נוסטרומו מזנקת 28% על רקע התקדמות בארה"ב; המנכ"ל אופטימי ונערך לשלבי המכירות
יורם אשרי, מנכ"ל החברה: "יש לנו 10 מיליון דולר, זה יספיק לשנה, אבל יהיו גיוסים נוספים" על הצורך באגירת חשמל, ההבדל בין קליפורניה לישראל, הפטנט של החברה ונתוני האנרגיה שיפתיעו אתכם. אחרי קבלת המימון ממשרד האנרגיה בארה"ב, נוסטרומו בכיוון הנכון, השאלה אם יהיה לה מספיק כסף
שוק האנרגיה המתחדשת מצליח לענות על חלק מהנושאים הכי חשובים שקשורים להתחממות הגלובלית ובזבוז אנרגיה. הוא הפך לכלי משמעותי בשוק ההון וחברות רבות מצטרפות אליו, בניסיון לפתור את נושא צריכת החשמל ובעיות הדלק.
חברת נוסטרומו קיבלה את אמון משרד האנרגיה האמריקאי, שאישר לחברת אגירת האנרגיה מימון התקנת מערכות בערבות ממשלתית בסכום של עד 189 מיליון דולר. כעת היא מתכוונת להרחיב את הפריסה שלה בקליפורניה. בראיון, מסביר המנכ"ל יורם אשרי מה הוביל אותה לתהליך, מתי החברה שלו תעבור להרוויח והאם צפוי סבב גיוסים נוסף בקרוב.
מניית נוסטרומו ירדה מתחילת השנה ב-78%, למחיר של 6.5 שקל, המבטא שווי שוק של 49.3 מיליון שקל. נוסטרומו הפסידה במחצית הראשונה של השנה 9.5 מיליון שקל. בשנת 2021 כולה הפסידה 79.5 מיליון שקל.
למה בכלל צריך מערכות לאנרגיה תרמית בבניינים?
"זה תנאי לכל המעבר של העולם לאנרגיה מתחדשת. הצורך באגירה הוא אקוטי. התנודתיות של רשת החשמל היא גדולה ובלי אגירה יהיו הפסקות חשמל. צריך לעבור ממקור ייצור אחד לאחר. זה גורם להמון תקלות ובעיות אספקה, לחוסר יעילות. האגירה הולכת יד ביד עם כניסה של אנרגיות מתחדשות. זה שוק שלא היה קיים עד לא מזמן והיום מדברים על השקעות של בין רבע לחצי טריליון דולר עד סוף העשור. בבת אחת שוק אחד שלא היה קיים קודם הגיע לזה".
איזה בעיות אתם פותרים ללקוחות - כלומר לבניני משרדים ענקיים בארה"ב, בעיקר?
"לצורך הדוגמא, בוא ניקח את תחנת רידינג בגוש דן. היו מלא הפסקות, אז היה צריך לגרוס את התחנה הזאת, אבל משאירים בחיים כדי שבתל אביב לא יהיו הפסקות חשמל. אגירה בצד הלקוח פותרת את הבעיה הזאת, הוא קונה אנרגיות מתחדשת ועונה על מגבלות תשתית. בתא היא לא חריגה, זה קורה בכל המקומות. מה אנחנו עושים? אוגרים אנרגיה בשעות שפל ומשחררים אותה בשעות שיא".
אז למה יש הפסקות חשמל?
"המקרים שאתה מתאר להפסקות חשמל שנובעות ממזג אוויר, רוח, עצים שנפלו על קווי חשמל. פחות מבעיות אנרגיה. אנחנו מטפלים באי יכולת לספק את הביקוש. בכל העולם מפסיקים לעבוד עם תחנות פחם. גם הגז עובר לייצור מתחדש. הבעיה היא שהוא לא תמיד זמין לנו. בשעת השיא, בין 17-21, רשת החשמל מתמודדת עם שיא ביקושים. בקליפורניה, סוגרים של השאלטר. זה מכניס לפעולה תחנות שיכולות לעבוד בזמן קצר ולספק ביקושים".
