מיהי קרן ADQ שרוכשת 25% בהפניקס?
לפני קצת יותר משנתיים זה קרה: הסכמי אברהם, שבאו לנרמל את היחסים בין ישראל למדינות הערביות בתיווך ארצות הברית, חתמו ברית עם איחוד האמירויות, בחריין ובהמשך עם סודאן ומרוקו. ההסכמים האלה, שטראמפ כינה כך על שמו של אברהם אבינו, מי שקישר בין דתות, הובילו לא רק לפתיחת השמיים לחלק מהמדינות, אלא גם לנרמול היחסים הכלכליים.
ההסכם עם איחוד האמירויות הוא המשמעותי יותר לכלכלה, משום ששם נמצא גם הפוטנציאל הגדול ביותר. היקף הסחר בין המדינות עלה ושליט האמירויות, מוחמד בן זאיד, הודיע אפילו על השקעות גדולות של מיליארדים בישראל.
הסנונית הראשונה הגיעו בתחום הטריוויאלי למדינות הנפט - נפט וגז. מובדלה פטרוליום, מי שנחשבת לזרוע האנרגיה המשמעותית של האיחוד, רכשה מדלק קידוחים (או בשמה החדש - ניו מד אנרג'י, חברת הבת של קבוצת דלק של יצחק תשובה) את החלק שלה במאגר הגז תמר. היא שילמה מיליארד דולר תמורת 10%.
מיהי קרן ADQ?
אמש נודע על החלטתה של קרן ההשקעות מאבו דאבי, ADQ, שנמצאת בבעלות הממשלה, לרכוש 25% בחברת הביטוח הדולה ביותר בישראל, הפניקס, תמורת 2.3 מיליארד שקל (לקריאה על הרכישה - לחצו כאן). אבל מיהי בדיוק אותה חברה ומה עומד מאחוריה?
- הבורסה של אבו דאבי מזנקת - איך אפשר להשקיע בה ומהן המניות הבולטות?
- משדרת אופטימיות: BP מעריכה שעסקת ניו מד תצא לפועל למרות המצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדובר בקרן עושר מאבו דאבי שמנהלת נכסים בהיקף של 150 מיליארד דולר, והיא רק החמישית בגודלה באיחוד - כלומר ברור שיש עוד הרבה פוטנציאל באזור הזה. הקרן משקיעה בעיקר בחברות ערביות אבל לא רק. השקעותיה מפרסות על תחומי האנרגיה, חברות פארמה ובריאות, תובלה, כולל אחזקה בחברת התעופה הבריטית וויז אייר.
אבל העסקה עם הפניקס היא תחום חדש, תחום הביטוח. השאלה הגדולה היא מה הקרן הזו מחפש בתחום הביטוח והאם יגיעו השקעות נוספות בישראל? הכסף הוא לא הבעיה. 2.3 מיליארד שקל זה כסף קטן במונחים שלה, וגם של קרנות אחרות באזור.
מי שמנהל את הקרן הוא השיח' תאנון. כן כן, אחיו של השליט, מוחמד בן זאיד. יש כאן הבעת אמון בכלכלה הישראלית, ויש כאן גם חברת ענק שמשתלטת על כספי הביטוח והפנסיה של מיליון ישראלים - אפשר להסתכל על זה בצורה חיובית או שלילית. חיובי - השקעות בישראל ואולי פתח להשקעות נוספות. שלילי: לכו תדעו מה יהיה שם בהמשך. זו בסוף מדינה דיקטטורית, אתם לא יודעים האם השליט ישפיע על קבלת ההחלטות בחברה, אם המידע של החוסכים בטוח ועוד. מעבר לכך - אם תהיה הפיכה במדינה, מי ערב לציבור החוסכים ולפרטים שלו?
- הבנק המרכזי יתחיל למכור מניות - לקראת שינוי מגמה ביפן?
- פדקס עולה 3.3%, אינטל יורדת 2.8%; שיאים חדשים בוול סטריט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
אם תרצו, אפשר לומר בקלות שההחלטות בקרן שרכשה את החברה הישראלית מתקבלות אחרי התייעצות עם הדרג המדיני. האם זה פתח לעסקה הבאה? כנראה שכן. וכשמשפחת בן זאיד מעורבת, קל יותר לשחרר את החבל.
בחזרה להסכמי אברהם. ההסכם עם האיחוד הוא לא היחיד שהשפיע על הכלכלה שלנו. באוקטובר 2020 נחתם הסכם משמעותי נוסף, הסכם תעופה עם ירדן שיאפשר לחברות רגילות וגם לצבא שלנו, לתור מעל שטחה. גם ערב הסעודית פתחה את השמיים עבור ישראל. כשאתה יכול לקצר את הדרך, העסקאות יותר זולות ויש השפעה על הסחר ועל הכלכלה שלנו.
ההסכם על מאגר תמר לא היה יכול להיות טוב יותר עבור דלק קידוחים של יצחק תשובה. זה קרה בשנה שעברה. חברת מובדאלה פטרוליום רכשה 22% תמורת 1.1 מיליארד דולר - כל החלק של דלק במאגר. מתווה הגז עבר מספר גלגולים בכנסת עד שאושר ב-2015 והמטרה הייתה לקדם את הפיתוח של שדות הגז.
