נבחרת צרפת במונדיאל
צילום: חשבון נבחרת צרפת בטוויטר

לא כוחות: כמה שווה ההרכב המפלצתי של נבחרת צרפת?

ללא סוללת כוכבים כמו בנזמה, קאנטה פוגבה, קימפמבה ואנקונקו - צרפת עדיין שווה פי כמה מנבחרות גדולות אחרות. לאן זה ייקח אותה מול מרוקו והאם גם בלעדיהם היא תביא מונדיאל שני ברציפות? הנה המספרים  
איציק יצחקי | (2)

המונדיאל בקטאר הוכיח שהכסף לא מהווה ערובה להצלחה. הנה כך, שתי הנבחרות היקרות ביותר בעולם - נבחרות אנגליה וברזיל - כבר בבית. נבחרת מרוקו, אחת הנבחרת ה"זולות" במונדיאל הזה - כבר בחצי הגמר. ואם זה תלוי בה - היא תמשיך את המסע הקסום שלה גם הערב מול הענק הצרפתי.

יכול מאוד להיות שהחלומות של המרוקנים יסתיימו הערב, ולא רק בגלל התקציב, אלא בגלל הנבחרת שמולה - התקפה איימתנית שכוללת את השחקנים הטובים בעולם, והפעם רוצה ללכת עד הסוף לקרב הזה - בין מסי לאמבפה - שני השחקנים המרוויחים ביותר בעולם לפי פורבס, לפני רונאלדו וניימאר.

לפי מחקר שערך עיתון "CIES Football Observatory Weekly Post", במונדיאל הזה משחקים שחקנים בשווי של 15 מיליארד יורו. אנגליה ואחריה ברזיל בראש, צרפת השלישית - וקוסטה ריקה סוגרת את הרשימה. אתר Transfermarkt.DE הגרמני מסייע בבחינת השווי של שחקני הנבחרות ובכלל.

הנה השווי האמיתי של הרכב שחקני נבחרת צרפת, ממנו צריך להוציא שחקנים בכירים מאוד שלא המריאו למונדיאל והיו אמורים לשחק בהרכב. גם אליהם נתייחס בהמשך.

שווי הרכב נבחרת צרפת לפי שחקן (בסוגריים, גילו והמועדון אליו משתייך): 

הוגו לוריס (קפטן, 35, טוטנהאם): 7 מיליון יורו.

תיאו הרננדס (25, מילאן): 55 מיליון יורו.

דאיו אופמקאנו (24, באיירן מינכן): 50 מיליון יורו.

רפאל וראן (29, מנצ'סטר יונייטד): 40 מיליון יורו.

ז'ול קונדה (24, ברצלונה): 60 מיליון יורו.

אורליאן טשואמני (22, ריאל מדריד): 80 מיליון יורו.

אדריאן ראביו: (27, יובנטוס): 18 מיליון יורו.

אנטואן גריזמן (31, אתלטיקו מדריד): 25 מיליון ירו.

אוסמן דמבלה (25, ברצלונה): 60 מיליון יורו.

קיליאן אמבפה (24, פריז סן ז'רמן): 160 מיליון יורו.

אוליבייה ז'ירו (36, מילאן): 4 מיליון יורו.

והנה השווי האמיתי של שחקני מרוקו

מה צריך לדעת?

למה צריך לשים לב: אוליבייה ז'ירו הוא המבקיע הגדול ביותר של נבחרת צרפת ובעל השווי הנמוך ביותר, בשל גילו. בנוסף, לא נראה שפ.ס.ז' תשחרר את קיליאן אמבפה תמורת הסכום הזה.

אבל זה לא העניין: השווי האמיתי של השחקנים הוא הרבה יותר גבוה, בשל היעדרות כמה שחקני מפתח: קארים בנזמה בן ה-34 הוא לא רק כוכב בריאל מדריד, אלא גם בנבחרת. לפי האתר, שווי נע סביב 35 מיליון יורו.

תוסיפו לזה את הפציעות של אנגולו קאנטה מצ'לסי, פול פוגבה, לוקאס הרננדז (נפצע במהלך הטורניר עצמו), ואת ההיעדרות של שני הכוכבים - פרסנל קימפמבה וכריסטופר אנקונקו - תקבלו נבחרת עם שווי הרבה יותר גבוה. בינתיים, לא נראה שזה מזיז לדידייה דשאן, אלוף העולם, כקפטן הנבחרת וגם כמאמן, שזכה גם ביורו כשחקן והוכתר למאמן השנה בעולם ב-2018.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ניתוח מעניין (ל"ת)
    מיקי 14/12/2022 19:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הכל מכור מראש 14/12/2022 16:08
    הגב לתגובה זו
    לא משנה כמה השחקנים שלהם שווים, אי אפשר לנצח שופטים.
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.