איפה עומדת ישראל ביחס לקליפורניה?
"שם סך הייצור המתחדש הוא 20 אחוז מהכלל, יש ימים שהוא מספק 100. בישראל זה עונה על 6-7 אחוז, אז עדיין לא מרגישים את חוסר היציבות של מקורות מתחדשים. אנחנו פועלים בעיקר שם, ובעיקר בקיץ. ישראל היא שונה, כי יש כאן הרבה חימום חשמלי. בארה"ב זה הרבה גז בבתים, לכן בחורף אין שיאי צריכה, אלא בקיץ. המיזוג מגיע לחצי מרשת החשמל. אנחנו פותרים את הבעיה הזאת".
כמה אתם עובדים בישראל?
"כמעט ולא, יש לנו כאן 3 מערכות, בקרוב יהיו 2-3 נוספות. אבל זה לא היתרון היחיד שלנו, אגירה. כשאתה מתקין מתקן אגירה, אתה עושה הסכם עם חברת חשמל או מנהל הרשת ומוכר לו את כושר האגירה שלך. גם כאן, אתה מרוויח".
איך המתקן שלכם עובד?
"המתקן שלנו יש לו 'בטריות קרח', שזה בעצם מים עם יכולת קפאון מהירה מאוד ויעילה מאוד אנרגטית. בזכות חומרים שפיתחנו והנדסה משוכללת, עם פטנט, אפשר לקחת חשמל, להשתמש בו כדי ליצור את הקרח בשעות השפל. התאים הקפואים האלה ממתינים לכל זמן שתרצה. אנחנו מפעילים אותם בשעות עומס בחשמל, כשהמחירים גבוהים, בהנחה שיש פער גדול שפל ושיא. כלומר, בשעות שפל הלקוח משלם ובשעות שיא היא מקבל את החשמל שיצרנו ואז מקטין משמעותית את חשבון החשמל. איך זה קורה? מים זורמים בבניין ומגיעים לחללים נושב אוויר ביחידות קצה. במשרדים, 10 מתוך 12 חודשים זה עובד ככה. כדי לקרר את המים משתמשים במכשיר ענק בגג או במרתף ואחראי על חצי מצריכת החשמל. אנחנו יכולים לאגור אנרגיה שתספק חצי מצרכי החשמל של בנין מסחרי, 4-5 שעות ביום. אנחנו מורידים את צריכת הבניין בחצי, בעזרת אספקת אנרגיית קור. הבטריות קומפקטיות, מתאימות לכל בניין".
מה מייחד אתכם ביחס לחברות אחרות?
"אגירת אנרגיה בבניינים היא חשובה כי 74% מהחשמל מיוצר שם. אתה רוצה לאזן את הרשת בשעות שיא ואתה רוצה לאפשר לה לקנות אנרגיה מתחדשת כשהיא זולה. לכן, חייב למצוא לזה פתרון בבניינים. יש כיום חברות שמשתמשות בבטריות ליתיום, 99% מהאגירה הים בליתיום, אבל הן לא בטוחות ויכולות להתפוצץ, כמו שקורקינט מתפוצץ בדירה. אתה לא מדבר על משהו קטן, אלא על גודל של קונטיינר. אנחנו אוגרים אנרגיה תרמית שמספקת דרישות של קירור לבניין, מערכת כאלה יש אבל הן מאוד גדולות כך של להכניס את זה לבניין לא פרקטי. מה הגודל שלנו? אם ראיתם פעם מתקני רזרבה של מים בבסיס צבאי, השחורים האלה על הגגות - אז כפול. חוץ מזה, אתה אף פעם לא מזרים את מלוא האנרגיה שהטענת, אלא 10 אחוז פחות. במערכות מסורתיות זה מגיע אפילו ל-40 אחוז פחות. יש לנו ניהול חכם עם בינה מלאכותית, ניהול יותר יעיל. אז מצד אחד אנחנו מקבלים כסף מהלקוח - ומצד שני ממנהל הרשת, שמשלם לנו על הורדת צריכה בשעות שיא. בארץ, המקביל הוא חברת החשמל. בארה"ב יש ספקים נוספים כי זה עבר רפורמה".
