לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים
שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח מחר ולא היום בעקבות חג המולד. זהו שבוע המסחר האחרון של 2022. חודש דצמבר אינו הביא עד כה בשורה משמעותית לשווקים כאשר מדד ה-S&P 500 ירד בכ-5.7% מתחילת החודש בעוד הנאסד"ק ירד ב-8.6%. החודש צפוי להסתיים באדום כיאה לסביבת המאקרו החלשה גם אם נראה 4 ימי של עליות.
כמעט כל האנליסטים ובתי ההשקעות צופים כי הרבעון הראשון של 2023 יהיה חלש ביותר ויביא לירידות של 15% בערך במדדים המובילים. חלק אף עריכים כי החולשה תימשך לכל אורך המחצית הראשונה של השנה החדשה. עם זאת, יש מניות שחסינות למיתון - למה מניות הפיצה אטרקטיביות ומה צפוי למניות בתחום טיפול באשפה? על הקאמבק של תחום הפיצה, על תחום מוצרי היוקרה והאיש העשיר בעולם והאם מכפיל הרווח של WM מעניין? לטור השבועי של פרשן וול סטריט שלמה גרינברג.
נתונים שצפויים להתפרסם השבוע בארה"ב:
מחר - מדד מחירי הבתים לחודש אוקטובר כאשר הצפי הוא לירידה של 0.6%.
ביום חמישי - תביעות ראשוניות לדמי אבטלה כאשר הצפי הוא לעלייה מ-216 אלף תביעות ל-225 אלף.
יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות מוסר כי "מדד המחירים של ה-PCE, הנעקב על ידי הפד', המשיך להצביע על התמתנות סביבת האינפלציה בארה"ב, מסביבת 6% ל-5.5%. מדד אינפלציית הליבה של ה-PCE, מנגד, היה גבוה במקצת מהקונצנזוס. אבל מעיד גם הוא על התמתנות הלחצים האינפלציוניים, ברמת 4.7%. ראוי לציין כי ב-Projection Staff האחרון של הפד', הבנק ציפה לסיים את השנה במדד הליבה של ה-PCE ברמת 4.8%, התפתחות שנראית מאוד לא סבירה לטעמנו בשלב הנוכחי, על רקע ירידות המחירים הרוחביות במדדי המחירים בארה"ב. עוד דווח כי הוצאות האמריקאים עלו פחות מהצפי (0.1%) בעוד שההכנסות עלו מעט יותר (0.4%). שיעור החיסכון, בהתאם, טיפס מעט לרמת 2.4%, אבל נותר קרוב לשפל של 17 השנים האחרונות.
"מחירי האנרגיה באירופה המשיכו להישחק השבוע, בקצב מהיר. בהמשך לירידות בשבוע שעבר לסביבת 30 דולר ל-MMBtu, מחירי חוזי גז טבעי לחודש (מסירה בינואר) ירדו השבוע לרמת 22.9 דולר - הנמוכה מאז יוני. רמת המחירים הנמוכה יותר, המיוחסת לצפי למזג אוויר נוח יותר בשבוע הקרוב, מביאה לשחיקה במחירי הפחם, אשר נסחרו במהלך השבוע קרוב לרמת 190 דולר לטון (כ-8 דולר ל-MMBtu)".
- פנסיה במסלול S&P 500 - ההגנה שלא מדברים עליה
- "ה-S&P 500 יגיע ל-7,000 בסוף שנה"; מה התחזית ל-2026?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב מסר: "תחום נוסף נדבק בהאטה בכלכלה האמריקאית. גידול ברכישות מוצרי השקעה שזינקו בשנתיים האחרונות לרמות חסרות תקדים התחיל להתמתן. הצריכה הפרטית הריאלית צומחת בקצב שנתי מאוד דומה לזה שהיה לפני הקורונה. לפיכך, הביקושים כבר לא אמורים לייצר לחצים משמעותיים לעלייה חריגה באינפלציה. נציין שהצרכנים מצמצמים את החיסכון השוטף כשיעור מההכנסה הפנויה לרמה כמעט הנמוכה ביותר אי פעם. קצב הגידול של הכנסות הצרכנים מכלל המקורות אינו שונה מזה שהיה לפני הקורונה.
