אזרחים בסין
צילום: טוויטר

סין ממשיכה לבטל הגבלות בזמן שמספר המתים צפוי לחצות את רף המיליון - האם הכלכלה תצליח לחזור לעמוד על רגליה?

בעוד כשבועיים תיירים ומבקרים יוכלו להכנס לסין מבלי להדרש בבידוד, בינתיים מספר החולים החדשים מגיע לעשרות מיליונים בכל יום ולא ברור מה באמת מאחורי השינוי בגישתה של המפלגה הקומוניסטית
מתן קובי | (4)

אנחנו כבר שכחנו לגמרי מהקורונה, מהבידודים ומהדיווחים היומיומיים בחדשות על מספר החולים החדשים, אך המצב בסין שונה לגמרי. רק בשבועות האחרונים, לאחר כמעט 3 שנים, החל הממשל הסיני להוריד הלחץ של מדיניות הקורונה על האזרחים, היום המגמה ממשיכה בצורה ברורה למדי. משרד הבריאות הסיני הודיע היום כי חובת הבידוד על הנוחתים בסין תבוטל לגמרי החל מה-8 בינואר, זאת בנוסף לכך ש"רמת ניהול הקורונה" במדינה תרד מקטגוריה A (הגבוהה ביותר) אל קטגוריה B.

שינוי הגישה של הממשל הגיעה לפני כחודשיים, זאת לאחר שפרצו מהומות והפגנות של האזרחים בכל רחבי המדינה, מה שהמפלגה הקומוניסטית (כנראה) לא האמינה שתראה. האזרחים, אשר היו "אזרחים למופת" במשך יותר משנתיים וחצי הבינו שנמאס להם - ערים שלמות נכנסו לסגרים של שבועות רבים רק בגלל התפרצות קטנה, רבים לא יכלו ללכת לעבוד בכדי לפרנס את המשפחה שלהם ובסופו של דבר, די ברור כי המחלה לא רעה ונוראית כמו שהממשל מציג אותה, היא בטח שלא מצדיקה את הקשיים הנוראיים שאזרחי סין חוו.

נראה שהאזרחים הצליחו לקדם איזשהו שינוי, ההגבלות פוחתות לאט לאט, יותר אנשים חוזרים לעבוד ואחרי כל כך הרבה זמן אפשר להנות מטיפה אופטימיות, יש רק בעיה אחת - הקורונה עדיין לא מוכנה להיעלם.

לפי הערכות של גורמים מסויימים, בכל יום נדבקים במדינה מיליונים של חולים חדשים אשר מהווים סכנה בנוגע להמשך ההקלה בהגבלות. בחברת Airfinity מעריכים כי בכל יום מתים במדינה לפחות 5,000 איש מקורונה בכל יום והמספרים יכולים להגיע עד לסך של יותר מ-2 מיליון בהתפרצות הנוכחית. המצב לא מזהיר, בלשון המעטה, וכעת לא ברור כמה עוד נראה את הממשל, שהיה כה דרקוני בגישתו אל המחלה, אפאתי לעובדה שכמות לא זניחה בכלל מהאזרחים שלו מתים מקורונה.

גם אם מספר המתים לא נשמע כה גדול עבור מדינה עם למעלה ממיליארד אזרחים, בעיה מאוד גדולה היא כמובן העומס על בתי החולים. העומסים הללו רק מחמירים וההתפשטות המחודשת של מובילה את הרשויות לחפש איך להוביל כמה שיותר אנשים להתחסן. בבייג'ינג לדוגמה, מציעים בין 60 ל-500 יואן (כ-70 דולר) עבור מי שיתחסן בשתי מנות ובמנת בוסטר נוספת. בארגון הבריאות העולמי (WHO) אומרים כעת כי הם מודאגים מאוד מהמצב המתפתח בסין.

האוכלוסייה הבוגרת במדינה מרכיבה חלק גדול מכלל האזרחים וככל שאלו לא ממהרים להתחסן, בזמן שהמחלה רק ממשיכה להתפשט, סביר כי בתי החולים במדינה עדיין לא ראו את מלוא העוצמה של הגל הנוכחי.