דלק סיכמה על המכירה כדי שתוכל להתרכז בעתיד בעיקר במאגר לוויתן, שבו היא מחזיקה כ-45%. ברגע אחד, היא ערכה את ההסכם המסחרי הכי גדול של ישראל והאיחוד בזכות הסכמי אברהם. אז נכון, דלק קידוחים שילמה חצי מיליארד שקל כמס רווחי הון ועדיין - העסקה הזאת היתה כדאית לה.
כעת, הציפייה היא ש-ADQ תהיה פתח לקראת עסקאות אחרות שיגיעו בקרוב. אם זה יקרה, ישראל אולי להרוויח.
- 1.dw 14/12/2022 11:51הגב לתגובה זואם עיסקת מכירת חברת הביטוח תאושר אז אך הוגן שהמדינה תפצה את אלשטיין בכמה מאות מלשחים, וזה בתורו יעביר לנושי אידיבי כ 140 מלשח, שזה החוב שלו כלפינו. אחת הסיבות לקריסת אידיבי פיתוח היתה הרגולטור שאנס את אלשטיין למכור את כלל ביטוח בבורסה בת"א בכל מחיר וסירב לאשר מכירה לזרים, למרות שזה הביא כמה וכמה קונים ראויים. אז עכשיו פתאם כן אפשר למכור את הפנסיה של עם ישראל לזרים?
צילום: Brett Sayles, Pexelsלא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.
קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
הבנק המרכזי יתחיל למכור מניות - לקראת שינוי מגמה ביפן?
אחרי שנים של תמיכה ישירה בשוק המניות, הבנק המרכזי ביפן מפתיע ומאותת על סיום עידן ההרחבות, ברקע שיאים היסטוריים במדדים
הבנק המרכזי של יפן הותיר היום את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.5%, בהתאם לציפיות בשוק, אך במקביל להודעה על הריבית הייתה הודעה שעלולה להרעיד את שוק המניות הפורח ביפן. הבנק המרכזי הכריז שיתחיל למכור בהדרגה את החזקות הענק שלו בקרנות סל (ETF) ובקרנות נדל"ן (J-REITs), שהצטברו לאורך שנות ההקלה הכמותית. על פי נוסח ההודעה, המכירות יתחילו בתחילת 2026, בקצב של כ-330 מיליארד ין בשווי חשבונאי בשנה, השווים כ-600–700 מיליארד ין בשווי שוק. מדובר בצעד סמלי אך דרמטי, שמעביר מסר שעידן התמיכה הבלתי מוגבלת בשוקי ההון היפניים מתקרב לסיומו.
השיאים ביפן
ההחלטה מגיעה על רקע מה שנראה עד כה כרנסנס יפני. מי שעוקב אחר סקירות הבוקר כאן בביזפורטל וודאי ראה את הכותרות על המדד היפני שרשם עליות נאות ושבר שיאים השנה. מדד הניקיי 225 זינק בכ-26% מתחילת השנה הפיסקלית, רשם שיאים
שלא נראו מאז שנות ה-80, ונהנה מזרימת הון זרה (ותודה לבאפט), ברקע היחלשות הין ושיפור חד ברווחיות החברות המקומיות. אך האיתות החדש של הבנק, יחד עם העובדה ששני חברי מועצה הצביעו בעד העלאת ריבית כבר כעת, לראשונה מאז כניסת הנגיד קזואו אואדה, עשויה לשנות את התמונה.
השווקים מתמחרים כעת סיכוי של יותר מ-50% להעלאת ריבית כבר בישיבה הבאה בסוף אוקטובר, לאחר שלושה סבבי העלאות ב-2024 והשהיה מאז תחילת השנה.
רווחי עתק על הנייר
על פי נתוני הבנק, שווי ההחזקות בקרנות סל עומד כיום על כ-75 טריליון ין בשווי
שוק, לעומת כ-37 טריליון ין בלבד בשווי חשבונאי, כלומר הרווח על הנייר הוא יותר מ-100%. במילים אחרות, ה-BOJ מחזיק רווחים צבורים של עשרות טריליוני ין, תוצאה של קניית נכסים לאורך עשור של רמות מחירים נמוכות, בזמן שהבורסה היפנית זינקה לשיאים היסטוריים. עם זאת, עצם
הרווחים האדירים הללו הם גם הסיבה לחשש בשווקים, כאשר כל מכירה, אפילו בהיקף קטן, עלולה להיתפס כסימן ליציאה מסיבית ולהצית לחץ מכירות רוחבי, במיוחד כשהבנק נתפס כ"שחקן ענק" שהיה עד היום רשת הביטחון של השוק.
פרדיגמה חדשה?
עם ההודעה מחקו המדדים
את העליות וסגרו בירידה של כ-0.6%, תשואות האג"ח הממשלתיות ל-2 ו-10 שנים עלו, והין התחזק זמנית. המשמעות למשקיעים היא שינוי פרדיגמה: משוק שורי שהוזן על ידי נזילות מצד הבנק המרכזי, יפן עוברת לשוק שיתבסס יותר על יסודות כלכליים ורווחיות החברות, אך עם פחות רשת ביטחון
מצד הבנק המרכזי. אם תגיע העלאת ריבית כבר באוקטובר, היא תסמן את הסיום הרשמי של עידן ההרחבות שהזין את שוק ההון היפני לשיאים בשנה האחרונה. האם מדובר רק בהאטה זמנית בראלי, או בתחילתה של תפנית בשוק ההון היפני?