מה מצב המזומנים של החברה ולכמה זמן הוא יספיק? האם אתה מתכנן גיוס? בספטמבר גייסתם עם הצעה של 550 אלף מניות במרכז לציבור, ביוני גייסתם 14 מיליון דולר. מה השלב הבא?
"בספטמבר עשינו גיוס קטן של 2.8 מיליון דולר, החברה כרגע עם מעל 10 מיליון דולר, זה יספיק לה ליותר משנה לפי קצב הפעילות הנוכחי. יהיו גיוסים נוספים כי החברה לא מצפה להגיע לרווחיות עם היתרה הזו. נעשה את זה בזמן הטוב לנו מבחינת מחיר המניה. אין ספק שהבעת האמון שזכינו לה ממשרד האנרגיה האמריקאי, היא בסדר גודל משמעותי. בטוח שזה ייצור עניין. לא בכל יום האמריקאים מוכנים לשים סכום כזה בפיתוח אנרגיה חדשה".
מתי תראו הכנסות מזה? מה הצפי לרווחים?
"אנחנו בשלב השני והאחרון. הראשון היה התכנית שאושרה על ידי משרד האנרגיה. השני הוא בדיקת נאותות. יש משא ומתן על התנאים על הסכם המימון וההלוואה. זה תהליך שלוקח בדרך כלל חצי שנה. מכל מיני סיבות, אני מאמין שזה יהיה קצר".
מה אתה על חושב על חברות האגירה האחרות - אוגווינד, טורבוג'אן?
"הן חברות קצת שונות מאיתנו. אחת פונה למפעלים תעשייתיים, השניה מייצרת חשמל בבניינים. אגיד לך משהו כללי על המתחרים - הצורך באגירה הוא עצום ויהיה מקום להרבה שחקנים בשוק. לא אחד יקטוף את כל הפירות. כל החברה שהפתרון שלה טוב וכלכלי - תצליח. ברנד מילר, למשל, עובדת על אנרגיית חום. אנחנו חברות שמסוגלות לחיות אחת עם השניה. אנחנו יכולים לטפל בחצי מאספקת החשמל של בניין, אולי חברה נוספת תבוא עם פתרון משלים. שאלת על מספרים, אז כלכלית אנחנו עומדים בהחזר השקעה תוך 5 שנים. אנחנו מדברים על IRR של 20% בערך. השקעה טובה".
- 5.עופר 25/12/2022 20:22הגב לתגובה זותתקשר כשתהיו בדוח מאוזן , תייצרו הכנסות ותראו רווחים. אולי אשקיע 2-3 אלפי ש"ח.
- 4.תמי 25/12/2022 15:01הגב לתגובה זוחברה על הפנים
- 3.אין תוחלת לחברה הזאת 25/12/2022 14:27הגב לתגובה זויותר. וליתיום בטכנולוגיית LFP לא ממש יכול להתפוצץ אלא אם כן קרה משהו חריג. וכל הייצור בעולם עובר לטכנולוגייה הזאת.
- משקיע 25/12/2022 15:23הגב לתגובה זומכרות באפריקה, עבודה בתנאי עבדות, שינוע מאפריקה עד אליך במערב, ובתום השימוש אתה מתנדב שיקברו את הליתיום אצלך ליד הבית? אז זהו, כפי שאתה לא מתנדב אף אחד לא מתנדב. מה אנחנו הולכים לעשות עם הררי סוללות הליתיום? (ולו של המכוניות) בעיה.
- 2.דני 25/12/2022 12:48הגב לתגובה זואם היה מעניין מניה היתה יכולה לעוף מאה אחוז ויותר אבל יש שם מישהו שמוכר בלי סוף
- 1.הדר 25/12/2022 12:30הגב לתגובה זועם מניה היא 40 מליון שקל והסכם הוא כמעט 700 מליון שקל, יהיה התאמה במניה כלפי מעלה זה בטוח
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
