נבחרת קטאר מונדיאל
צילום: הטוויטר של התאחדות הכדורגל הקטארית

קטאר ביזבזה על המונדיאל 220 מיליארד דולר, מה יקרה עכשיו?

אחרי שהוציאה 10% מהתוצר כדי לארח את הטורניר, קטאר רוצה דבר אחד: להכפיל את כמות התיירים. מה יקרה אחרי שריקת הסיום והאם ערימות הכסף שהשקיעו יעלו את סעיף ההכנסות מתיירות? לא בטוח שאכפת להם משורת הרווח. ד"ר שחר שילה: "אירוח המונדיאל - תרנגולת שמטילה ביצי זהב"
איציק יצחקי | (14)

ביום ראשון הקרוב תישמע שריקת הסיום של המשחק בין ארגנטינה לצרפת - גמר המונדיאל המשחק שמיליארדי צופים בעולם מחכים לו. זהו אירוע השיא של השנים האחרונות בכדורגל העולמי. הכל יתנקז ל-90, אולי 120 דקות. ואולי קצת יותר.

אבל מה יקרה לאחר האירוע הזה, זמן שבו ממשלת קטאר תוציא צו הריסה לחלק משבעה איצטדיונים שבנו לכבוד המונדיאל? רק אתמול, הקטארים שמו 220 מיליארד דולר (מתוכם 6.5 מיליארד דולר על בניית איצטדיונים), שווי של חברת ענק בבורסה (אם תרצו, 10% מהתוצר השנתי של המדינה, שזה הרבה מאוד גם ביחס למונדיאלים קודמים) על הפקת האירוע הענק הזה. ומה עכשיו? האם נראה רחובות ריקים מאדם? האם המהגרים, שמהווים את רובה של אוכלוסית המדינה, יחזרו לשגרת העבודה הרגילה שלהם?

הקטארים הרי לא מודאגים מסעיף ההכנסות. יש להם הרבה מאוד כסף. מה שהם כן רוצים לפתח, הוא את סעיף ההכנסות מתיירות. לא כי הם צריכים כסף. הם רוצים כבוד. הם רוצים שכל העולם ידבר עליהם. הממשלה כבר הציבה יעד: 6 מיליון תיירים בשנה עד שנת 2030. על פי ההערכות, למונדיאל הזה הגיעו מעל 1.5 מיליון איש בחודש, מה שמציב אותה, למרות המספרים האלה, על יעד נמוך של עד 5 מיליון תיירים בשנה.

כל מה שהם רוצים עכשיו זה לשפר את התרבות שהתפתחה כאן בחודש האחרון - רחובות שנצבעים בכל צבעי הקשת. לא רק מהגרים, אלא גם עשרות אלפי אירופאיים, אסייתים, דרום אמריקאים. כן, גם ישראלים (המונדיאל היה הזדמנות חד פעמית עבור אלפים לבקר שם ללא ויזה, בטיסות ישירות). האם השפעה תהיה כל כך גדולה? האם המדינה, שבשנת השיא שלה הכניסה 2.9 מיליון מבקרים בלבד, מסוגלת להכפיל את מספרם בעקבות הטורניר? לא בטוח. מה שכן בטוח, זה המינוף שהיא קיבלה בעקבותיו. לכולם ברור שהמספר הממוצע יעלה, השאלה היא בכמה.

וזה בדיוק מה שבדקנו. האם גם אחרי שריקת הסיום של גביע העולם תמשיך הנהירה התיירותית לקטאר. האם המדינה הזאת תנצל את התנופה והמומנטום בו היא נמצאת עכשיו, כדי להפוך לאימפריית תיירות? ליעד חדש עבור תיירים מכל העולם?

"אירוח משחקי המונדיאל דומה לתרנגולת המטילה ביצי זהב לבעליה - מנוף תיירותי אדיר לפיתוח כלכלי, המתלווה דרך קבע לאירועי הספורט הגלובליים", מסביר לנו ד"ר שחר שילה - ראש החוג ללימודי תיירות במכללה האקדמית אשקלון וראש מנהלת התיירות המרכזית של הנגב. "מדינות המארחות מגה-אירועי ספורט כדוגמת האולימפיאדה או המונדיאל, נהנות מהזדמנות חד פעמית, המשנה את חוקי המשחק עבורן".