"ההכנסות מעבודה צומחות עדיין בקצב מעט גבוה מהממוצע בשנים 2017-2019, אך הפער הולך ומצטמצם. נציין שמדד האינדיקאטורים המובילים ירד לקצב השנתי הכי נמוך בשלושים השנים האחרונות מלבד התקופות בהן היה מיתון. קצב אינפלציית הליבה PCE Core ירד מ-5% ל-4.7%. בדצמבר הוא צפוי לרדת ל-4.3% לעומת תחזית הפד' ל-4.8%. תוואי נמוך יותר של האינפלציה מאשר בתחזית צפוי לגרום להורדת תחזית האינפלציה לסוף 2023 בפגישת הפד' בעוד כשלושה חודשים. להורדת תחזית האינפלציה אמורה להיות השפעה גם על הציפיות לריבית. בשני סקרי הסנטימנט הצרכני (UMichigan ו-Consumer Confidence) נרשמה ירידה בציפיות האינפלציה בחודש דצמבר".
אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות אומר: "ההשפעות של העלאות הריבית בכל העולם יבואו לידי ביטוי באופן מלא במהלך המחצית הראשונה של השנה והתוצאה תהיה מיתון גלובאלי. משקי הבית נאלצים להתמודד לא רק עם עליה חדה ביוקר המחיה ושחיקה גסה של ההכנסה הריאלית שלהם אלא גם עם עלויות אשראי גבוהות וירידה מהירה בחיסכון הפנוי שעוד נותר מתקופת הקורונה. בהתאם לכך, במהלך החודשים הקרובים נרגיש את הידוק החגורה של הצרכן ברחבי העולם ואת הפגיעה כתוצאה מכך בצמיחה. גם העסקים אינם חסינים כמובן להעלאות הריבית.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
"עלות האשראי גדלה כמובן אך השפעה זו אינה מיידית שכן השנים בהן עלות האשראי היתה נמוכה אפשרה לעסקים רבים לפרוס את החובות שלהם לטווח ארוך. יחד עם זאת, ברור שבריבית הנוכחית הכדאיות של לקיחת אשראי חדש למטרות השקעה ירדה באופן משמעותי, מה שיבוא לידי ביטוי בפגיעה נוספת בצמיחה. חשוב לציין שהצמיחה בכל העולם תפגוש השנה רוח חזיתית גם מכיוון שהוא טכני במהותו אך בעל השפעה לכל דבר. משקי הבית ניצלו את היציאה מהקורונה ואת החיסכון הגבוה כדי להקדים רכישות של שנים והעסקים גייסו עובדים בשכר גבוה כדי לענות על ביקוש שלא יחזור".
בנוגע לאינפלציה מוסיף גרינפלד כי "החדשות הטובות של המיתון שאנו נכנסים אליו הוא שהאינפלציה סוף סוף תרד. בכל העולם כבר מרגישים את הירידה בלחצים האינפלציוניים של הגורמים מצד ההיצע (שינוע, מחסור בחומרי גלם וכו') אבל גם את העלייה בהשפעה של הגורמים מצד הביקוש, מה שמותיר את האינפלציה גבוהה. בשנת 2023 אנו מצפים לראות שילוב של שני גורמים שיורידו את האינפלציה באופן משמעותי: מצד אחד צד ההיצע יהפוך להיות דפלציוני, כלומר אפשר לצפות לירידה במחירי מוצרים שונים כמו רכבים, ריהוט או מוצרי חשמל גדולים. מצד שני, המיתון והעליה באבטלה שתגיע בעקבותיו ישחררו לחץ מהאינפלציה שמגיעה מצד הביקוש. גם סעיף הדיור שתורם חלק גדול מהאינפלציה הנוכחית בכל העולם צפוי להתמתן כאשר בארה"ב למשל כבר רואים האטה של ממש באינפלציה של חוזי שכירות חדשים".
מבנק הפועלים נמסר כי "נתוני הצמיחה לרבעון השלישי עודכנו כלפי מעלה מ-2.9% ל- 3.2%, בין היתר בהשפעת עדכון כלפי מעלה של הצריכה הפרטית (מ-1.7% ל-2.3%). בשוק העבודה חלה ירידה מפתיעה בדרישות השבועיות החדשות לדמי אבטלה. הכנסות משקי בית עלו ב-0.4% בנובמבר, שיעור גבוה מהצפוי, אולם לראשונה מזה חודשים הוצאות משקי בית נותרו בנובמבר ללא שינוי במונחים ריאליים. הזמנת מוצרים בני קיימא ירדה בנובמבר בשיעור חד של 2.1%, רובו ככולו בשל ירידה בהזמנות כלי רכב".
- 2.י 26/12/2022 19:15הגב לתגובה זוסביבות סוף 2008 נסחרה בנק אוף אמריקה סביב 3$
- 1.רואה נולד 26/12/2022 17:22הגב לתגובה זולקנות ? למכור ? אדיש ? מה המסקנה ?
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
