מיהי קרן ADQ שרוכשת 25% בהפניקס?
לפני קצת יותר משנתיים זה קרה: הסכמי אברהם, שבאו לנרמל את היחסים בין ישראל למדינות הערביות בתיווך ארצות הברית, חתמו ברית עם איחוד האמירויות, בחריין ובהמשך עם סודאן ומרוקו. ההסכמים האלה, שטראמפ כינה כך על שמו של אברהם אבינו, מי שקישר בין דתות, הובילו לא רק לפתיחת השמיים לחלק מהמדינות, אלא גם לנרמול היחסים הכלכליים.
ההסכם עם איחוד האמירויות הוא המשמעותי יותר לכלכלה, משום ששם נמצא גם הפוטנציאל הגדול ביותר. היקף הסחר בין המדינות עלה ושליט האמירויות, מוחמד בן זאיד, הודיע אפילו על השקעות גדולות של מיליארדים בישראל.
הסנונית הראשונה הגיעו בתחום הטריוויאלי למדינות הנפט - נפט וגז. מובדלה פטרוליום, מי שנחשבת לזרוע האנרגיה המשמעותית של האיחוד, רכשה מדלק קידוחים (או בשמה החדש - ניו מד אנרג'י, חברת הבת של קבוצת דלק של יצחק תשובה) את החלק שלה במאגר הגז תמר. היא שילמה מיליארד דולר תמורת 10%.
מיהי קרן ADQ?
אמש נודע על החלטתה של קרן ההשקעות מאבו דאבי, ADQ, שנמצאת בבעלות הממשלה, לרכוש 25% בחברת הביטוח הדולה ביותר בישראל, הפניקס, תמורת 2.3 מיליארד שקל (לקריאה על הרכישה - לחצו כאן). אבל מיהי בדיוק אותה חברה ומה עומד מאחוריה?
- קרן ההשקעות של אבו דאבי שילשה את חשיפתה לביטקוין רגע לפני המפולת
- שר האנרגיה של אבו דאבי יכהן גם כמנכ"ל זרוע ההשקעות הבינלאומית של אדנוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדובר בקרן עושר מאבו דאבי שמנהלת נכסים בהיקף של 150 מיליארד דולר, והיא רק החמישית בגודלה באיחוד - כלומר ברור שיש עוד הרבה פוטנציאל באזור הזה. הקרן משקיעה בעיקר בחברות ערביות אבל לא רק. השקעותיה מפרסות על תחומי האנרגיה, חברות פארמה ובריאות, תובלה, כולל אחזקה בחברת התעופה הבריטית וויז אייר.
אבל העסקה עם הפניקס היא תחום חדש, תחום הביטוח. השאלה הגדולה היא מה הקרן הזו מחפש בתחום הביטוח והאם יגיעו השקעות נוספות בישראל? הכסף הוא לא הבעיה. 2.3 מיליארד שקל זה כסף קטן במונחים שלה, וגם של קרנות אחרות באזור.
מי שמנהל את הקרן הוא השיח' תאנון. כן כן, אחיו של השליט, מוחמד בן זאיד. יש כאן הבעת אמון בכלכלה הישראלית, ויש כאן גם חברת ענק שמשתלטת על כספי הביטוח והפנסיה של מיליון ישראלים - אפשר להסתכל על זה בצורה חיובית או שלילית. חיובי - השקעות בישראל ואולי פתח להשקעות נוספות. שלילי: לכו תדעו מה יהיה שם בהמשך. זו בסוף מדינה דיקטטורית, אתם לא יודעים האם השליט ישפיע על קבלת ההחלטות בחברה, אם המידע של החוסכים בטוח ועוד. מעבר לכך - אם תהיה הפיכה במדינה, מי ערב לציבור החוסכים ולפרטים שלו?
- הפד נכנס ל-2026 מפולג: אינפלציה עקשנית, שוק עבודה מתקרר ויו"ר חדש באופק
- למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
אם תרצו, אפשר לומר בקלות שההחלטות בקרן שרכשה את החברה הישראלית מתקבלות אחרי התייעצות עם הדרג המדיני. האם זה פתח לעסקה הבאה? כנראה שכן. וכשמשפחת בן זאיד מעורבת, קל יותר לשחרר את החבל.
בחזרה להסכמי אברהם. ההסכם עם האיחוד הוא לא היחיד שהשפיע על הכלכלה שלנו. באוקטובר 2020 נחתם הסכם משמעותי נוסף, הסכם תעופה עם ירדן שיאפשר לחברות רגילות וגם לצבא שלנו, לתור מעל שטחה. גם ערב הסעודית פתחה את השמיים עבור ישראל. כשאתה יכול לקצר את הדרך, העסקאות יותר זולות ויש השפעה על הסחר ועל הכלכלה שלנו.
ההסכם על מאגר תמר לא היה יכול להיות טוב יותר עבור דלק קידוחים של יצחק תשובה. זה קרה בשנה שעברה. חברת מובדאלה פטרוליום רכשה 22% תמורת 1.1 מיליארד דולר - כל החלק של דלק במאגר. מתווה הגז עבר מספר גלגולים בכנסת עד שאושר ב-2015 והמטרה הייתה לקדם את הפיתוח של שדות הגז.
