הרשות לני"ע האמריקאית מציעה את רפורמות המסחר הגדולות ביותר מזה עשרות שנים
הרשות לניירות ערך האמריקאית (ה-SEC) הציעה השבוע שינויים באופן שבו מניות צריכות להיסחר, המייצגות את הטלטלה מרחיקת הלכת של הקרן של וול סטריט מזה עשרות שנים. ההצעות משקפות במידה רבה רעיונות פרובוקטיביים שהוצגו לפני שישה חודשים על ידי יו"ר ה-SEC, גארי גנסלר. הרעיונות שגלומים בכללים נועדו להגביר את התחרות ולהועיל לסוחרים קטנים, לא זכו לפופולריות בקרב חלק מהממסד המסחרי. אבל רוב הנציבים הדמוקרטים של גנסלר, שלושה מול שניים, יאמצו כנראה את ההצעות ויוציאו אותן לאור מה שעשוי להביא לסערה ציבורית.
למרות שהכללים החדשים אינם כוללים איסור על תשלומי זרימת הזמנות (המסבסדים את המסחר ללא עמלות בתעשייה), חלק מהכללים המוצעים עלולים לאיים על תפקיד המפתח שממלאים כעת חברות כמו בנק Citadel Securities ו-Virtu Financial VIRTU FINANCIALINC , בהשלמת העסקאות של משקיעים בודדים.
סוחרי מניות קמעונאיים כמו צ'רלס שוואב THE CHARLES SCHWAB ויחידת ה-E*Trade של מורגן סטנלי MORGAN STANLEY שולחים את רוב ההזמנות הקטנות לביצוע על ידי אותם עושי שוק "סיטונאי" ממוחשבים. אחת מחמש ההצעות של היום קוראת ליצירת תהליך מכירה פומבית חדש, שבו סוחרים יתחרו על ביצוע הזמנות של יחידים.
הכלל יחייב את סוחרי המניות ועושי השוק הסיטונאי להגיש פקודות מכירות פומביות שנשלחו על ידי אדם המבקש לקנות או למכור מניות בכל מחיר הנקוב כעת - מה שנקרא "פקודה סחירה" - כל עוד המסחר מסתכם בפחות יותר מ-200 אלף דולר והאדם קיבל בממוצע פחות מ-40 הזמנות ביום בששת החודשים הקודמים. רק אם המכרז לא ימצא התאמה, הסיטונאי ישלים את המסחר באופן פנימי, כפי שהוא עושה עם רוב העסקאות הקמעונאיות כיום.
גנסלר אמר כי המכרזים התחרותיים עשויים לחסוך לסוחרים קמעונאיים עד 1.5 מיליארד דולר בשנה על ידי כך שהם יתומחרו טוב יותר בעסקאותיהם. "אין שדה משחק שווה בין חלקים שונים בשווקים", אמר גנסלר. פורומים בתעשייה מתחו ביקורת על היתכנותם של מכירות פומביות לפי הזמנה, והזהירו שסוחרים קטנים יקבלו תוצאות גרועות יותר מאלה שמספק מבנה השוק של היום.
"במהלך 20 השנים האחרונות, תחרות, חדשנות ורגולציה מתחשבת חסכו למשקיעים קמעונאיים מיליארדי דולרים על ידי הגדלת הגישה והשקיפות והוזלה משמעותית של עלויות המסחר", אמר בנק Citadel Securities. "שוק המניות האמריקאי הוא קנאת העולם, וכל שינוי מוצע חייב לספק פתרונות מודגמים לבעיות אמיתיות תוך הימנעות מהשלכות לא רצויות שיפגעו במשקיעים אמריקאים".
כלל המכרזים של אתמול גררו גם ביקורת מצד הברוקר המוסדי Liquidnet, שאמר שה-SEC סיפקה מעט פרטים כדי לתמוך בטענתה שמכירות פומביות יכולות לחסוך 1.5 מיליארד דולר. "[למה] הפרטים היו כה מעטים?", שאל ראש מבנה השוק של Liquidnet, ג'ף אוקונור. "ומדוע המשתתפים בתעשייה מרגישים שהם לא נכללו כראוי בניתוח?"
- הפד נכנס ל-2026 מפולג: אינפלציה עקשנית, שוק עבודה מתקרר ויו"ר חדש באופק
- למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
כלל מוצע אחר יאפשר לבורסות לבצע עסקאות במרווחי מחירים הקטנים מהמהלכים של סנט אחד אליהם הן מוגבלות לפי הכללים הנוכחיים. לעושי שוק מחוץ לבורסה אין אילוצים כאלה, ואחת הסיבות שהם הרוויחו מעל 40% מנפחי ההזמנות היא החופש שלהם לבצע עסקאות במחירים טובים יותר בשברירי סנט ממחירי הבורסה.
עם העלייה הנוכחית של הסנט עבור כל המניות, השווקים בארה"ב פיגרו אחרי בורסות במקומות כמו אירופה שבהם תנועות מחירים יכולות להתאים באופן דינמי עם מחיר המניה כדי לאפשר מרווחים מצומצמים יותר. הכלל החדש של ה-SEC יאפשר לגודל האשראי להשתנות מ-1/10 מהסנט, ל-2/10, לחצי סנט וסנט אחד - כאשר המרווח הנקוב במניה מצטמצם או מתרחב.
אותו כלל מוצע ישנה את המוסכמות בנות 100 השנים של אמריקה לאגד מסחר במניות ב"מגרשים עגולים" של 100 מניות. אנשים פרטיים היום סוחרים במניות רבות ב"מגרשים מוזרים" של פחות מ-100 מניות, אך ההזמנות והעסקאות הללו לא באו לידי ביטוי במחירים הנקובים בארץ. הכלל יבטל את ההבחנות הישנות הללו, בלוח זמנים מואץ.
רעיון אחד שנתון לוויכוח שאינו חלק מההצעות של אתמול הוא איסור מוחלט על תשלומים של עושי שוק כדי לגרום לברוקרים לשלוח זרימת הזמנות קמעונאיות. במקום זאת, הסוכנות הציעה סטנדרטים ל"ביצוע הטוב ביותר" שברוקרים חייבים להקשיב להם. ברוקרים יצטרכו לחשוף כיצד הם מודדים ומשיגים את המחירים הטובים ביותר ועסקאות מהירות עבור הלקוחות שלהם, כדי להצדיק את קבלת התשלום של הברוקרים.
- 1.חזאי כלכלי 16/12/2022 17:07הגב לתגובה זוהסוף של אלגויים למסחר אוטומטי
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל
בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע
רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.
בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.
יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק
לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.
במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב", המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.
- מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
- מיומנו של יועץ השקעות - על הדילמה בין השקעה בבורסה להשקעה בדירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא
בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.
