ניו-מד אנרג'י נכנסת למרוקו ותקדם חיפוש והפקה של גז טבעי
רישיון החיפוש "Boujdour Atlantique" נמצא באוקיינוס האטלנטי והוא כולל פרוספקטים של תגליות גז טבעי ונפט; על פי ההסכם תחזיק ניו-מד אנרג'י ב-37.5% מהזכויות ברישיון שאורכו 8 שנים
חברת ניו-מד אנרג'י ניו-מד אנרג יהש 3% (NewMed Energy) חתמה עם חברת אדרקו ועם המשרד הלאומי לפחמימנים ומכרות של מרוקו על הסכמים לביצוע פעולות חיפוש והפקה של גז טבעי (ו/או נפט) ברישיון החיפושBoujdour Atlantique, הנמצא לחופי מרוקו באוקיינוס האטלנטי.
על פי ההסכמים NewMed Energy תחזיק ב-37.5% מהזכויות ברישיון החיפוש. חברת אדרקו תחזיק ב-37.5% נוספים, והיתרה (25%) מוקנית למשרד הלאומי לפחמימנים ומכרות של מרוקו בהתאם לחוק המקומי.
כזכור, בכנס המשקיעים שהתקיים בחודש פברואר השנה, חשפה השותפות כי היא נמצאת בתהליך מתקדם לקבלת רישיונות חיפוש במרוקו וכי היא זיהתה את מרוקו כמדינת יעד בעלת פוטנציאל עצום הן בפן הגיאולוגי והן בפן המסחרי.
רישיון Boujdour Atlantique נמצא בדרום המים הכלכליים של מרוקו וניתן ל-8 שנים סה"כ. על פי תכנית העבודה המתוכננת, 30 חודשים מיום הענקת הרישיון יתבצע ניתוח גיאולוגי וגיאופיסי ברישיון, וקידוח אקספלורציה ראשון מתוכנן לאחר כשנתיים וחצי. ההסכמים מותנים בקבלת אישור משרד האנרגיה ופיתוח בר קיימא ומשרד האוצר, של מרוקו, וכן באישור האסיפה הכללית של NewMed Energy.
- עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית
- עמק המעיינות ובית שאן מתחברים לגז הטבעי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יוסי אבו, מנכ"ל NewMed Energy: "מיום ליום אנחנו מעמיקים את פעילותנו הבינלאומית והופכים לגוף גלובאלי לכל דבר ועניין. ההודעה היום היא חלק ממהלך אסטרטגי נרחב שיהפוך את NewMed Energy לגוף האנרגיה המוביל באזור מזרח הים התיכון וצפון אפריקה. כבר זמן רב שאנו מזהים פוטנציאל עצום במרוקו לשיתופי פעולה הן בזרוע הגז הטבעי והן בענפי האנרגיות המתחדשות. אנחנו ממקסמים את הערך מנכסי הליבה שלנו לצד הרחבת הפעילות הקיימת, כניסה לפעולות חיפוש והפקה של גז טבעי במדינות נוספות ופיתוח תחום האנרגיות האלטרנטיביות".
הארי מרפי, דירקטור באדרקו: "זוהי אבן דרך משמעותית עבור אדרקו, שמנהליה פעילים בשוק האנרגיה במשך שנים רבות. אנו נרגשים להיכנס לתחום חיפושי הגז הטבעי במרוקו, בשיתוף עם NewMed Energy, שותפות אנרגיה מובילה שהשקיעה משמעותית בתעשייה והייתה מעורבת בתגליות גדולות במהלך 30 השנים האחרונות".
- 3.dw 06/12/2022 16:56הגב לתגובה זוגם רציו פטרוליום, ביחד עם נאוויטס, בוחנות קידוחי נפט/גז במרוקו
- 2.אני 06/12/2022 15:49הגב לתגובה זודיבורים כמו חול והמנייה תקועה עשור בושה
- ממש מסכים איתך (ל"ת)משקיע בניו-מד 06/12/2022 17:48הגב לתגובה זו
- 1.אבי 06/12/2022 14:37הגב לתגובה זובלוק 216, גובל עם הבלוק של פטרול הנמצא בסמיכות אליו מדרום.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?