ליאת אנזל אביאל
צילום: יחצ

ירידה של 40% בכמות המיזוגים והרכישות לעומת עלייה מינורית של 5% בהיקף הכספי

סך העסקאות הכולל הסתכם בכ-18 מיליארד דולר - מספר העסקאות ירד ב-40%; 38 חברות ישראליות רכשו חברות ישראליות אחרות בסך המסתכם בכ-3.5 מיליארד דולר
דור עצמון |

פירמת PwC Israel פרסמה את דו"ח העסקאות השנתי שלה לשנת 2022. בדו"ח, המסכם את עסקאות המיזוג והרכישה שנסגרו השנה (דיווחו על Closing) בקשר עם חברות ישראליות (כרוכשות או כנרכשות), נמצא כי חלה ירידה של כ-40% במספר העסקאות הכולל ביחס לאשתקד. שווי העסקה הממוצע עלה בשנת 2022 ל-202 מיליון דולר, מהגבוהים בעשור האחרון, ומשקף עלייה של 61% לעומת שווי העסקה הממוצע בשנת 2021 שעמד על 126 מיליון דולר. יודגש כי בהחרגת עסקת יוניטי ואיירון סורס בסך 4.4 מיליארד דולר, השווי הממוצע עומד על 154 מיליון דולר. נראה שירידת השוויים המדוברת טרם חלחלה לשוק המיזוגים והרכישות המקומי, מה שצפוי להכניס שחקנים נוספים שנמנעו מסביבת המחירים הגבוהה של השנתיים האחרונות.

מספר העסקאות הכולל הסתכם בשנת 2022 ל-142 עסקאות, זאת לעומת שנת 2021 שכללה 238 עסקאות. לאורך שנת 2022, ניתן לראות שכמות העסקאות הלכה ופחתה, מה שעלול לבשר על האטה משמעותית בכמות העסקאות גם בשנה הבאה. ברבעון הראשון לשנת 2022 עוד נרשמה כמות עסקאות גבוהה ביחס לשאר הרבעונים בשל ההמשכיות משנת 2021. יחד עם זאת, הסכום הכולל של העסקאות שנחשפו לציבור בשנת 2022, עומד על כ-18 מיליארד דולר, אשר מהווה עליה של כ-5% לעומת 17.1 מיליארד דולר בשנת 2021. היקף העסקאות הגבוה נובע בעיקר משלוש עסקאות מעל מיליארד דולר, ביניהן עסקת יוניטי ואיירון סורס בשווי 4.4 מיליארד דולר, אשר מהוות כ-37% מסך השווי לשנת 2022.

נתח העסקאות מעל למיליארד דולר חוזר לרמות שהיו בשנים שקדמו לשנת 2021. בשנת 2022 העסקאות מעל 1 מיליארד דולר מהוות 3% מכמות העסקאות הכוללת. 13% מכמות העסקאות היו בשווי שעולה על 400 מיליון דולר, זאת בדומה לשנים 2019 ו-2020, וגבוה מה-8% שנצפה בשנת 2021. הסיבה לכך נעוצה בחזרה של החברות לשוק המיזוגים והרכישות במקום ביצוע הנפקות (IPOs) ועסקאות SPAC. היקף העסקאות מתחת ל-100 מיליון דולר ירד מעט ביחס לשנת 2021 ועמד על 62% מסך כמות העסקאות.

הרוכשות הישראליות ממשיכות להיות דומיננטיות בשוק

הרוכשים הישראלים ממשיכים להפגין חוזקה עם שיעור רכישות של כ-38% מתוך תנועות ההון בשנת 2022 ו-55% ממספר העסקאות הכולל. נתון זה משקף את חוזקת ובשלות השחקנים הישראלים המכוונים לצמיחה. חברות ישראליות ממשיכות לראות את עצמן כרוכשות ולא כנרכשות.

19% מסכום העסקאות הכולל היה מיועד לעסקאות "כחול לבן" בהן הן הרוכשת והן הנרכשת היו ישראליות זאת בסך של כ-3.5 מיליארד דולר – נתון המשקף זינוק ביחס לאשתקד, אז החברות הישראליות רכשו חברות ישראליות בסכום של 2.8 מיליארד דולרים בלבד. בסך הכל, במהלך 2022 היו 38 עסקאות בהן חברות ישראליות רכשו חברות ישראליות. הבולטות שבהן היו: עסקת אגד – קיסטון בסך 846 מיליון דולר, עסקת פרשמרקט- פז בסך 786 מיליון דולר ומדיגייט – קלרוטי בסך 400 מיליון דולר. כמו כן, סכום של כ-3.2 מיליארד דולרים הושקע בשנה החולפת בעסקאות שבוצעו על ידי רוכשים ישראלים כאשר הנרכשת הייתה חברה זרה.

