שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח מחר לאחר תום עונת הדוחות אך עם שאריות של מספר חברות שמדווחות על רבעון שהסתיים באוקטובר.

נתונים חשובים שיתפרסמו השבוע:

ביום שלישי - מדד מחירי הבתים.

ביום רביעי - מדד שוק התעסוקה, נתוני התמ"ג לרבעו השלישי, מדד התעסוקה.

ביום שישי - שיעור האבטלה שעומד כעת על 3.7% - הצפי ללא שינוי.

דוחות השבוע

החסרות המרכזיות שתפרסמנה השבוע את דוחותיהן הכספיים הן סיילספורס (יום רביעי) ומארוול (יום שישי). הציפיות בוול סטריט הן שסיילספורס SALESFORCE תרשום הכנסות של 7.82 מיליארד דולר ורווח מתואם של 1.21 דולר למניה. לגבי מארוול צופים בשוק הכנסות של 1.56 מיליארד דולר ורווח מתואם של 59 סנט למניה.

בנוסף גם חברות הרכב החשמלי XPeng XPENG ולי-אוטו LI AUTO INC תדווחנה השבוע בימים שני שרביעי בהתאמה. בישראליות - סייפ-טי גרופ סייפ-טי גרופ (US) ביום שלישי וננו-דיימנשן ננו דיימנשן ביום חמישי.

ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות: "למרות שמרבית חברי הפד' תומכים בהאטת קצב העלאות הריבית, הריבית צפויה לעלות לרמות גבוהות מאלו שהיו חזויות עד כה. הפרוטוקול של דיוני הפד' מתחילת נובמבר מצביע על כך שלמרות שרוב חברי הוועדה היו בעד האטת קצב העלאות הריבית בפגישות הקרובות, לא הייתה הסכמה לגבי הגובה של שיא הריבית, או כמה זמן יש להשאיר את המדיניות בעמדה מגבילה זו. הדבר הבולט בפרוטוקול הוא ש'חברי וועדה שונים ציינו כי, כאשר אינפלציה עדיין לא הציגה סימנים רבים של ירידה, וגם לנוכח חוסר איזון בין היצע לבין ביקוש בכלכלה שנמשך, הערכתם לגבי הרמה הסופית של שיעור הריבית שתהיה הכרחית להשגת היעדים היא גבוהה במקצת ממה שצפו קודם לכן." זה היה גם הקו של היו"ר ג'רום פאוול במסיבת העיתונאים שלו לאחר הפגישה, עם גישה ניצית למדי. בניגוד לגישה זו של היו"ר, הפרוטוקול מציין ש"רוב ניכר של המשתתפים (חברי הוועדה) סברו כי האטה בקצב העלייה תהיה ראויה כבר בקרוב'.

"כמו כן, לא היה בדברים אשרור לאינדיקטורים המובילים שמצביעים על התמתנות בלחצי מחירי הליבה וחלק מחברי הוועדה טענו שאין עדיין מגמה כזו. עם זאת, במבט קדימה, האינדיקטורים מעידים על התגבשות של "מסה קריטית" של אינדיקציות להאטת האינפלציה בהמשך, מה שעשוי להביא להפסקת העלאת הריבית בתחילת השנה הבאה ואולי יבסס את עמדת הפתיחה בכדי להתחיל להפחית את הריבית שוב עוד לפני סוף 2023".

• ה-S&P 500 צפוי לשבור היום שיא; ומה קורה באירופה?
• בכמה יעלה ה-S&P 500 בשנה הקרובה? תחזיות של הבנקים להשקעות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מבנק הפועלים נמסר כי "האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על מגמה מעורבת. מדדי מנהלי הרכש (PMI) מצביעים על התכווצות בפעילות והם הגיעו לרמה הנמוכה בשלושת החודשים האחרונים. מדד מנהלי הרכש של חברת PMI לסך התפוקה של המגזר העסקי ירד ל-46.3 נקודות. מדד השירותים ירד לרמה של 46.1 נקודות, ומדד התעשייה עבר להצביע על התכווצות בפעילות כשירד לרמה של 47.6 נקודות מרמה של 50.4 נקודות בחודש הקודם. עיקר החולשה במדדים היא בסעיף ההזמנות החדשות. בשוק העבודה, נרשמה עלייה בדרישות השבועיות החדשות לדמי אבטלה והם עלו ל-240 אלף, שהיא הרמה הגבוהה בשלושת החודשים האחרונים. עם זאת, יחסית לעבר זו עדיין רמה נמוכה.

