דר אביחי שניר
צילום: משה בנימין

כששר האוצר מתלונן שפקידי האוצר מפריעים לו - זה אמיתי?

מדוע המבנה של משרד האוצר שונה משאר משרדי הממשלה, ומדוע משרד האוצר לא מצליח למשוך אליו את האנשים הטובים?
ד"ר אביחי שניר | (8)

המבנה הארגוני של משרד האוצר שונה מזה של כל משרד ממשלתי אחר. בכל המשרדים הממשלתיים, השר ממנה מנכ"ל, והמנכ"ל ממונה על כל ראשי האגפים. במשרד האוצר, השר ממנה מנכ"ל, אבל ראשי האגפים כפופים לשר ולא למנכ"ל. למעשה, מבחינת הדרגה, והשכר, כל אחד מראשי האגפים שווה בדרגתו למנכ"ל. בנוסף, כדי למנות (או לפטר) ראש אגף, שר האוצר צריך לקבל אישור של הממשלה, מה שנותן לראשי האגפים יכולת לעמוד מול השר באופן שאין לאף פקיד ממשלתי אחר.

 

יש למבנה הזה סיבה. אחת המסקנות מהאינפלציה הגדולה של שנות ה-80 של המאה עשרים, הייתה שצריך שהמבנה של משרד האוצר יהיה כזה שהפוליטיקאים יוכלו לקבוע מדיניות, אבל ההתנהלות של משרד האוצר לא תהיה פוליטית. לצורך כך, הניהול של תקציב המדינה מחולק בין ארבעה אגפים; כך ניתן להקטין את הסיכוי שפוליטיקאי יצליח להכפיף את לצרכיהם על ידי מינוי מקורבים לראשות של אגף אחד.

 

אגף החשב הכללי אחראי על ביצוע תקציב המדינה, כולל ביצוע כל הפעולות הכספיות של הממשלה, על ביצוע הרכש הממשלתי, על מימון הגירעון ועל ניהול החוב הממשלתי. זהו גם האגף שאחראי על יישום של כללי מנהל תקין בפעולות הממשלה, בפרט בכל הנוגע לכספים.

 

אגף תקציבים אחראי על הכנת תקציב המדינה, ועל מעקב אחרי התקציב, בשביל לוודא שמשרדי הממשלה מוצאים את הכספים למטרות שלהן הם יועדו, ולא לשום מטרה אחרת. במקביל, אגף תקציבים אחראי גם להתוויית מדיניות פיסקלית ארוכת שנים, כולל גיבוש ויישום רפורמות מבניות במשק. זהו ככל הנראה האגף שזוכה לנראות הגדולה ביותר בתקשורת; גם בגלל שעובדיו אחראיים לעדכן את השרים שאי אפשר ליישם מדיניות אם לא הקצו לכך משאבים, וגם בגלל שעובדי המשרד מובילים את מרבית הרפורמות במשק, כולל רפורמות בקרנות הפנסיה, שוק ההון, הנמלים, ועוד.

 

אגף הכלכלנית הראשית אחראי על חיזוי ומעקב אחרי המשתנים המקרו כלכליים המשפיעים על המשק. למרות שיצירת תחזיות נשמע כמו משהו טכני ואפילו משעמם, לכלכלנית הראשית יש חשיבות רבה בקביעת תקציב המדינה, מכיוון שגובה ההוצאות המותרות נקבע במידה רבה על פי התחזיות שמפיק האגף. לכלכלנית הראשית יש תפקיד חשוב גם בעת דיונים על מיסים חדשים (או ביטול של מיסים קיימים), מכיוון שהיא אחראית לתחזיות לגבי ההשפעה של השינוי במיסים על תקבולי הממשלה, ולכן גם על ההתאמות שידרשו בתקציב.

 

האגף הרביעי הוא אגף השכר. הוא אחראי על קביעת מדיניות שכר ויישומה במגזר הציבורי. הוא עולה לכותרות בכל פעם שיש דיונים על הסכמי שכר חדשים במגזר הציבורי, ודי נשכח אחרי שנגמרים האיומים בשביתות.

