אפל אייפון פלאפון
צילום: Getty images Israel

שוב התפרצות קורונה בסין - וזה עלול לפגוע באפל

כמעט כל האייפונים של אפל מיוצרים בסין, לאחרונה היא מנסה להסיט חלק מהייצור להודו, כדי להיות תלויה פחות בסין, אבל גם כ-20% מההכנסות של אפל מגיעות מסין. אפל כבר צופה פגיעה של 8% ברווחים; מניית אפל נסחרת במכפיל 19 על רווחי השנה הבאה
נתנאל אריאל | (2)

גם חברת הענק אפל  APPLE לא חסינה. המניה איבדה השנה 26% מערכה והיא נסחרת במחיר של 132 דולר למניה ולפי שווי של 2.1 טריליון דולר, כאשר כמעט כל הירידה היא רק מאז חודש אוגוסט האחרון. אפל הצליחה להפגין יציבות מרשימה ביחס לשאר ענקיות הטכנולוגיה, וגם נכון לעכשיו היא ירדה פחות מהן, ועדיין - 90% מייצור האייפונים של אפל נמצא בסין, וכשזו מתמודדת שוב עם התפרצות של הקורונה, זה עלול לפגוע באפל. 

השאלה הגדולה היא כמה ההתפרצות המחודשת של הקורונה בסין תפגע באפל. בסין מדווחים על מיליוני חולים חדשים מדי יום, כאשר האמת היא שאין מספר מדויק, מאחר שסין החליטה להפסיק לדווח על מקרים אסימפטומטיים ולאחר מכן הפסיקה לדווח על נתונים יומיים, אבל ברור שהמספרים הולכים וגדלים. במחוז ג'ה-ג'יאנג בסין, מחוז תעשייתי גדול ליד שנגחאי דווקא כן נותנים מספרים ואלה מדווחים על מיליון נדבקים מדי יום, וצופים שהמספר יכפיל את עצמו בקרוב.

אז נכון, מדובר על מחוז אחר (אפל מייצרת באמצעות חברת פוקסקון בעיר ג'נג'ואו) אבל העיר היא רק דוגמה למה שקורה בסין. ייתכן בהחלט שהמצב דומה גם בערים אחרות. כר בחודש אוקטובר דווח על התפרצות קורונה במפעלים של אפל בעיר, מה שהעלה חששות בכל הנוגע לזמני האספקה של האייפונים החדשים של אפל, וחלק מהדיווחים דיברו על ירידה של 30% בייצור האייפונים, במפעל, שאחראי על 60%-70% מייצור האייפונים.

שבועיים לאחר הדוחות האחרונים, שפרסמה אפל בחודש אוקטובר, אפל הודיעה שתקצץ את ייצור האייפונים שלה, כאשר החשש הוא שאפל תשיג ירידה ברווח הנקי שלה, לראשונה מזה 3 שנים וחצי, כשהצפי הוא לירידה של 8% ברווח לעומת הרווח המקביל אשתקד. האנליסטים צופים לאפל הכנסות של 122.7 מיליארד דולר ברבעון הקרוב ורווח של 1.98 דולר למניה. אפל נסחרת במכפיל רווח של 19.5 על רווחי שנת 2024.

התלות הגדולה של אפל בייצור בסין בעייתית מבחינתה של אפל וזו החליטה לפני מספר חודשים להוציא 25% מהמוצרים שלה מייצור בסין עד 2025, ולהגיע לכך ש-5% מהאייפונים שלה יעברו להיות מיוצרים בהודו עד סוף השנה הנוכחית (להרחבה על התוכנית של אפל לחצו כאן). האמת היא שפחות חשוב אם הסיבה היא המתיחות של סין מול טייוואן או הקורונה - בשורה התחתונה אפל צריכה להפחית את התלות הגדולה שלה בסין ובינתיים היא עלולה להיפגע.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 26/12/2022 08:36
    הגב לתגובה זו
    חצי עולם בלי הזריקות הארורות ואין גופות ברחובות, הכל תעמולה סינית כמו שהיה בתחילת הקורונה עם הגופות ברחובות שלא היו והמשרפות שלא היו
  • 1.
    יניב 25/12/2022 19:43
    הגב לתגובה זו
    כולם שם נדבקים עכשיו בקורונה, כל סין תצא מזה בהוסט מטורף וכל הירידות יהפכו לזינוק מטאורי קדימה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.