מיידוף הישראלי - כתב אישום נגד מיכאל בן ארי בגין הונאת משקיעים במאות מיליוני שקלים
בן ארי הוסגר בסוף השבוע לישראל לאחר שנמלט מישראל בחודש מאי 2021; על לפי כתב האישום גייס בן ארי סכומי עתק של למעלה מ-550 מיליון שקל מכ-960 משקיעים, תוך הבטחות שווא לתשואה חריגה
פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד מיכאל (מייק) בן ארי, הבעלים והמנהל של חברת EGFE בגין עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמכים בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות ועבירות הלבנת הון. יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים.
בן ארי הוסגר בסוף השבוע לישראל לאחר שנמלט מישראל בחודש מאי 2021, תוך שימוש בדרכון מזויף ולמרות קיום עיכוב יציאה מן הארץ נגדו. בחודש יוני האחרון נעצר בן ארי במעבר הגבול בבוסניה והרצגובינה, וביום 17.7.2022 הוגשה בקשת הסגרה בעניינו על ידי המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה לרשויות בבוסניה והרצגובינה. בסוף השבוע האחרון הסתיימו הליכי ההסגרה ובן ארי הגיע לישראל.
על לפי כתב האישום גייס בן ארי סכומי עתק של למעלה מ-550 מיליון שקל מכ-960 משקיעים, תוך הבטחות שווא לתשואה חריגה כתוצאה מהשקעות בסיכון נמוך, ומסירת מצגים כוזבים בדבר אופי ההשקעה ונזילותם המיידית של כספי המשקיעים. אפיק ההשקעה המרכזי שהוצג למשקיעים על ידי בן ארי היה קרן בלו ריבר האמריקנית, אשר הוצגה למשקיעים על ידי בן ארי כקרן המשקיעה באגרות חוב מוניציפליות אמריקניות בעלות דירוג גבוה. חרף העובדה שלמשקיעים הוצג שכספם יושקע בקרן בלו ריבר, לבן ארי לא היה כל קשר עם הקרן, לכל המאוחר החל משנת 2008, ומאז חדל להעביר אליה את כספי הלקוחות.
לאור האמור, גיוס המשקיעים נעשה על בסיס מצגים כוזבים שהציג להם בן ארי, ובהם הבטחות שווא לפיהן ההשקעה בקרן מובטחת, כספי המשקיעים מוחזקים בנאמנות על ידי החברה אך מצויים כל העת בבעלות המשקיעים וכי החברה ערבה למלוא סכום ההשקעה. חלק מן המסמכים שהוצגו למשקיעים על מנת לשכנע אותם להשקיע את כספם בחברה היו מסמכים מזויפים. בפועל, בניגוד למצגים שהוצגו למשקיעים, נהג בן ארי בכספי המשקיעים כבשלו והשתמש בהם בהתאם לצרכיו ורצונותיו. בן ארי פעל ב"שיטת הפירמידה" בכך ששילם לחלק מהמשקיעים את הריבית התקופתית או פרע את הקרן בעת שנדרשה באמצעות כספי משקיעים אחרים. בנוסף, בן ארי העביר את הכספים שגויסו מן המשקיעים לחשבונות בנק בשליטתו והשקיע אותם בנכסים ומיזמים שחרגו מהמצגים שהוצגו למשקיעים ואף רשם את חלקם על שמו הפרטי. כמו כן, בן ארי השתמש בכספי המשקיעים לשורה ארוכה של שימושים אישיים, ביניהם רכישת נכסי נדל"ן והענקת הלוואות פרטיות למקורביו. יצוין כי במשך השנים הושבו למשקיעים כספים בסכום של כ-265 מיליון שקל.
- תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים
- רשות המסים: נעצרו 5 אנשי ביטוח ופיננסים בחשד להונאת מס במיליוני שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבן ארי מיוחסת גם עבירה של זיוף דרכון בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות. זאת לאחר, בחודש מאי 2021, לאחר שנחקר באזהרה ועל אף שידע שמתקיימת נגדו חקירה פלילית, יצא בן ארי מישראל באמצעות דרכון מזויף של חברו נחום אייזנשטאט תוך שהוא מתחזה לו ומפר את התנאים המגבילים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט (ביניהם עיכוב יציאה מהארץ וערבות בנקאית בסך 2 מיליון שקל). יצוין כי אייזנשטאט הודה והורשע זה מכבר בעניין זה.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים, שהוגשה במקביל, צוין כי: "כאמור מעשיו של המשיב מעידים בבירור על מסוכנותו. המשיב רימה מאות משקיעים באופן בוטה במהלך תקופה ממושכת, רכש את אמונם, ופיתה אותם להשקיע באמצעותו מאות מיליוני שקלים, אף שבשום שלב לא הייתה לו כוונה למלא אחר ייעוד ההשקעה המובטח, והוא עשה בכספם ככל העולה על רוחו. כשרשת החשדות התהדקה סביבו, קם ונמלט מן הארץ ומאימת הדין, תוך השארת מאות משקיעים מול שוקת שבורה".

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים
במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם.
מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש.
בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים,
ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון
שקל.
הליך היבוא התקני
הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית.
- 5 בכירים באוטומקס נעצרו בחשד לעבירות רבות
- נחשפה תשתית להלבנת הון בקריפטו בהיקף עשרות מיליוני דולרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים.
וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.