דלק סיכמה על המכירה כדי שתוכל להתרכז בעתיד בעיקר במאגר לוויתן, שבו היא מחזיקה כ-45%. ברגע אחד, היא ערכה את ההסכם המסחרי הכי גדול של ישראל והאיחוד בזכות הסכמי אברהם. אז נכון, דלק קידוחים שילמה חצי מיליארד שקל כמס רווחי הון ועדיין - העסקה הזאת היתה כדאית לה.
כעת, הציפייה היא ש-ADQ תהיה פתח לקראת עסקאות אחרות שיגיעו בקרוב. אם זה יקרה, ישראל אולי להרוויח.
- 1.dw 14/12/2022 11:51הגב לתגובה זואם עיסקת מכירת חברת הביטוח תאושר אז אך הוגן שהמדינה תפצה את אלשטיין בכמה מאות מלשחים, וזה בתורו יעביר לנושי אידיבי כ 140 מלשח, שזה החוב שלו כלפינו. אחת הסיבות לקריסת אידיבי פיתוח היתה הרגולטור שאנס את אלשטיין למכור את כלל ביטוח בבורסה בת"א בכל מחיר וסירב לאשר מכירה לזרים, למרות שזה הביא כמה וכמה קונים ראויים. אז עכשיו פתאם כן אפשר למכור את הפנסיה של עם ישראל לזרים?
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.

למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
בעוד בייג׳ין מגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, ובראשם מגנטים קבועים, הגישה לחומרי הגלם עצמם נותרה מוגבלת, מה שמעכב את מאמצי ארה״ב לבנות שרשרת אספקה עצמאית ומעמיק את חוסר הוודאות בשוק
למרות ההצהרות על רגיעה ביחסי הסחר בין ארה״ב לסין, בשטח נמשכים החיכוכים סביב אחד מחומרי הגלם הרגישים ביותר לכלכלה המודרנית: יסודות נדירים. גורמים בתעשייה ובממשל האמריקאי מעריכים כי בייג׳ין ממשיכה להגביל בפועל את אספקת חומרי הגלם שוושינגטון זקוקה להם כדי לייצר מגנטים קבועים ומוצרים מתקדמים נוספים.
ההגבלות נמשכות למרות ההבנות שהושגו באוקטובר האחרון בין נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג׳ינפינג, שבמסגרתן התחייבה סין להסיר מגבלות על יצוא יסודות נדירים. אז הציג טראמפ את ההסכם כהסרה מעשית של חסמים, אך לפי הדיווחים, המציאות מורכבת בהרבה. סין הגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, בעיקר מגנטים קבועים, אך במקביל ממשיכה לצמצם או לעכב יצוא של חומרי הגלם עצמם. המשמעות היא שהתעשייה האמריקאית יכולה לרכוש תוצרים סופיים, אך מתקשה לפתח יכולת ייצור עצמאית לאורך שרשרת האספקה.
המגנטים הקבועים הללו הם רכיב קריטי במגוון רחב של מוצרים, החל ממכשור אלקטרוני וציוד תעשייתי ועד מערכות נשק מתקדמות וטכנולוגיות ניווט. בעיני הממשל האמריקאי, היכולת לייצר אותם מקומית נתפסת כחלק מתפיסת ביטחון לאומי רחבה יותר.
ירידה של 11% בייצוא מגנטים לארה״ב
נתוני סחר רשמיים מסין משקפים תמונה מעורבת. יצוא מגנטים לארה״ב ירד בנובמבר בכ־11% לעומת החודש הקודם, אם כי נותר גבוה מהשפל שנרשם באביב, אז הוחמרו המגבלות. במקביל, היצוא הכולל של יסודות נדירים ומוצריהם דווקא עלה בחודש זה. במשרד המסחר הסיני טוענים כי תנודות חודשיות הן תופעה רגילה וכי סין מחויבת ליציבות שרשראות האספקה העולמיות. עם זאת, בייג׳ין מבהירה כי היא ממשיכה לפקח בקפדנות על יצוא חומרים שעשויים להגיע לשימושים צבאיים.
- "השתטחות שורית": תשואות האג"ח הקצרות יורדות על רקע ציפיות להורדות ריבית
- לקראת 2026: שוק המניות האמריקאי בין התלהבות מה־AI לחשש מתנודתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בקרב חברות אמריקאיות התחושה שונה. מנהלים בתעשייה מדווחים כי בפועל כמעט בלתי אפשרי להשיג חומרים מסוימים, כמו דיספרוזיום בצורת מתכת או תחמוצת, כאשר הלקוח הוא גוף אמריקאי. גם חברות שאינן תלויות ישירות ביבוא מסין מושפעות דרך שרשרת הלקוחות והספקים שלהן. מחוץ לסין קיימת יכולת ייצור מוגבלת מאוד של יסודות נדירים, שאינה מספיקה לתמוך בהיקפי ייצור מגנטים משמעותיים. סין, שבנתה לאורך שנים שליטה כמעט מוחלטת בתחום, ממשיכה לשמר את היתרון הזה באמצעות שליטה בחומרי הגלם.
