האם האינפלציה תרד בשנה הבאה? בינתיים זה לא נראה כך
באלו חודשים בשנה 'רגילה' מדד המחירים לצרכן גבוה, ומתי הוא נמוך - מה קורה השנה ומה הסיבה שבינתיים, למרות מאמצי בנק ישראל להעלות את הריבית בחדות, האינפלציה לא מתמתנת
כדי לזהות את השינויים ברמת האינפלציה בישראל, חשוב לבחון את השינויים שחלו בה במהלך חודשי השנה ולהשוותם לשינויים בשנים קודמות, כמוצג בטבלה:
נתוני הטבלה משקפים את העובדה שבשנים 2019-2022 שיעור האינפלציה בחודשים מרץ עד יולי גבוהים בעוד שבחודשים אוגוסט עד פברואר שיעורי האינפלציה נמוכים, שינויים שקשורים לגורמים עונתיים. אולם כשמשווים את שיעורי האינפלציה החודשית בשנת 2022 לעומת 2021 ניתן לראות שבחודשים ינואר עד יולי האחרונים האינפלציה החודשית הייתה גבוהה משמעותית ביחס לשנה הקודמת. בחודשים אוגוסט וספטמבר האחרונים האינפלציה הייתה דומה לזו שבשנה שעברה ואילו בחודשים אוקטובר ונובמבר האחרונים האינפלציה שוב הייתה גבוהה מזו של אשתקד. עליה זו ברמת האינפלציה החודשית הובילה לכך שהאינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים הסתכמה ב- 5.3%. זאת לעומת 2.4% ב- 12 החודשים שהסתיימו בחודש נובמבר 2021, ו- 0.6% בשנים עשר החודשים שהסתיימו בחודש נובמבר 2020. אחד הגורמים בעלי המשמעות בהשפעתו על האינפלציה הינו שער החליפין של הדולר המוצג בטבלה הבאה:
כידוע עליה בשער הדולר מתגלגלת למחירי מוצרים מיובאים שמתייקרים וגורמים להתייקרות רכיבי הסל במדד המחירים לצרכן. בטבלה הבאה ניתן לראות את שיעורי השינוי בשער הדולר ואת שיעור האינפלציה.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מן הטבלה משתקף בבירור שבשנים 2019 עד 2021 שער הדולר ירד בשיעורים ניכרים ובמקביל האינפלציה בישראל הייתה נמוכה, ולעומת זאת בשנים עשר החודשים האחרונים שהסתיימו בנובמבר 2022, שיעור האינפלציה קפץ לכ- 5.3%, זאת במקביל להתחזקות ניכרת ביותר בשער הדולר שעלה ב 11.51% בתקופה זו.
אין כל ספק ששער הדולר משפיע על מחירי המוצרים המיובאים לישראל ודרכם על סל המוצרים של מדד המחירים לצרכן. עם זאת, הגורם החשוב ביותר בהשפעתו על מדד המחירים לצרכן הינו התייקרות מחירי הדיור, המהווה כ- 25% מסך ההוצאה של צרכן מייצג שלגביו נמדדת רמת האינפלציה בישראל. כמו כן, מחירי הדיור משפיעים גם על מחירי מוצרים רבים אחרים שעלותם מתייקרת עקב תשלומי שכירות ותשלומי שירותי דיור גבוהים יותר.
כדי לבחון את השפעת התייקרות מוצרים שונים על מדד המחירים לצרכן חשוב לבחון את משקלם בסל של צרכן מייצג, והטבלה הבאה משקפת את השינוי שחל במחירי קבוצות המוצרים המרכיבים את הסל, ואת משקלם בסל לגביו מחושב מדד המחירים לצרכן.
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
מן הטבלה ניתן לראות בבירור שמחיר שירותי הדיור תרם 30.21% מעליית המדד, וכן שאילו מדד שירותי הדיור לא היה עולה השנה, האינפלציה בישראל הייתה מסתכמת ב- 3.65%. כמו כן מחיר מזון ללא ירקות ופירות, שירותי הדיור והתחבורה והתקשורת תרמו יחד 74% מהאינפלציה בישראל (3.87% מתוך אינפלציה ששיעורה הסתכם ב 5.23%).
עוד ראוי להדגיש שמבדיקה מפורטת של מרכיבי קבוצות המוצרים השונות במדד המחירים לצרכן מסתבר שבקבוצת מוצרי הדיור מהווים שירותי הדיור בבעלות דיירים יחד עם שכר הדירה כ 96% ממשקל הקבוצה, בקבוצת מוצרי המזון ללא הפירות והירקות מהווים בשר, עופות, דגים ומוצריהם, לחם דגנים ומוצרי בצק וארוחות מחוץ לבית כ- 64% ממשקל הקבוצה, ובקבוצת התחבורה והתקשורת מהווה סעיף התחבורה כ 90% ממשקל הקבוצה. מכאן ניתן להסיק שכ 65% מכלל עליית מדד המחירים לצרכן מקורה בעליית מחירי שירותי הדיור בבעלות דיירים, מחירי שכר דירה, מחירי התחבורה, ומחיר בשר, עופות, דגים ומוצריהם, לחם דגנים ומוצרי בצק וארוחות מחוץ לבית.
לסיכום, ניתן לקבוע ששיעור האינפלציה בישראל איננו נמצא עדיין בירידה וכי התייקרות הדולר במקביל להמשך העלייה במחירי הדיור מעידה על כך שהגורמים המרכזיים בהשפעתם על רמת האינפלציה לא משקפים שינוי בכוון המעיד על התמתנות ברמת האינפלציה.
הכלכלן פרופ' נסים בן דוד הוא נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי בעכו
- 2.שלי 28/12/2022 08:27הגב לתגובה זוצודקלדעתי האינפלציה היא יותר 7%
- 1.סיכום יפה של המצב (ל"ת)הקורא 27/12/2022 19:27הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