קיראו עוד ב"גלובל"

מספר מחקרים אקדמיים מקיפים, שפורסמו במהלך שני העשורים האחרונים, הבהירו מעל לכל ספק - מדינות שזכו לארח את אירועי הספורט הגדולים בעולם (אולימפיאדה ומונדיאל) נהנו מנקודת זינוק מטאורית. "הנקודה הזאת היוותה עבורן הזדמנות בלתי חוזרת לפיתוח לאומי של תשתיות תיירות מתקדמות, וכן לעלייתן על מפת התיירות העולמית". לפי ד"ר שילה, מסקנות המחקרים מציגות לכך מספר סיבות.

מה הסיבה העיקרית?

"ראשית, תשתיות - מדינה המבקשת לארח את משחקי גביע העולם, נדרשת להקים תשתיות המתאימות לקליטת המוני מבקרים ואורחים. אירוח של מאות אלפי מבקרים בזמן כה קצר, כחודש, מחייב תשתיות מפותחות של תחבורה ציבורית, כבישים, מסילות ברזל, מגוון מתקני אירוח ואכסון מלונאי, שדה תעופה בינלאומי מתקדם וכן שלל שירותי תיירות נלווים הכוללים מסעדות, מזון מהיר, מורי דרך ומדריכי תיירות, תחבורה זעירה להסעות עירוניות וכמובן אטרקציות תיירותיות ומוקדי ביקור. תשתיות אלו, תשרתנה את המוני המבקרים במהלך האירוע, ותישארנה לאחר מכן לאירוח תיירים שיבואו ליעד".

ומה עוד?

"סיקור חיובי בתקשורת העולמית - אירועים ספורט עצומים שכאלה, מביאים למיליוני חשיפות חיוביות בכל אמצעי התקשורת, ובדגש על אמצעי התקשורת הדיגיטליים. שפע מרוכז שכזה של חשיפה חיובית, מפחית משמעותית כל חשיפה שלילית שהייתה ליעד  לפני אירוח האירוע, תוך שהידיעות החיוביות, דוחקות את השליליות במורד החשיפה האפקטיבית בעולם הדיגיטל. במקרה של קטאר, מוביל אירוע המונדיאל להשפעה חיובית על תדמיתה של קטאר ולירידה דרמטית באזכורים שליליים בתקשורת סביב נושאים פחות מחמיאים כגון פגיעה בזכויות אדם, מימון ועידוד טרור, זכויות נשים, קהילת להט"ב וכיו"ב".

הן מרוויחות גם מהסכמי שיווק והסכמים מסחריים.

"כהכנה לקראת אירוח מגה-אירועי ספורט שכאלה, נוצרים הסכמים וקשרים בין גורמי התיירות במדינה המארחת לבין גורמי הסחר העולמיים המשמעותיים ביותר בעולם התיירות. אלה הם סוכני הרשת (Online Travel Agents) המוכרים לצרכנים הישראלים בדמות: בוקינג, אקספדיה, טריפ-אדוויזור, GetYourGuide ודומיהם. תשתיות שיווקיות אלו, הנוצרות במהלך האירועים, ממשיכות לשמש כצינורות שיווק יעילים למשיכת המוני תיירים ליעד החדש, שלאחר תום המשחקים מציע חוויות מגוונות, הנשענות על התשתיות שזה עתה הוקמו. תשתיות שיווקיות אלו מהוות כלי רב עוצמה בהפיכת המדינה המארחת ליעד תיירותי לגיטימי ומבוקש במשך שנים רבות לאחר אירועי הספורט".

הקטארים בחרו בעיתוי הנכון?

"קטאר נמצאת במומנטום מושלם מבחינתה בעקבות משחקי המונדיאל, ולכן אם היא תבחר להנציח את משחקי המונדיאל, למשל באטרקציה ייחודית אשר תבטא את המורשת של משחקי גביע העולם תחת הנרטיב של 'המונדיאל הערבי הראשון', זה עשוי למשוך המוני תיירים לבקר בקטאר".

מי יגיע לבקר?

"זאת תהיה אטרקציה תיירותית מרגשת במיוחד עבור העולם הערבי, וזאת גם בגין הצלחתה של נבחרת מרוקו במונדיאל. תכנון נכון ו'מתיחה' נכונה של אפקט המונדיאל תסייע לקטאר להפוך ל'מכה של העולם הספורט הערבי' ולמקור גאווה לעולם המוסלמי כולו, שיראה בה פורצת דרך ומודל לחיקוי. למרות הצעת החוקרים לזהירות עתידית, ולצפי של ירידה בהיקפי הפיתוח התיירותי הנלווה לאירועי ספורט בינלאומיים, ניתן לסכם ולומר, כי מדינות שאירחו את משחקי גביע העולם או את משחקי האולימפיאדה, הגדילו משמעותית את מספרי התיירים הנכנסים אליהן לאחר תום האירועים".