"מנגד, מספר נתונים שהתפרסמו בשבוע האחרון הפתיעו לחיוב והצביעו על כך שהמיתון עדיין לא שם. מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן עלה בנובמבר, אך רמתו עדיין נמוכה מאוד ביחס לעבר. העלייה החודש באה לידי ביטוי הן במדד הציפיות והן במדד למצב השוטף. ציפיות האינפלציה של משקי הבית שעולות מסקר אמון הצרכנים עדיין גבוהות. 4.9% לשנה הראשונה (התמתנות קלה מ-5.1% בחודש הקודם) וציפיות אינפלציה של 3.0% לחמש שנים. נתוני מכירת דירות חדשות לחודש אוקטובר עלו בשיעור של 7.5%, נתון מפתיע לעומת הצפיות להמשך ירידה גם החודש. גם הזמנות למוצרי בני קיימא הפתיעו לחיוב כשעלו באוקטובר ב-1.0% לעומת צפי לעלייה של 0.4%".

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב: "להערכתנו, הכלכלה האמריקאית לא בדרך למיתון קשה. משברים חמורים מתרחשים בדרך כלל לאחר התפוצצות בועה פיננסית או בועת נכסים (דוט.קום, סאב-פריים וכו'). לא נראה שיש עכשיו אחת כזאת (קריפטו לא נחשב). לעומת זאת, ירידה בפעילות בגלל עליית ריבית בדרך כלל לא מובילה למשבר קשה, אלא אם האינפלציה חוזרת ומכה שנית. ב-1966, אחרי תקופה ארוכה של אינפלציה נמוכה, בתגובה לעלייה באינפלציה ל-4% הפד' העלה ריבית לכ-6%. הידוק מוניטארי הוביל לירידה באינפלציה ובמדד האינדיקאטורים המובילים, שמשקף את הפעילות הכלכלית במשק האמריקאי, בכ-1%. התפרצות מחודשת של האינפלציה ב-1968-69 לכ-6% הובילה לעליית ריבית לכ-9% ולירידה במדד האינדיקאטורים המובילים בכ-6%. בפעם הבאה ב-1974 האינפלציה עלתה ל-12%, הריבית הגיעה ל-13% ומדד האינדיקאטורים המובילים ירד ב-12%. לסיום של אותה תקופה עגומה, בתחילת שנות ה-80, האינפלציה עלתה ל-15%, הריבית ל-20% והכניסה את המשק האמריקאי לשני מיתונים רצופים וקשים.

• עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
• השווקים סוגרים שנה בעליות - מה קורה באסיה ובחוזים והאם האופוריה מוצדקת?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

"המינוף של משקי הבית האמריקאים נמצא באחת הרמות הנמוכות היסטוריות, כמו גם היחס בין החובות להכנסות. לעומת זאת, חוב החברות ביחס לתמ"ג העסקי גבוה, אך לא חסר תקדים. החברות גם נזילות מאוד. היחס בין סך החוב של המגזר העסקי לסך הנכסים הנזילים הנו בין הנמוכים בהיסטוריה. מצבו של שוק העבודה עדיין חזק. נמשך ביקוש לעובדים, למרות היחלשות הכלכלה. מספר משרות פנויות במדינות העיקריות גבוה משמעותית מאשר לפני המגפה. במצב זה, החברות לא יזדרזו לפטר עובדים, אלא אם תחול התדרדרות של ממש".

יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון מוסר כי "מדד האמון הצרכני של מישיגן עלה ב-2.1 נקודות ל-58.6 נקודות, עדיין מדובר על רמה היסטורית מאד נמוכה. שחיקה בכוח הקנייה, חשש מריסון מוניטארי חריף, ושחיקה בנכסים של הציבור מעיבים על האמון הצרכני (גם בישראל, אך במידה פחותה יחסית לארה"ב, ראה גרף), מה שנוטה למתן את הצריכה הפרטית, בעיקר את הנכונות של משקי הבית לבצע רכישה גדולה (מעבר לצריכה השוטפת).

"רבים צופים מיתון מתקרב בארה"ב בהסתמך על נתונים "רכים" אשר כוללים סקרי ציפיות, מדדי מנהלי הרכש, מדדי אמון צרכניים ועוד. יחד עם זאת, הנתונים "הקשים", אשר כוללים את המסחר הקמעונאי, הייצור התעשייתי, הצריכה הפרטית, נתוני התעסוקה ונתוני התוצר, נראים טובים יותר ובחודשיים האחרונים בדרך כלל הפתיעו כלפי מעלה. הנתונים "הרכים" בדרך כלל הפתיעו כלפי מטה. בדרך כלל הנתונים "הרכים" מקדימים את הנתונים "הקשים". אין הסבר מלא לתופעת הניתוק בין שני סוגי הנתונים. יתכן שהנתונים הקשים חיוביים יותר בשל עודף המזומנים שבידי הציבור (מתמיכות מסיביות בתקופת הקורונה) אשר ממשיך לתמוך בביקוש ובפעילות. המשמעות: כל עוד הנתונים "הקשים" לא מצביעים על התמתנות משמעותית בפעילות, הפד' ימשיך להדק את המדיניות המוניטארית".