כדי לזהות את השינויים ברמת האינפלציה בישראל, חשוב לבחון את השינויים שחלו בה במהלך חודשי השנה ולהשוותם לשינויים בשנים קודמות, כמוצג בטבלה:

נתוני הטבלה משקפים את העובדה שבשנים 2019-2022 שיעור האינפלציה בחודשים מרץ עד יולי גבוהים בעוד שבחודשים אוגוסט עד פברואר שיעורי האינפלציה נמוכים, שינויים שקשורים לגורמים עונתיים. אולם כשמשווים את שיעורי האינפלציה החודשית  בשנת 2022 לעומת 2021 ניתן לראות שבחודשים ינואר עד יולי האחרונים האינפלציה החודשית הייתה גבוהה משמעותית ביחס לשנה הקודמת. בחודשים אוגוסט וספטמבר האחרונים האינפלציה הייתה דומה לזו שבשנה שעברה ואילו בחודשים אוקטובר ונובמבר האחרונים האינפלציה שוב הייתה גבוהה מזו של אשתקד. עליה זו ברמת האינפלציה החודשית הובילה לכך שהאינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים הסתכמה ב- 5.3%. זאת לעומת 2.4% ב- 12 החודשים שהסתיימו בחודש נובמבר 2021, ו- 0.6% בשנים עשר החודשים שהסתיימו בחודש נובמבר 2020. אחד הגורמים בעלי המשמעות בהשפעתו על האינפלציה הינו שער החליפין של הדולר המוצג בטבלה הבאה:

כידוע עליה בשער הדולר מתגלגלת למחירי מוצרים מיובאים שמתייקרים וגורמים להתייקרות רכיבי הסל במדד המחירים לצרכן. בטבלה הבאה ניתן לראות את שיעורי השינוי בשער הדולר ואת שיעור האינפלציה.

• המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
• לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מן הטבלה משתקף בבירור שבשנים 2019 עד 2021 שער הדולר ירד בשיעורים ניכרים ובמקביל האינפלציה בישראל הייתה נמוכה, ולעומת זאת בשנים עשר החודשים האחרונים שהסתיימו בנובמבר 2022, שיעור האינפלציה קפץ לכ- 5.3%, זאת במקביל להתחזקות ניכרת ביותר בשער הדולר שעלה ב 11.51% בתקופה זו.

אין כל ספק ששער הדולר משפיע על מחירי המוצרים המיובאים לישראל ודרכם על סל המוצרים של מדד המחירים לצרכן. עם זאת, הגורם החשוב ביותר בהשפעתו על מדד המחירים לצרכן הינו התייקרות מחירי הדיור, המהווה כ- 25% מסך ההוצאה של צרכן מייצג שלגביו נמדדת רמת האינפלציה בישראל. כמו כן, מחירי הדיור משפיעים גם על מחירי מוצרים רבים אחרים שעלותם מתייקרת עקב תשלומי שכירות ותשלומי שירותי דיור גבוהים יותר.

כדי לבחון את השפעת התייקרות מוצרים שונים על מדד המחירים לצרכן חשוב לבחון את משקלם בסל של צרכן מייצג, והטבלה הבאה משקפת את השינוי שחל במחירי קבוצות המוצרים המרכיבים את הסל, ואת משקלם בסל לגביו מחושב מדד המחירים לצרכן. 

• הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
• ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

מן הטבלה ניתן לראות בבירור שמחיר שירותי הדיור תרם 30.21% מעליית המדד, וכן שאילו מדד שירותי הדיור לא היה עולה השנה, האינפלציה בישראל הייתה מסתכמת ב- 3.65%. כמו כן מחיר מזון ללא ירקות ופירות, שירותי הדיור והתחבורה והתקשורת תרמו יחד 74% מהאינפלציה בישראל (3.87% מתוך אינפלציה ששיעורה הסתכם ב 5.23%).

עוד ראוי להדגיש שמבדיקה מפורטת של מרכיבי קבוצות המוצרים השונות במדד המחירים לצרכן מסתבר שבקבוצת מוצרי הדיור מהווים שירותי הדיור בבעלות דיירים יחד עם שכר הדירה כ 96%  ממשקל הקבוצה, בקבוצת מוצרי המזון ללא הפירות והירקות מהווים בשר, עופות, דגים ומוצריהם, לחם דגנים ומוצרי בצק וארוחות מחוץ לבית כ- 64% ממשקל הקבוצה, ובקבוצת התחבורה והתקשורת מהווה סעיף התחבורה כ 90% ממשקל הקבוצה. מכאן ניתן להסיק שכ 65% מכלל עליית מדד המחירים לצרכן מקורה בעליית מחירי שירותי הדיור בבעלות דיירים, מחירי שכר דירה, מחירי התחבורה, ומחיר בשר, עופות, דגים ומוצריהם, לחם דגנים ומוצרי בצק וארוחות מחוץ לבית.

לסיכום, ניתן לקבוע ששיעור האינפלציה בישראל איננו נמצא עדיין בירידה וכי התייקרות הדולר במקביל להמשך העלייה במחירי הדיור מעידה על כך שהגורמים המרכזיים בהשפעתם על רמת האינפלציה לא משקפים שינוי בכוון המעיד על התמתנות ברמת האינפלציה.

הכלכלן פרופ' נסים בן דוד הוא נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי בעכו