 

במשך שנים, החלוקה לאגפים של משרד האוצר, בשילוב עם העוצמה של ראשי האגפים הגבילו מאוד את היכולת של הפוליטיקאים להשפיע על ההתנהלות בתוך משרד האוצר. אבל למרות שפוליטיקאים ממשיכים להתלונן על הכוח של פקידי האוצר, משרד האוצר היום חלש יותר משהיה בכל נקודת זמן מאז 1985.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

סיבה אחת היא ניסיון מכוון מצד פוליטיקאים לאורך שנים רבות להחליש את הכוח של משרד האוצר. אבל יש סיבה נוספת, והיא לא פחות חשובה. אולי אפילו יותר: בעבר, בוגרים מצטיינים של אוניברסיטת תל-אביב ושל האוניברסיטה העברית רצו ללכת למשרד האוצר. זה היה תפקיד שפותח את הדלתות, והוא משך אליו את הטובים שבטובים. החלום של סטודנט מצטיין לכלכלה היה להגיע לאחד האגפים החשובים במשרד האוצר, להגיע לתפקיד בכיר באגף תקציבים או בחשב הכללי. לאחר מכן, הם המשיכו בהרבה מקרים לתפקיד מכניס במגזר הפרטי, בדרך כלל באחת החברות הפיננסיות הגדולות.

 

זה הבטיח שפקידי האוצר הם מהטובים בכלכלנים בארץ. אבל היום, רוב הטובים שבטובים מעדיפים ללכת להיי-טק. אם הם יכולים לקבל משכורת של 30 אלף שקל בחברת פינטק, אין להם סיבה לחכות 20 שנים בעבודה במשרד האוצר לפני שעוברים למגזר הפרטי. בנוסף, גם עובדים בכירים יחסית במשרד האוצר עוזבים היום לטובת ההיי-טק. התוצאה היא שמשרד האוצר איבד רבים מהעובדים הכי מוכשרים שלו, ומי שנשארים הם פחות מנוסים ופחות מוכשרים בשמירה על העצמאות של משרד האוצר.

 

אז אם תשמעו פוליטיקאי מתלונן על כך שפקידי האוצר מפריעים לו, תדעו שזה, במקרה הטוב, תרוץ לא מוצלח.

 

ד"ר אביחי שניר, אוניברסיטת בר-אילן

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שני 29/11/2022 16:39
    הגב לתגובה זו
    מדהים התחכום של העיתונות והתקשורת בנושאים האלו. עוד לא נכנס שר אבל כבר כותבים כתבות שהוא לא יוכל לתרץ תירוצים מדוע לא הצליח כפקידי האוצר יפריעו לו, והם יעשו את זה, כי לפי הכתבה בשביל זה הם נבראו.
  • 4.
    מליברמן הנוכל הוא פשוט רימה את המורים מעשה שפל (ל"ת)
    ברוך שפטרנו 29/11/2022 15:07
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חזי 29/11/2022 14:39
    הגב לתגובה זו
    עזוב אותנו בשקט 20 אחוז עליה של הדירות .לךךךך
  • 2.
    אנונימי 29/11/2022 14:27
    הגב לתגובה זו
    הם גם מעכבים את פיתוח המדינה במשך עשורים ומונעים השקעה בתשתיות שנידרשות על מנת להיתמודד עם הגידול באוכלוסיה!
  • וטוב שכך. אחרת לא היתה כבר מדינה (ל"ת)
    שרית 29/11/2022 22:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אמנון 29/11/2022 14:24
    הגב לתגובה זו
    הממשלה תלוייה בפקידים בשביל שיאשרו לה להיתקיים אז איך היא יכולה לקבוע מדניות אם לפקידים יש כח אל הממשלה.לא בבריאות ולא בתחבורה או תשתיות.הפקידים יכולים פשוט להגיד לא או יותר גרוע להגיד אם לא תאשרו לנו אגרת גודש לא תקבלו חינוך ובריאות!
  • אז מה אתה רוצה? שדרעי יחלק את כל הכסף של המדינה למקורבי (ל"ת)
    טל 29/11/2022 22:39
    הגב לתגובה זו
  • דודו 29/11/2022 17:14
    הגב לתגובה זו
    בניגוד לפוליטיקה, כלכלה זה מקצוע אמיתי. אם לא מנהלים את התקציב בצורה רצינית, בסוף המדינה מתרסקת כלכלית. בכל מקום שהגיעו פופוליסטים כלכליים, בסוף הכלכלה התרסקה - וונצואלה, ארגנטינה, זה כמעט קרה בבריטניה והם ניצלו ברגע האחרון.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.