קיראו עוד ב"בארץ"

הרוכשים האסטרטגיים ממשיכים להוביל את השוק

כ-8% בלבד מסך כמות העסקאות שנסגרו בשנת 2022 בוצעו על ידי רוכשים פיננסיים (12 עסקאות), נתון אשר מהווה שיא שלילי ביחס לסך כמות העסקאות וירידה משנת 2021, אז מספר העסקאות שבוצעו על ידי רוכשים פיננסיים עמד על 18. חולשת המשקיעים הפיננסיים בייחוד השנה עשויה לנבוע מהקושי שלהם להתחרות ברוכשים האסטרטגיים ברמת המחירים ששררה בשוק, זאת לאור היעדר הסינרגיות, ו"ישיבה על הגדר" מצידם בציפייה לירידת שווי החברות. שתי עסקאות מרכזיות שביצעו רוכשים פיננסים בשנה זו הן רכישת אגד על ידי קרן קיסטון ורכישת חברת אבטחת המידע תופין על ידי חברת ההשקעות האמריקאית Turn/River Capital. מספר העסקאות האסטרטגיות עמד על 130 בשווי ממוצע של 198 מיליון דולר והוא הנתח המשמעותי יותר בשל המגמות שאפיינו את שנת 2022 והן שאיפה של חברות להמשיך ולהראות צמיחה, להתמקד באסטרטגיה, ולייצר יתרון יחסי אל מול חברות מתחרות.

הרוכשים האמריקאיים מתחזקים על חשבון מזרח אסיה ואירופה

מבחינת תמהיל מדינת המקור של הרוכשים הזרים מתוך היקף העסקאות שבוצעו על ידי רוכשים זרים, דריסת הרגל של צפון אמריקה מתעצמת עם כ-86% מתוך סך היקף העסקאות, שיא של השנים האחרונות. סך הכל בוצעו 50 עסקאות על ידי רוכשים צפון-אמריקאיים – הכוללות 43 עסקאות של רוכשים אמריקאיים ו-7 של רוכשים קנדיים – בסכום כולל של כ-9.7 מיליארד דולר. בהיבט מספר העסקאות, בשנת 2022 78% מהרכישות של זרים בחו"ל נעשו על ידי שחקנים שמקורם בצפון אמריקה, לעומת שנת 2021 בה אילו היוו 70%, בסכום כולל של כ-8 מיליארד דולר. לאחר ארצות הברית ניצבת אירופה עם כ-11% מסך היקף העסקאות. במקביל, מזרח אסיה צוללת מכ-760 מיליון דולר ל-34 מיליון דולר וכמעט ונעלמת.

קטר ההייטק ממשיך להוביל, יחד עם עלייה במגזר האנרגיה

בדומה לשנים קודמות, היקף העסקאות בהייטק ממשיך להוביל את השוק ועומד על כ-9.3 מיליארד דולר בשנת 2022, הסכום השני בגובהו לאחר השיא שנרשם אשתקד. סך העסקאות של מגזר האנרגיה הסתכם לכ-1.6 מיליארד דולר, זאת לעומת סך של 917 מיליון דולר בשנת 2021 – זינוק של 76%. הזינוק הוא לאור 3 עסקאות שביצעה איתקה (חברת הבת של דלק) וביניהן רכישת חברת האנרגיה סיקאר בשווי מוערך של 1.1 מיליארד דולר. במקביל, מגזר מוצרי הצריכה והשירותים הסתכם לכ-1.7 מיליארד דולר בעקבות רכישת קיסטון את אגד והשלמת רכישת רשת המרכולים פרשמרקט על ידי פז. כמו כן, מיזוג זרוע הפעילות של בנק לאומי בארה"ב עם הבנק האמריקאי – Valley National Bank הוביל לזינוק בשווי העסקאות במגזר הפיננסים.

רו"ח ליאת אנזל אביאל: "שינויים קיצוניים בסביבה המאקרו-כלכלית בשנת 2022 הובילו לחוסר וודאות גבוה בשוק. סביבת הריבית הנמוכה שאפיינה את העשור האחרון השתנתה במפתיע עם עליות ריבית חדות בבנקים המרכזיים בכל העולם. עליית מחיר הכסף בשילוב גורמים כמו המשבר העולמי המתמשך בשרשראות האספקה, עליות מחירים ומשברים גיאופוליטיים כגון מלחמת רוסיה-אוקראינה, הובילו לחוסר יציבות שמיתן את הקצב המהיר של שנת 2021 ואת מוטיבציית המשקיעים לביצוע עסקאות. עם זאת, מהירות התגובה של השוק המקומי ב-2022 אינה קיצונית ושנת 2022 ממשיכה להפגין חוזקה, הנתמכת מסגירת עסקאות שהחלו בשנת 2021".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.