ההשפעה הכלכלית

הצמא של השלטון הסיני לכוח (ספק אם מדובר פה על בריאות האזרחים בלבד) הוביל את סין אל מקומות שכנראה שאפילו המפלגה הקומוניסטית לא ציפתה - פעילות המשק השנה הגיעה על פי הערכות ל-5% מתחת לרמות של טרום הקורונה, בבלומברג מדווחים שמספר הנוסעים ברכבת בבייג'ינג נמוך בעד כ-70% מאותו הזמן ב-2019 וההתפרצות הנוכחית לא עוזרת למצב. לפני כשבוע הבנק העולמי הוריד את תחזיות הצמיחה של המדינה לשנה הבאה מ-4.5% ל-4.3% ובחודש ספטמבר ה-OECD צפה כי התמ"ג של סין יגיע ב-2023 ל-3.1% בלבד, היעד של הממשל הסיני היה 5%.

קיראו עוד ב"גלובל"

כל הנתונים הללו הם תוצר של מדיניות אפס הקורונה של הממשל הסיני ואכן יכול להיות שחלק מהמגמה שאנחנו רואים בשבועות האחרונים נובע מההבנה כי הכלכלה הסינית חטפה מספיק. הפתיחה של המדינה למשקיעים ותיירים, בנוסף להקלות על האזרחים אמורות לעזור לכלכלה לחזור למירוץ של אל מול הכלכלה האמריקאית, אך הדרך עוד ארוכה. 

מייקל פטיס, פרופסור ואנליסט ב-GlobalSource, מאמין כי גם צמיחה מחודשת בכלכלה הסינית לא בהכרח תהיה סימן לכך שהכל בסדר. "גם אם סין תעמוד בציפיות התמ"ג שלה יש לקחת את החדשות הללו בערבון מוגבל, הדבר יסמל רק שינוי קטן בנזק הגדול שנגרם לכלכלה הסינית בשלוש השנים האחרונות". בנוסף, קשה לראות איך הכלכלה הסינית תוכל לעמוד בגל הקורונה הנוכחי (ככל הנראה הגדול אי פעם) מבלי להפגע, אפילו אם לא נראה עוד סגרים. מפעלים וחברות רבות אשר רוצות לחזור לשגרה לא יכולות לעשות זאת בקלות היות ומספר חולי הקורונה הגבוהה לא מאפשר להן להיות בביטחון או ביציבות.

ההקלות בהגבלות הקורונה לצד העלייה החדה עלולות להוות אשליה כעת בכל הנוגע להתקדמותה של המדינה ויש להשתמש במשנה זהירות בנוגע להשקעות רבות התלויות במצב במדינה. ראשית, כמובן שהמשקיעים של חברות סיניות רבות כמהים לראות את הפתיחה המדוברת ממשיכה  -  ALIBABA GROUP למשל הספיקה השנה לחזור אחורה לרמות של ראשית 2016 ומאז עלתה ביותר מ-50%, שינוי כיוון נוסף של הממשל הסיני יכול לשלוח אותה שוב לירידות חדות. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הצעירים יחלו שבוע ואז יחזרו לעבודה, אחרי זה הכל יפרח (ל"ת)
    דודו 27/12/2022 18:36
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לילי 27/12/2022 07:30
    הגב לתגובה זו
    אין ראיון שהתמותה בסין היינה משמעותית יותר מהרגיל .
  • 2.
    אייל 27/12/2022 07:20
    הגב לתגובה זו
    לא הגיעו לחיסון עדר
  • 1.
    יורם 27/12/2022 06:14
    הגב לתגובה זו
    בכל שנה מתים בסין בין 15 ל 20 מיליון אנשים מזיקנה, תאונות ומחלות. אם תהיה תמותת יתר של 2 מיליון זה יהיה מאוד עצוב אבל לא באמת ישפיע על הכלכלה הסינית
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.