בהחלט, אפשר ניתן להבין את המוטיבציה של קברניטי הנסיכות הזעירה קטאר, אשר בשנות השיא, נהנתה מכמעט שלושה מיליון תיירים בשנה (2015-2016). בשנים שלאחר מכן, גורס ד"ר שילה, חלה ירידה במספר התיירים בשל פגיעה קשה בתדמיתה של קטאר, כתולדה של חשיפה שלילית בתקשורת העולמית. בשנות הקורונה ירד מספר המבקרים עוד יותר.

מה מנסים מנהיגי קטאר להשיג עכשיו?

"הם מקווים שאירוח המונדיאל ימרק את תדמיתה של הנסיכות הערבית וימצב אותה כמדינה מודרנית ולגיטימית לביקור. לאור ניסיון העבר, סביר להניח כי הם מצפים לגידול אקספוננציאלי במספר התיירים לאחר תום המשחקים".

השאלה הראשונה שעולה היא מה המספרים שצפויים לנו, ולא כמה כסף תכניס קטאר מתיירות. תנו לה להגדיל בקצב קבוע את כמות התיירים והיא עשתה את שלה. מה שבטוח, הוא שבקטאר מצפים שהמרוקנים, הסעודים והאיראנים (עד כמה שהמגבלות יאפשרו להם) יחזרו למלא את הרחובות כתיירים גם אחרי שריקת הסיום. עבור המרוקנים, קטאר היא פרק חשוב בהיסטוריה של המדינה. שם הם חרטו פיסה חשובה בגאווה הלאומית ושם הם ונכנסו לתודעת אוהדי הכדורגל. האם נראה אותם נוהרים לרחובות קטאר גם אחרי המונדיאל? עדיין לא ברור. אבל לפחות יהיה להם מה לספר לנכדים.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    ישראלים שטסו לשם חבל שלא נשארתם שם. אפסים. (ל"ת)
    תומר 18/12/2022 09:03
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אובר 18/12/2022 08:23
    הגב לתגובה זו
    לא אירנים מרוקאים ירדנים אין גרוש על העכוז אם עליהם בונים תיירות אזזזז
  • 9.
    עומרי 17/12/2022 18:01
    הגב לתגובה זו
    יהודים , אל תיסעו למקום הטמא הזה !!!!
  • 8.
    לא חושב שאבקר שם בעתיד אחרי גל השנאה (ל"ת)
    יהודי גאה 17/12/2022 17:59
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שלי 17/12/2022 13:16
    הגב לתגובה זו
    לאחר האולמפיאדה כמעט פשטה את הרגל
  • 6.
    כל אצטדיון יהפוך למגרש חניה לגמלים (ל"ת)
    פשוט ככה 17/12/2022 09:45
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ט 17/12/2022 06:34
    הגב לתגובה זו
    איך 200 מיליארד
  • 200 מיליארד דולר - תבדוק בגוגל (ל"ת)
    לשפשף את העיניים 17/12/2022 14:47
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    זה כנראה לא יקרה (ל"ת)
    אורן 16/12/2022 22:58
    הגב לתגובה זו
  • ארץ ישראל 17/12/2022 01:01
    הגב לתגובה זו
    לא כנראה זה לא יקרה. "זה לא יקרה"!
  • 3.
    חן 16/12/2022 22:45
    הגב לתגובה זו
    בתקשורת המערבית. מי שיבקרו שם יותר יהיו בוודאי ממדינות ערב או מהעולם השלישי.
  • 2.
    יריב 16/12/2022 21:47
    הגב לתגובה זו
    כפי שעיראק פלשה לכווית. לכן היא אירחה מונדיאל במחשבה שהעולם יזכור אותה אם יהיו בעיות עם איראן.
  • 1.
    נון 16/12/2022 20:27
    הגב לתגובה זו
    נראה לי התכוונתם ל20 מליארד השקעה
  • 220 מיליארד השקעה. (ל"ת)
    חן 16/12/2022 22:44
    הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.