יגה-בייט, מה שמחייב התקנת מערכים עצומים כדי לתמוך במודלים עתירי נתונים.
שחם, מנכ"ל מג'סטיק, מביא עמו ניסיון רב-שנים בתחום פיתוח שבבים. בעברו הוביל את קבוצת השבבים של גוגל שעסקה בטלפונים חכמים ודאטה סנטרים, ובהמשך עמד בראש קבוצת הפיתוח של מטא לפיתוח שבבים עבור מוצרי מציאות רבודה. עמו הקימו את מג'סטיק גם מאסומי ריינדרס ושה ראבי, שותפיו לשעבר בגוגל ובמטא. לדברי שחם, הצוות מגיע עם "הבנה עמוקה של החולשות במבנה השרתים הקיים ובצרכים העתידיים של תשתיות AI".
- אנבידיה מפתחת מחשב על מבוסס AI עם חברת התרופות אלי לילי
- המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החזון של מג'סטיק כולל פיתוח חומרה חדשה והתאמה לתוכנות קיימות. אחד ממוקדי הכוח של אנבידיה הוא סביבת התוכנה Cuda, שמאפשרת הרצה יעילה של מודלים על גבי החומרה שלה. עם זאת, בשנים האחרונות צמחו פלטפורמות קוד פתוח מתחרות, כמו PyTorch, OpenXLA ו-TVML, שמפחיתות את התלות באנבידיה ומאפשרות לחברות כמו מג'סטיק להציע אלטרנטיבות פתוחות, גמישות וזולות יותר.
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
